להקים ועדת חקירה ממלכתית

האסון החמור שאירע בעיצומה של הילולה סביב קבר רשב"י בהר מירון אינו גזירת גורל. האסון שבו קיפחו חייהם 45 איש ונפצעו כ-150, בהם נערים צעירים, הוא תוצאה של כשל מערכתי עצום רב-שנים, המחייב חקירתו על-ידי ועדת חקירה ממלכתית. הקמת ועדת חקירה ממלכתית ראוי שתבוצע תוך ימים ספורים. כן-כן, בעוד הדם חם ומתינו מונחים לפנינו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם ראש הממשלה החליפי בני גנץ, הם שצריכים להסכים ולהוביל הצעת-החלטה, ולהביאה בהקדם לאישור הממשלה. בלי עיכובים ובלי מריחות. מכוחה תפנה הממשלה לנשיאת בית המשפט העליון - כדי שזו תמנה שופט בדימוס שיעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית, וכן ימונו יחד עמו חברי ועדה מתאימים. ועדת חקירה היא שתקבע מי הגורמים האחראים לאירוע במירון מתוקף תפקידם, ומי-מהם אשמים באסון הנורא.

כשל מתמשך במשך עשורים

ברי כי רק ועדת חקירה ממלכתית (להבדיל מוועדת חקירה ממשלתית), שסמכויותיה נרחבות, כולל סמכות לחקור חשודים באזהרה, תוכל לחקור את כל הגורמים האחראים לכאורה לכשל הנורא, המתמשך כמה עשורים:

• ממשלות ישראל לדורותיהן, שהתירו, כמדי שנה, כינוס מאות אלפים, בלא הגבלה ובלא סידורים מתחייבים לשמירת ביטחון הציבור;

• קבינט הקורונה, ששיחרר בבת-אחת את ההגבלות לכינוס רב-משתתפים אחרי שנה של איסורים, וזאת למרות התנגדות משרד הבריאות;

• בית המשפט העליון, שסיכל ב-2018, בניהול דיון כאילו הוצא צו על תנאי, הלאמת האתר וניהולו על-ידי המדינה, ובכך דחף בפועל ל"פשרה" לפיה עסקנים הם-הם שממשיכים לנהל את האתר הקדוש באופן רשלני ונפשע, באמצעות עמותות מפוקפקות המונעות מתאוות שליטה וכספים;

• המשטרה, שלא השכילה להיערך כנדרש, מבעוד מועד, ליצירת דרכי מילוט במקרה של אסון; ובמיוחד נוכח זאת שהפנתה את משתתפי הכינוס למסדרון המוות הצר במתחם תולדות אהרון;

• משרד הדתות ומשרד הפנים, שלא התנו כינוס המונים ביצירת תשתיות מתאימות, לרבות במסדרון המוות, ולא פעלו ולא סייעו במשך שנים ליישום תוכניות בינוי במקום;

• מכבי אש, שלא התנו כינוס המונים ואישור האירוע, ביצירת דרכי מילוט מתאימים ובבדיקת תשתיות מתאימות באתר;

• משרד מבקר המדינה, שאמנם בדק ידע והתריע ב-2008, וחזר והתריע גם ב-2011, אך מאז קולו נדם - על-אף שבכירי המשרד ידעו על סכנת החיים שנותרה בעינה;

• ועוד ועוד ועוד.

יאמר כאן: האסון הנורא שאירע במסדרון המוות במתחם תולדות אהרון, יכול היה להסתיים באובדן עצום עוד יותר, במקרה של פיגוע, שריפה או קריסת טריבונות. משתתפי הכינוס - כ-120-150 אלף איש ואישה - שיתפו פעולה באופן יוצא מן-הכלל עם הוראות המשטרה, בכך שלא נתפסו לבהלה ולא פתחו במנוסה רבתי. בכך נמנע אסון כבד עוד יותר. אין בכך כדי לנחם, או להקטין מעוצמת האסון הנוראי, אלא כדי להאיר: אסון גדול-יותר נמנע, בכל זאת, בזכות קצין המשטרה שפיקד על האירוע, שניהל את פינוי ההר בסדר-יחסי.

יש לשבח, במקביל, את ארגון "איחוד הצלה", שפעל ביעילות והציל נפשות רבות. בזכות ההתערבות המהירה נמנע אסון כבוד יותר.