עשרות אלפי פלשתינים מתכננים ליצור (ב', 25.02.08) שרשרת אנושית ממסוף רפיח שבדרום רצועת עזה ועד למעבר ארז שבצפונה, וזאת במחאה על המצור הישראלי על הרצועה. במערכת הביטחון חוששים שאלפי פלשתינים יחליטו לצעוד לעבר ישראל במה שעשוי להיראות כהחלטה מקומית וספונטנית, כפי שהיה בפריצה הספונטנית - המתוכננת בגבול רפיח כחודש.
האם מערך ההסברה הישראלי נערך לקדם את העימות האפשרי בין אלפי תושבים פלשתינים לכוחות צה"ל בגבול עם רצועת עזה? בדומה למשברים קודמים (ראה פרשת ניתוק החשמל), גם במקרה זה ניכר שאין הסברה בישראל. זירת האינטרנט מופקרת דרך שגרה ע"י מערך ההסברה הישראלי, האמור להיות מנוהל ע"י משרד החוץ. באתר משרד החוץ (נכון ל-25 בפברואר בשעות הבוקר) אין מוזכר האירוע הצפוי העלול להפוך למשבר בינלאומי ולו במילה אחת (!). מישהו נרדם שם בשמירה.
אתר דובר צה"ל, שאמור להיות מופעל בתיאום עם משרד החוץ בתחום ההסברה, אינו זמין כלל ובחודשים האחרונים ניכר שהוא מתמקד בעיקר בנושאים צבאיים וממעט לעסוק בהסברה. אתר משרד הביטחון כהרגלו אינו מנסה כלל להסביר את מדיניות משרד הביטחון מול הזירה הפלשתינית (למעט בהצלחה מוגבלת ביותר בתחום גדר הביטחון).
רק לפני כשבועיים בישרה כותרת גדולה בעמוד הראשון של מעריב (14.02.2008) על קמפיין חדש שמוביל משרד החוץ לגיוס תמיכה בינלאומית בפעולה צבאית רחבה ברצועת עזה. שרת החוץ הסבירה את חשיבות הקמפיין וראש אגף ההסברה במשרד החוץ, אביב שיראון, צוטט כאומר כי ישראל מתכוונת להגביר את המודעות המדינית והתקשורתית בעולם למצב ביישובים הישראלים בעוטף עזה על-מנת לעדכן את העולם כולו בסבל של התושבים מטילי הקסאם הנמשך זה שבע שנים.
ומה עשה אגף ההסברה במשרד החוץ במסגרת "הקמפיין הנרחב" בו תדרך את כתב מעריב בן כספית וזכה לכותרות גדולות? ובכן, במסגרת הפינה לשיפוטכם מצ"ב כל (מדגיש "כל") העשייה של משרד החוץ הישראלי במסגרת זירת האינטרנט (באתר באנגלית) מאז הוכרז על "הקמפיין" ב-14 בפברואר:
א) מיחזור כתבה קודמת על הטרור מרצועת עזה
ב) ציטוט כתבה של השב"כ על ניצול המדיניות ההומניטארית הישראלית ע"י הפלשתינים לפעילות טרור
ג) תמלול נאומים של מנכ"ל משרד החוץ ושרת החוץ בפורום ועידת הנשיאים, בהם בין היתר קיימת התייחסות למצב ברצועת עזה
ד) כתבה על התייחסות ביקורתית בעיתונות הערבית לחמאס (סוף סוף כתבה מקורית ראשונה של משרד החוץ!)
ה) ציטוט הודעת הממשלה השבועית המתייחסת בין היתר למצב ברצועת עזה
זה הכול. כך מנהל משרד החוץ את מערך ההסברה ומנסה לשכנע את הציבור הישראלי באמצעות כתבות יחצנות ריקות מתוכן, כי הוא נלחם בארי בחזית התקשורתית הבינלאומית להגן על שמה הטוב של ישראל. כן, חמש כתבות ורק אחת (!) חדשה ומקורית. זה כל התוצר של קמפיין ההסברה בעשרה ימים. ועל כך יש להוסיף את חוסר העניין ההסברתי בלשון המעטה של האתרים הממלכתיים האחרים (אתר דובר צה"ל ואתר משרד הביטחון), עובדה המלמדת כי משרד החוץ אינו מצליח לבסס מעמדו כגורם המסוגל לתאם את ההסברה הלאומית.
הכישלון החוזר ונשנה של מערך ההסברה מלמד, כי את שורש הבעיה יש לחפש בדרג הבכיר ביותר במשרד החוץ שאינו מייחס חשיבות ראויה לאינטרנט כאחד מכלי ההסברה החשובים. הטיעונים החוזרים ונשנים הנשמעים ע"י שרי החוץ והמנכ"לים על היעדר תקציב להסברה אינו יכול לשמש כטיעון במסגרת של נסיבות מקלות, שכן קביעת סדרי העדיפות וחלוקת התקציב נמצאת בידיהם.
הגיע הזמן לחזק את אגף ההסברה במשרד החוץ, לתגבר אותו בכוח אדם, להגדיל את תקציבו ובעיקר לתת לו סמכויות ושיניים על-מנת שיוכל להפעיל ולהסתייע (ולא להתחנן...) בנציגויות הישראליות בחו"ל ואף באגפים אחרים במשרד החוץ (דוגמת הממ"ד) כגורם מכפיל כוח להעברת המסר הישראלי לעולם.
