הצעת החוק שמקדם שר המשפטים גדעון סער, להקמת מסלול מינהלי מקוצר בתחום עבירות התנועה, אינה אלא אחיזת עיניים ומפגן ראווה שאינו טומן בחובו כל תקווה לשינוי אמיתי במסדרונות הביורוקרטיה של בתי המשפט לתעבורה. בניגוד לטענת סער לפיה הרפורמה תקצר את התורים בבתי המשפט לתעבורה, בפועל התוצאה תפגע במתדיינים. על-פי התוכנית של סער, יוקם בית דין מינהלי לתעבורה במשרד המשפטים, שיפעל כערכאה ראשונה לטיפול בהפרות תעבורה מסוג ברירת משפט. הדיונים בבית הדין יתנהלו בעיקר באמצעות ממשק דיגיטלי, כך שאם יידרש דיון פרונטלי, הוא יתקיים באמצעים טכנולוגיים מבלי להידרש להגיע פיזית, פרט למקרים חריגים. בנוסף, יוקם מרשם תעבורה מינהלי שיעסוק בהפרות תעבורה קלות יותר, כאלו שגוררות תשלום קנס ונקודות. במשרד המשפטים מדברים על עומס חריג שדורש שינוי מהפכני אלא שמדובר בנתון שאינו נכון, שכן בבתי המשפט לתעבורה במחוז ת"א והמרכז יש לכל שופט מכהן 1,500-1,000 תיקים לשנה בלבד. אין מדובר בעומס חריג וכזה שלא ניתן להתמודד אתו. יתרה מכך: לאור העובדה, כי פחות מ-25% מהתיקים המוגשים לבתי המשפט לתעבורה מדי שנה הם תיקי ברירת משפט, הרי שמדובר בתוספת זניחה של כתריסר תיקים לכל יום הקראות לכל שופט. את מטרת החוק ניתן להשיג באופן אחר. מרבית הבקשות להישפט בגין ברירות משפט נעשות כדי לבטל את הנקודות, ועל כן שינוי שיטת הניקוד, תוך ביטול נקודות לעבירות שאינן מהוות סיכון תעבורתי, יפחית משמעותית את העומס הנטען ויועיל בצורה משמעותית יותר. חשוב לציין, כי אחת הסיבות המרכזיות לכך שאזרחים מבקשים להישפט נעוצה בעובדה המצערת שהמשטרה איננה מאפשרת עיון בחומר הראיות לפני שמבקש האזרח להישפט. במדינה דמוקרטית יש לאפשר לאזרח לקבל את מלוא חומר הראיות בטרם יחליט האם לבקש להישפט. לפי התוכנית המוצעת, מרשם העבירות שאיננו פלילי יהיה חשוף יותר מהמרשם הפלילי ועל כן יפגע גם בסיכויים של אזרחים להתקבל למקומות עבודה בגין עבירות תעבורה קלות. וכאילו לא די, בכך מעתה, אל הקנס שיקבל האזרח מהמשטרה בעבירות תעבורה מסוג ברירת משפט, יצטרפו נקודות חובה שהצטברותן עלולה לגרור גם חיוב בקורסים, מבחנים עיוניים, מבחנים מעשיים ואף בשלילת חופש התנועה וחופש העיסוק שלו כתוצאה משלילת רישיון. הליך מינהלי יגדיל משמעותית את הוצאותיהם של האזרחים לצורך הוכחת חפותם. בהליך זה נשללת מהאזרח חזקת החפות, שהרי עו"ד לא יהיה מורשה לחקור את השוטר רושם הדוח בבית המשפט, ומרשו יהיה בבחינת אשם עד שיוכח אחרת. מן האזרח תישלל זכות הגישה לערכאות וזכות הטיעון, בעוד המשטרה תהיה פטורה מלתת דין וחשבון על מעשיה. כשמדובר במילה של שוטר מול מילה של אזרח, ברובם המכריע של המקרים, ידו של השוטר על העליונה. אם שוטר פטור מלהיחקר על גרסתו ורישיונות יישללו לתשעה חודשים ויותר בלי אפשרות להתגונן ונאשם לא יזכה לייצוג עו"ד, מדובר במצב המתאים למדינת משטרה ותואם את כללי המשפט של דמוקרטיה עממית נוסח קוריאה הצפונית. זוהי פגיעה אנושה נוספת באמון הציבור במערכת המשפט, שתהפוך לחותמות גומי בידי פקיד משפט שייקראו "דיינים". אם באמת רוצים להתמודד עם העומס ניתן לשלש את הקנס כעונש מינימום למי שמבקש להישפט ויוצא חייב בדינו. זוהי הצעה אחת מני רבות מתוך ארסנל הפתרונות האלטרנטיבי. פגיעה בזכויות יסוד צריכה להיעשות למען מטרה ראויה, תוך פגיעה קטנה ככל הניתן באזרח. עם כל הכבוד ליעילות הדיונים והעומס לכאורה בבתי המשפט לתעבורה, אין הם יכולים להוות מטרה ראויה כשמנגד ניצבת פגיעה אנושה בזכויות יסוד.