X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
מנהיג שכל מאוויו הוא רק טובת עצמו, מנהיג שדרס כל ערך מוסרי עבור מטרה אחת ויחידה - "הישרדותו הפוליטית האישית", יהיה מוכשר ככל שיהיה - הוא חוטא לתפקידו הרם
▪  ▪  ▪

נדמה שעוד לא הייתה כזאת, כפי שקרה בשבוע האחרון. המערכת הפוליטית בישראל הידרדרה לשפל חדש - שטרם היה כמותו, ב"תרגיל המסריח 2" - כפי שאני קורא לו, פרי בישולם של אהוד א' (אולמרט) ואהוד ב' (ברק).
כאשר ברק פתח את המרוץ לבחירות, איים ולא עמד בדיבורו. למה? לאהוד ברק הפתרונים. למרות שלא קשה לנחש את הסיבות לכך, שהרי בסופו של יום, במהדורה החדשה של המנהיגות בישראל, מה שקובע הוא המדד של הפוליטיקאי בסקרי דעת הקהל. במשפט קצר: בושה לפוליטיקה ולעסקנות הזולה.
אך במחשבה מעמיקה יותר, הבושה היא גם שלנו. שהרי במצב נורמלי, בעת כזאת היה הציבור הרחב צריך לומר את דברו ולהביע בפומבי את רצונו, בניצול כל המשאבים החוקיים הקיימים, במטרה להביס את השחיתות והפוליטיקה המאוסה, לקראת צעידה לדרך חדשה, ולא היא.
מתקיים בנו דברי הנביא: "בימים ההם, אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". כל אחד עסוק בעסקיו, בענייניו ובעיותיו הוא, ומה לו ולקורה מסביבו, גם כאשר מדובר באש הבוערת על סף ביתו ממש - כל מאוויו הוא "הוא עצמו". אחרים עבורו הם ממנו והלאה. כאילו הקורה מסביבו לא שייך לו כלל. למה לו לצאת ולהפגין נגד השחיתות המסואבת שהרקיעה שחקים וכבר לא השאירה אוויר צלול במרחבי הארץ היפה הנקראת ארץ ישראל - ארץ שעבורה הקריבו טובי בניה ובנותיה את חייהם?!!! ומה שווה היא הארץ עם כל מעלותיה בצמיחה כלכלית וטכנולוגית וצבאית, אם מתרוקנים מכל הערכים, כאשר הפשע ברחובות הארץ מזמן עבר את סף הקווים האדומים, הסכינאות משתוללת בבתי הספר, בפאבים, ברחובות ובערי ישראל... ואין איש עומד וזועק. מלבד אולי כמה בודדים הזועקים במדבר, זעקה הבטלה באלף (הדומם).
מה בין זליכה לפרידמן?
תופעה נוספת אשר עדים אנו לה, במיוחד לאחרונה, היא תופעת "הדבקת תוויות" והכפשות לאישים, במקום ויכוח ענייני ותגובות ענייניות. מה שקורה מול עינינו כיום מפי אישים בדרגים הגבוהים ביותר שבתגובה לביקורת מולם, הם מגיבים בשפה שלא הייתה מביישת את אחרוני העבריינים בשוק. כך קורה, כאשר עומד איש מוכשר ומקצועי כמו החשב הכללי לשעבר ירון זליכה, המתריע על שחיתות מדאיגה ומצביע על עובדות וממצאים... (ראה ראיון עם ד"ר ירון זליכה בעיתון "גלובס" מהתאריך 3.7.08).
במקום להפריך את דבריו - עניינית, באים גורמים למיניהם ומכפישים אותו, כאשר מציירים ומתייגים אותו כמעין "הוזה הזיות" או "מעורער"...
דוגמא נוספת: שר משפטים דניאל פרידמן. איש האקדמיה, משפטן מבריק בעל שם עולמי, ששמו (הטוב) חתום על גבי ספרים רבים בתחום המשפטי. והנה האיש מביא עמו את האני מאמין שלו, לשינויים מרחיקי לכת במערכת, אשר לדבריו זקוקה נואשות לשינוי מהפכני - כדי להחזיר את אמון הציבור אליה... (אגב טענה זו נשמעת מפי שורה ארוכה של משפטנים ועורכי דין דגולים). גם במקרה זה, במקום להתייחס עניינית לדבריו ולטיעוניו, מכפישים אותו - לא עניינית, ועושים ממנו מעין אחד שנטרפה עליו דעתו. תופעה מדאיגה וחמורה.
אין אני נכנס כלל לדיון מעמיק בנוגע למהות הצעתם של שני אישים נכבדים אלה, אשר יכול להיות כי כל אחד מהם יכול לשגות ב"שגיאות טקטיות” בדרכם לעשיית שינויים, ובמיוחד כאשר יכול להיות שיכלו לעשות את אותם הדברים שהם נלחמו בהם אילולא היו נוהגים בטקטיקה שונה ו"חכמה" יותר. אך אין זה מצדיק תגובות לא ענייניות מהסוג שהם קיבלו.
כלל חשוב בעיתונות
לפני שנים, באחת ההזדמנויות, תוך כדי שיחה תמימה עם אחד מבכירי העיתונאים בימינו, אמר לי האיש: דע לך כלל גדול בעיתונות: אם רוצים להרוס תדמיתית אישיות ספציפית, ישנן שתי דרכים לעשות זאת. האחת לעוות את שמו (באופן עילג למשל), והשנייה לעוות את תמונתו...
זוכרים אתם את הרב יצחק פרץ שליט"א, חבר כנסת ושר בישראל, כאשר כשר העלייה והקליטה בביקורו ברוסיה בתחילת שנות ה-90, אמר (ציטוט כמעט מדויק): "אני לא מאמין למראה עיניי, שליש מהעולים לארץ הינם גויים"... על דבריו אלה זכור הדיון בכנסת ולאחריה תשובתו ודבריו הנלהבים וחוצבי הלהבות בכנסת, כאשר מקהלה של ח"כים מהשמאל לא איפשרו לו לדבר (איזו דמוקרטיה הראויה לשבח!!!). היום אין לך אדם מכל החוגים שאני חי ונושם בתוכם שלא מצטער על התופעה השלילית הזאת (כמובן לצד השמחה והחשיבות של העלייה בכלל שאין איש שלא מברך עליה, וכל דברינו הינם אך ורק בנוגע ואודות העלייה הלא יהודית לארץ שהביאה נזק קשה מנשוא לחיינו. וד"ל).
לעולם לא אשכח את התמונות שהתנוססו למחרת היום בעיתונים הגדולים, בהם עיוותו את תמונתו של השר (הרב) יצחק פרץ כמפלצת של ממש - נזכרתי בתמונה ההיא בעת השיחה עם העיתונאי.
היום היינו צריכים לבקש סליחה גדולה מאיש יקר זה, וכך גם להודות לו על שירותיו בטהרת הלב כל יחיד מאתנו. אישים דגולים שכאלה חסרים לנו כמו אוויר לנשימה. כאשר תוכם כברם, מעלתם וקומתם הרוחנית גבוהה ברבי קומות מרבים היושבים על כיסאותיהם, שיש להם הרבה מה ללמוד בטרם ישבו הם על הגה המדינה.
והתוצאה: במצב שכזה, מה לנו כי נלין על האהודים (אולמרט וברק) למיניהם, כאשר "הישרדותם" האישית עומד מול עיניהם לפני הכל (!) למה שלא ינצלו את ההזדמנות העומדת מול עיניהם. הרי בין כה וכה אין איש עומד ומצפצף. הרי המילה בושה, כבר איבדה את קסמה, כאשר עברנו מזמן את הגבול ואת כל הקווים האדומים.
"אבל אשמים אנחנו"
ממדיה של השפלות הפוליטית והמוסרית בישראל מדאיגים. אך בעיניי מדאיג יותר שתיקת העם, אותו עם שיכול היה כמו בעבר לשנות את המצב הבלתי נסבל שמול עינינו. כאשר בידו לזעוק בקול רם: "לא עוד!".
אני שואל את עצמי, לאן נעלמו להם כל הארגונים שנלחמו בשחיתות לאורך שנים, הוציאו את העם להפגנות ענק בכיכרות, הגישו בג"צים, והרבה פעמים אף רשמו הצלחות גדולות. לאן נעלמו כל יפי הנפש למיניהם כאשר צריכים אותם? האם עקב כך שמר אולמרט נמצא בצד אחר של המתרס הפוליטי (השמאל), הוא אשר מנחה את אותם יפי הנפש שלא להילחם להפלתו - שהרי הוא משרת את מטרותיהם, והרי כל האמצעים כשרים להשגתם. גם כאשר מדובר באיבוד עצמי של כל האני מאמין שהאמנו בהם?
כך המו"מ עם סוריה, מו"מ מואץ עם הפלשתינים, זריקת ספינים תקשורתיים לאורך היום והלילה... העיקר לבלבל את הציבור ולערפל לו את חושיו, מבלי להיזכר בשחיתות, במושחת ובפרשיותיו. כל יפי הנפש והתקשורת בראשם (ברובה, למעט הצדיקים בסדום שהינם מועטים), כמובן מחפים על אולמרט, מסיבות השמורות עמם.
דבר אחד ברור. תקופה זו תירשם בדברי ימי המדינה לדיראון עולם, כפשיטה טוטאלית מכל ערך ומוסר בסיסי. לזה נתנו יד כל הארגונים החשובים, שיכלו למנוע מהעם היושב בציון את הביזיון בעצם הימצאותנו בארץ בעידן זה של השפל.
כלל בסיסי שהופר
אחד הדברים הבסיסיים בחיינו, עליהם גדלנו, הוא: כי ערכים ומוסר הינם היסודות עליהם ניתן לבנות ולבסס כל דבר. וכאשר מתערערים יסודות אלה, לא ניתן לבנות עליו שום בניין של ממש, וכל בניין על יסודות שכאלה, צפוי לקרוס. אם יש למישהו איזו שהיא אמונה כי שלטון מושחת יכול להצמיח תקווה כלשהי, בתחום כלשהו - ביטחוני, כלכלי, או חינוכי(?!), הרי שיכול הוא לומר לעצמו כבר עתה, כי חזונו הוא לשווא. כי יסוד מוסד הוא, וכלל ברזל בחיים, כי דבר רקוב לעולם לא יצמיח צמח יפה וחי (גם במקרה של הצלחה, הרי מדובר הוא בהצלחה "רגעית" שתחלוף עם הזמן).
כך, אם מתעורר למישהו זיק של תקווה בימי השפל הללו, כי תצמח לנו ישועה כלשהי - שהיה שווה לספוג את העלבון שבשלטון המושחת, הרי מצפה לו אכזבה. כי אומנם פוליטיקאים ואנשים יתחלפו להם עם הזמן, אך עקרונות המוסר הינם איתנים ומוצקים וטעמם לעולם לא תפוג. אמת זו הינה נצחית וקיימת, כי מרע לא תצמח לעולם טוב.
לכן, מי שצריך לקחת את הדברים לתשומת לבו שישימם על לוח לבו, ואולי יביא מזור מסוים לעם, הסובל ממילא מחדשות לא מחמיאות ואולי אף מפחידות משהו.
זכור נזכור: כי מנהיג שכל מאוויו הוא רק טובת עצמו, מנהיג שדרס כל ערך מוסרי עבור מטרה אחת ויחידה - "הישרדותו הפוליטית האישית", יהיה מוכשר ככל שיהיה - הוא חוטא לתפקידו הרם. עלינו ומוטלת החובה המוסרית לשנות מצב זה, בכל אמצעי חוקי, למען הדורות הבאים, למען ילדינו שלנו.

הכותב הינו עו"ד וח"כ לשעבר. מכהן כסגן נשיא הקונגרס העולמי של יהדות גרוזיה. לצד היותו רב ואיש ציבור, הנו כותב מאמרים ומרצה בנושאי חינוך, משפט ואקטואליה.
תאריך:  06/07/2008   |   עודכן:  06/07/2008
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אפרי הלפרין
מאז ימי בגרותי אני שומע את הדילמה, בין חופש הביטוי, חופש היצירה, ובין החופש שלנו כאזרחים שלא לשמוע אמירות מעלות קבס, ושלא לראות מראות המחזירים אותנו לימי האופל
עידן יוסף
אפשר לקצץ ולהוריד את תוכניות הלילה של רשת ב' מבלי להכריז מלחמה על המאזינים. כחובב השידור הציבורי הרשו לי לנדב טיפים על איך אפשר לחלק את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
יהונתן דחוח-הלוי
מכבסת המילים של בצלם: בפיגוע הדחפור בירושלים "נהרגו" ולא "נרצחו" אזרחים ישראלים    ארגון בצלם נמנע לגנות את הפיגוע בנווה צוף בו נפצעו שלושה "מתנחלים" או לדרוש העמדה לדין של הנהגת חמאס שנטלה אחריות לפיגוע    זכויות האדם על-פי בצלם
אביב ירון
הפגיעה בכושר ההרתעה של צה"ל במיוחד בשנים האחרונות נותנת רוח גבית לארגוני הטרור ותחושה לאויבינו כי ישראל נחלשה וייתכן ויש אפשרות להכריעה, לנו הישראלים אין את "הלוקסוס" של להפסיד במלחמה, הפסד במלחמה הוא סופה של מדינת ישראל ועובדה זו ברורה לכולם, ישראל חזקה, צה"ל חזק ומנהיגות חזקה הם תנאי הכרחי לקיומנו
אריה אבנרי
את לא נאבקת מעולם בשחיתות אלא דווקא השתלבת בה. בשנתיים האחרונות שבהן נחשפו בזו אחר זו פרשות השחיתות של אולמרט שתקת וכמובן לא עלה על דעתך לקיים בכנסת דיון חירום כדי שלא יקרוס ביטחונם המתערער של אזרחי המדינה    מכתב גלוי אל יו"ר הכנסת דליה איציק
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il