עוד לפני שלב הסיכומים העיקריים וכהקדמה לסיפורי הגבורה הקרבים ובאים, נדמה כי המערכה התחוללה בשתי חזיתות - האחת נוכח פני אויב של כוחות צה"ל והשנייה בעורף כמי שהכתיב את הלחימה, עוצמתה, המשכיותה וכמובן את העיתוי לפתיחתה.
נוכחנו לגלות כי העורף תופס תפקיד מרכזי בלחימה בארגוני הטרור.
רבות דובר על העדר העומק האסטרטגי של ישראל בשל אורכה ורוחבה הצרים המאפשרים גישה קלה ומהירה ללבה של אוכלוסיה אזרחית, עומק שישפיע ישירות על רצון ומוטיבציית הלחימה, אולם בעיית העומק "נפתרה" בנוכחותו של צבא חזק, זמין, נחוש ומאומן, חיילים ומפקדים חדורי מוטיבציה המאמינים בצדקת הדרך.
ניסיון עקר לאתר תורפות
לפני זמן לא רב חשב נסראללה שגילה את הסדק העיקרי בחוסנה הלאומי של ישראל ועל נאומו זה נבנתה "תיאוריית קורי העכביש" שבבסיסה ביקורת חריפה על החברה הישראלית כחברת שפע מפונקת, למודת קרבות ועל כן עייפה ממלחמות, בעלת רגישות יתר לאובדן חיי אדם. חברה שאינה מוכנה להילחם ולהקריב חיים למען אידיאולוגיה או למען המדינה. לא דברי הלל למוות ולא שבח להקרבה כוונתי, כי אם חפץ חיים אנחנו וחוסננו מקומו ברגישות לחיי אזרחינו ולחיים בכלל. לכן שלחה הלחימה בעזה מסר לנסראללה ולאחרים, הן על אחידות החברה כקורי עכביש והן מסר בשאלת הבנתו את החברה הישראלית כסבלנית ופשרנית לעיתים, וקשת עורף בימים האחרים. ספק אם יודו אותם המתיימרים להבין ולפענח את החברה הישראלית/את העורף הישראלי כי נכשלו כישלון חרוץ באיתור תעצומות הנפש שמגלה החברה בשעת הצורך, בשעתה של מלחמה צודקת. את המסר קיבל נסראללה בראשית ימי הלחימה בדבריהם החוזרים של מפקדי המערכה שאיננו ששים אלי קרב אולם, איננו נרתעים ממנו.
מסר דומה נשלח למנהיגי חמאס שליוו את הכניסה הקרקעית של כוחות צה"ל בחיקויים רטוריים של מושא הערצתם בצפון באיומים למופתים ולהפתעות. איומים בהם תלו מנהיגי חמאס את תקוותם שישפיעו תודעתית על החיילים והמפקדים הפועלים בשטח, ולתדהמתם חצו החיילים את הגדר בנחישות ומוכנות להילחם, מגובים בתמיכה ובדאגה של העורף. את המסר השני קיבלו מנהיגי חמאס כשעמדו על טעותם וחשבו כי העורף הישראלי לא יישא ימי לחימה רבים ובמהרה יתקפל מהיעדים והעקרונות בהן תמך בתחילה.
תורת הלחימה (תו"ל): הגנה, התקפה... עורף
את הלחימה ליוותה ההבנה כי העורף, פחות מוכן לקורבנות ולא מפאת צדקתה אלא בעיקר בגלל שכל פצוע וכל שכן הרוג, אכן פוגע בחוסן הלאומי ומאיץ את העורף לשאוף להפסקת הלחימה, ולכן היינו עדים להתפתחותה של לחימה המלווה בשילוב אדוק בין החילות השונים ובהפעלת אש עצומה וכן לפעמים לא פרופורציונלית. גם ותיקי המפקדים שלחמו בעזה העידו כי לא ראו בעבר כמות כזו של אש המופעלת וכל מטרתה, הגנה על הכוחות ומניעת כל אובדן מצידנו. מפקדי הצבא והשוקדים על תוכנית הלחימה השכילו בעוד מועד להבין את הלך הרוח בחברה והבינו שאין מרווח לטעויות, כלומר, נפגעים מצד כוחותינו. לכן, בימים הקרובים ניחשף לגודל ההרס שהוטל על עזה בגלל הצורך ב"זמן לחימה" שיעניק העורף רק כשמספר הנפגעים נמוך.
עורף חזק, ישראל מנצחת
צורת הלחימה הנוכחית, שולחת גם היא איתותים לעתיד. עוצמתה של החברה וכושר עמידתה היא שמכתיבה את הלחימה וכל שנדרש ייעשה על-מנת לשמר את כוחותינו ובכך לשמר עורף חזק והאיתות לנו כחברה ומדינה מחייב את ההבנה כי סוג כזה של לחימה מחייב את המדינה לשמר רזרבות כספיות בתקציב המדינה, נוספות וגדולות יותר מבעבר, וכן רזרבות ומאגרי תחמושת עצומים למקרה ונידרש ללחימה - הבנה שאינה מתאימה דווקא למשבר הכלכלי הגלובלי. גם המבצעים השכיחים בעבר ידרשו בעתיד הפעלת אש רבה יותר לצורך הגנה.
השילוב של הפעלת האש ובמקביל הדאגה לעורף על-ידי תפקוד ראוי של פיקוד העורף והעוסקים במלאכת הקודש של הכנת העורף למלחמה, גרמה לכך שהעורף היה נחוש בדעתו לספק לצה"ל כל זמן שיידרש להשלמת המשימה ומנעה את הסיטואציה שהעורף אכן, נושף בעורף.
