X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
כאשר ישיבה מוכרת קרקע [צילום אילוסטרציה: דוד כהן, פלאש 90]
"אותם מקרקעין או התמורה"
הפטור מהיטל השבחה למוסדות ציבור מוביל לפסיקות מנוגדות בתכלית, אך אולי בקרוב יקבע בית המשפט העליון הלכה מחייבת
צבי שוב עורך דין שוב ושות', משרד עורכי דין
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב

במאמר זה נעמוד על החיוב בהיטל השבחה החל על מקרקעין, ועל הוראת הפטור הקבועה בסעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה הקובעת, כי מוסדות ציבור אשר עומדים בתנאים, פטורים מחובת תשלום היטל השבחה. נזכיר את תנאי הפטור והעמימות בלשון החוק אשר הובילה לפרשנות ולפסיקות סותרות.
על-פי הדין, חלה חובת תשלום היטל השבחה בגין עליית ערך המקרקעין בשל אישורם של תוכנית משביחה, הקלה או שימוש חורג אשר העלו את ערך המקרקעין. ההיטל משולם לוועדה המקומית והוא עומד על 50% משיעור ההשבחה בהתאם לחוות דעת שמאי. סעיף 19(ב) מפרט רשימת מקרים ותנאים המעניקים פטור (מלא או חלקי) מהיטל השבחה, למשל: בנייה או הרחבה של דירה בשטח שעד 140 מ"ר או בניית מרחב מוגן.
סעיף 19(ב)(4) קובע הוראת פטור ייחודית למוסדות ציבור "במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, או במקרקעין של הקדש ציבורי כמשמעותו בחוק הנאמנות, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות".
הפטור מצריך עמידה בארבעה תנאים מצטברים: המקרקעין נמצאים בבעלות המוסד, מדובר במוסד ציבורי העוסק באחד מאותם תחומים, הוא אינו למטרת רווח והמקרקעין או תמורתם משמשים/ישמשו למטרותיו. לכאורה הניסוח פשוט והתנאים ברורים, אך בפועל תנאים אלו (כמו סעיפי הפטור האחרים) אינם פשוטים כלל ועיקר. בפועל, בהחלטות ועדות הערר ובפסיקת בתי המשפט יש סתירות בנוגע לפרשנות הסעיף ויישומו, לכל רוחבו.
בשורות אלו נעמוד על העמימות של התנאי הרביעי, לפיו "המקרקעין או התמורה בעדם משמשים או מיועדים למטרות המוסד", המתעוררת בשל השימוש במילה "או". האם מדובר בתנאים מצטברים או מתחלפים? האם גם הקרקע וגם התמורה צריכים לשמש למטרות המוסד, או די בכך שרק התמורה ממכירתה תשמש לכך? שאלה זו שנויה במחלוקת נרחבת אשר טרם הוכרעה ומובילה להחלטות ופסיקות סותרות.
ישיבת השרון מכרה לחברת נדל"ן מקרקעין בבאר יעקב, אשר ייעודם היה מגורים ומסחר, והצהירה שהתמורה מיועדת לתמיכה בפעילותה כמוסד תורני דתי. ועדת הערר (תיק 321/15, הח"מ ייצגו את הישיבה) קבעה, כי לא רק שאין מניעה חוקית שמוסד ציבורי יחזיק בנכסים לשם שימוש בפירותיהם או בתמורתם לשם קידום מטרותיו הציבוריות, אלא הוא אף חייב לעשות זאת. נוכח העדר קביעה מפורשת בחוק, אין כל חובה שייעוד המקרקעין יהיה למטרות ציבור, אין חובה שתתקיים זיקה בין ייעוד המקרקעין לפעילות המוסד הציבורי, ודי שהתמורה תשמש אותו למטרותיו.
בית המשפט המחוזי פסק בעניין הכנסייה האוונגלית-אפיסקופלית (62262-09-19), אשר יזמה תוכנית לשינוי ייעוד מקרקעין לבניית דיור מוגן, ולאחר אישורה מכרה אותם לחברת נדל"ן. הוועדה המקומית רמלה טענה שמדובר בתנאים מצטברים ולכן אין הכנסייה זכאית לפטור, שכן ייעוד הקרקע היה מסחרי. הכנסייה טענה, כי די בכך שהתמורה מיועדת לפעילותה. בית המשפט המחוזי קבע, כי לפי הוראות חוק הפרשנות - המילה "או" היא מפרידה ולא מוסיפה, ולכן די בעמידה בתנאי של השימוש בתמורה. בפני בית המשפט העליון תלוי ועומד ערעורה של הוועדה המקומית, ובית המשפט ביקש לקבל את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה.
פסיקה הפוכה ולפיה מדובר בתנאים מצטברים ניתנה לאחרונה בידי ועדת ערר בירושלים (8101-08-19). הוועדה הסתמכה על החלטה קודמת (67-68/16), אשר ציינה שהמילים "התמורה בעדם" נוספו לחוק במסגרת תיקון מאוחר יותר, במטרה ליצור דין שווה בין מימוש בדרך של מכר לבין מימוש בדרך של היתר בנייה. במימוש בהיתר בנייה הפטור יינתן רק אם מתבקש מימוש לאחת המטרות הקבועות בחוק, להבדיל לדוגמה מהיתר שיינתן למוסד ציבורי אשר בונה דירות/מסחר להשכרה; במקרה כזה לא יינתן פטור (בר"מ 2949/20). לפיכך, עקב הצורך ליצור שוויון בין סוגי המימוש, הפטור יינתן רק בעמידה בשני התנאים המצטברים.
מדובר, אם כן, במחלוקת קוטבית ובפסיקות הפוכות בתכלית. ניתן לקוות, כי בית המשפט העליון יקבע הלכה מחייבת בדונו בעניין הכנסייה האוונגלית- אפיסקופלית. לעמדתנו יש צורך בקביעות ברורות ומפורשות למבחנים בהם יש לעמוד גם ביחס ליתר תנאי הפטור הקבועים בסעיף.

הכותבים הם ממשרד שוב ושות', העוסק בתחום הנדל"ן.
תאריך:  05/06/2023   |   עודכן:  05/06/2023
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 בתים משותפים
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עו"ד דוד גולדמן
בית המשפט המחוזי מרכז קובע: סחר עצמי (נוסטרו) במסמכים סחירים - חייב במע"מ    המקרה של עו"ד יצחק גבאי, השיקים ושטרי החוב
עו"ד צבי שוב, עו"ד סער כהן
החבות במס שבח והיטל השבחה בעת העברת זכות במקרקעין בין בני זוג אגב הליך גירושין: חוקי המיסים מול חוקי התכנון והבנייה
איתמר לוין
אם היו לנו פוליטיקאים אנשי מעלה ולא אנשים קטנים ופחותים, היו כולם מודיעים בצורה מתואמת: במקום נאומים - פרק תהילים, משניות, משהו שכתב חייל שנפל
עו"ד משה מזרחי
חוק ההסדרים מציע לרשות גישה לכל מערכות הנהלת החשבונות ולחייב את הבנקים למסור לה כמויות עצומות של מידע על לקוחותיהם
עו"ד צבי שוב, עו"ד יפעת בן-אריה שטיינברג
הוראות הייעוד הנדחה נועדו להיטיב עם בעלי קרקעות מופקעות, אך בפועל גורמות להקטנת הפיצוי הניתן להם. הפתרון הוא להחיל אותן בצורה מדורגת מבחינת לוח הזמנים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il