X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
הגם שבמהלך מבצע עופרת יצוקה לא צלח הציר הרדיקלי למתג את חמאס כארגון אשר יסב אבידות קשות לישראל, יכולת אירן לשקם את עזה איננה מבשרת טובות גם ציר המתינות מתבקע קטר, אשר נתפסה בעבר כמדינה מתונה, אירחה ועידה של גורמים ומדינות רדיקליות
▪  ▪  ▪
מארחים את הרדיקלים. קטאר [צילום: AP]
המתונים
המצרים רואים בחומרה הקמת ישות חמאסית, הקשורה לאירן ולחיזבאללה, על גבול מצרים, היוצרת גם חיכוכים בינם ובין ישראל. הם מתנגדים לכניסה לא מבוקרת של פלשתינים ופעילי חמאס מרצועת עזה לסיני, שם כבר נוצר חלל ביטחוני בעייתי, היכול להיות מנוצל לפיגועי טרור.

הקיצונים
מהצד האחר מצויות אירן, סוריה וחיזבאללה, הנוקטות עמדה של תמיכה מוחלטת בחמאס. קבוצה זו מובלת על-ידי אירן, שמעורבותה ברצועת עזה גברה מתחילת האנתפאדה, במגמה להשפיע על הזירה הפלשתינית, לקשור אליה את הארגונים הפלשתיניים, בעיקר האיסלאמיים, ולהזין את המאבק המזוין נגד ישראל.

מתינות בירידה
העובדה שקטר - בדרך כלל מדינה מתונה המקיימת קשרים עם ישראל, אם כי גם בעלת זיקה למחנה הרדיקלי - כינסה בדוחא ועידת פסגה, חלקית, שהרדיקלים נתנו בה את הטון, מלמדת על מגבלות כוחה של מצרים בעולם הערבי, אפילו במחנה המתון.

קיצוניות בעליה
אין ספק שאירן תשקיע מאמצים רבים כדי להיות הגורם העיקרי שיסייע לחמאס לשקם את הרצועה, הן בתחום הצבאי והן בתחום האזרחי, ויש לצפות כי לשם כך תנסה אירן להעביר לרצועה הן נשק וציוד לחימה והן כספים בהיקפים גדולים.

השנאה
ולבסוף, המשמעות האזורית בנוגע לישראל. אין ספק שהשנאה לישראל גברה בעולם הערבי בעקבות המבצע ברצועה. שתי מדינות ערביות בעלות קשרים עם ישראל – קטר ומאוריטניה – הקפיאו אותם. בפסגת דוחא בלט הקו האנטי-ישראלי, ובכללו הקריאה לביטול יזמת השלום הערבית מ-2002.

"העולם הערבי מצוי בתוהו ובוהו גדול מאד" (עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית, 16 בינואר 2009).
המאפיינים הבולטים ביותר של תגובתו של העולם הערבי למבצע "עופרת יצוקה" הם הפיצול והחולשה. מדינות ערב לא השכילו להתלכד ולהסכים על פעולה משותפת שתשפיע על ההתפתחויות ברצועת עזה, ורק בסיום המבצע החליטו, בוועידת הפסגה הכלכלית בכווית, להקצות חבילת סיוע בת שני מיליארד דולר לשיקום הרצועה. גם אז לא קבעו למי בצד הפלשתיני יועבר הסיוע; הגורמים הרדיקליים דרשו להעבירו לחמאס, ומצרים וסעודיה התנגדו לכך. כינוס פסגת החירום של מנהיגי ערב בדוחא שבקטר, שנועד לגבש מדיניות משותפת כלפי המשבר, הבליט את הפיצול: קרוב למחצית ממדינות ערב לא השתתפו בכינוס, ובראשן מדינות מרכזיות כמצרים, סעודיה וירדן; וחשוב לא פחות, אבו מאזן התחמק מלייצג את הפלשתינים בכינוס, ואלה יוצגו על-ידי מנהיגי חמאס והג'האד האיסלאמי. גם ניסיונה של סעודיה להפגיש בריאד את מדינות המפרץ כדי לגבש עמדה משותפת עמן בנושא הסיוע לעזה נכשל.
ביטויי חולשתו של העולם הערבי אינם חדשים ואינם מפתיעים. מזה דור מתקשה העולם הערבי לגבש עמדה ופעולה משותפות בסוגיות מרכזיות העומדות על סדר יומו עקב חילוקי דעות ואינטרסים נוגדים בין המדינות. בפרשת עזה, הקו החוצה את העולם הערבי עובר דרך היחס לחמאס. רוב מדינות ערב, וּודאי רוב המדינות הערביות המתונות, מסתייגות מהתנהלותו של חמאס ומשליטתו בעזה, ורואות בו גורם רדיקלי מסוכן עבורן הקשור באירן, חובר לציר השיעי-רדיקלי המאיים עליהן, מתסיס את הזירה הפלשתינית ומונע התקדמות להסדר ישראלי-פלשתיני. רובן היו מעוניינות - בלי שיודו בכך בפומבי - שישראל תנחית מכה קשה על חמאס ותחלישו, כמו שהיו מעוניינות בהנחתת מכה קשה על חיזבאללה ב-2006. מנגד, הן מזדהות עם מצוקת הפלשתינים ברצועה, מושפעות מהלכי הרוח ומההפגנות ברחוב הערבי, ורואות חובה לעצמן לסייע לפלשתינים בסבלם.
בראש המחנה המתון בשאלת היחס לחמאס ניצבת מצרים, שהפעם ביקשה להבליט את מנהיגותה מול הקבוצה הרדיקלית במחנה הערבי, שהידרדרה במשך תקופה ארוכה יחסית. המשטר המצרי, יותר מכל ממשלה ערבית אחרת, רואה בחמאס יריב ואיום, גם בשל זיקתו ל"אחים המוסלמים", היוצרים את האיום החמור ביותר למשטר. בעיניו, חמאס הוא שלוחה של אירן, המבקשת להקים מאחז שני לחוף הים התיכון, לאחר המאחז שהקימה בלבנון. המצרים רואים בחומרה הקמת ישות חמאסית, הקשורה לאירן ולחיזבאללה, על גבול מצרים, היוצרת גם חיכוכים בינם ובין ישראל. הם מתנגדים לכניסה לא מבוקרת של פלשתינים ופעילי חמאס מרצועת עזה לסיני, שם כבר נוצר חלל ביטחוני בעייתי, היכול להיות מנוצל לפיגועי טרור. מסיבות אלה יצאו מנהיגי מצרים באורח בוטה וחסר תקדים נגד התנהלות חמאס, ובצד הביקורת על ישראל הם הטילו את האחריות להידרדרות גם עליו. מצרים גם דחתה את דרישת חמאס לפתוח את מעבר רפיח, אלא אם כן תהיה השליטה בו בידי הרשות הפלשתינית ומשקיפים אירופים, ברוח הסכם המעברים מ-2005. בכך ביקשה מצרים לערער את מעמדו של חמאס כממשלה לגיטימית ואת מעמדה של הרצועה כישות פוליטית נפרדת מהרשות הפלשתינית. לשם כך הייתה מצרים מוכנה לנקוט בגלוי צעדים שיש בהם משום שיתוף פעולה עם ישראל נגד חמאס.
מהצד האחר מצויות אירן, סוריה וחיזבאללה, הנוקטות עמדה של תמיכה מוחלטת בחמאס. קבוצה זו מובלת על-ידי אירן, שמעורבותה ברצועת עזה גברה מתחילת האנתפאדה, במגמה להשפיע על הזירה הפלשתינית, לקשור אליה את הארגונים הפלשתינים, בעיקר האיסלאמיים, ולהזין את המאבק המזוין נגד ישראל. לשם כך אירן מעניקה לארגונים הפלשתינים סיוע רחב בכסף, בנשק ובציוד צבאי ובאימונים, תוך כדי ניצול הזדקקותם לסיוע חיצוני. הקשר בין אירן לחמאס בתחום הצבאי והכספי התהדק במיוחד לאחר תפיסת השלטון ברצועת עזה על-ידי הארגון, משום שחמאס, המבודד למחצה, חיפש דרכים להתחמש ולגייס משאבים כספיים, ואירן הייתה זמינה לכך.
במבצע "עופרת יצוקה" ביקש הציר אירן-סוריה-חיזבאללה להרחיב את השפעתו בזירה הפלשתינית בכלל וברצועה בפרט, על-ידי חיזוק כוח העמידה של חמאס בעימות עם ישראל, חיזוק מעמדו מול הרשות הפלשתינית וערעור מעמדה של מצרים כגורם הערבי המוביל וכצד העיקרי המתווך בין חמאס לישראל ולגורמים מערביים. מאחר שרוב הממשלות הערביות מסתייגות מחמאס ומהתנהלותו, הדרך העיקרית שהציר הרדיקלי ביקש להשפיע בה על האירועים תוך כדי הלחימה הייתה להסית את ההמונים ברחוב הערבי - שגילו אהדה לפלשתינים, והושפעו מהמראות הקשים ששודרו בערוצי הטלוויזיה מהרצועה - נגד הממשלות המתונות, כדי לאלצן לפגוע ביחסיהן עם ישראל ולסייע לחמאס.
לצד מדינות אלה בלטה גם טורקיה בביקורתה הקשה כלפי ישראל. בצל הפגנות רחוב נגד ישראל הוביל ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן את הקו האנטי-ישראלי: הוא האשים את ישראל ברצח ילדים, העלה את הרעיון לשקול את סילוקה מהאו"ם, והציע לממשל אובמה לבחון מחדש את ההגדרה של ארגוני טרור, ואפשר להבין כי התכוון לחמאס ולחיזבאללה. ארדואן גם שלח את יועצו כמשקיף לוועידת הפסגה של המחנה הרדיקלי בדוחא. הסיבה להתנהלותה של טורקיה אינה ברורה דיה: האם היא נובעת מעניינה של ממשלת טורקיה הנוכחית להעלות את פרופיל מדיניותה במזרח התיכון ובעולם הערבי? האם היא קשורה בראייתה את המרחב האיסלאמי כמגרשה הביתי? האם היא נובעת מתפיסתה את חמאס כארגון לגיטימי? או האם השפיעו הבחירות המוניציפליות הקרובות בטורקיה וציפייתה של המפלגה האיסלאמית כי הרחוב הטורקי תומך בקו האנטי-ישראלי בגישתו של ארדואן? על כל פנים, הפרשה כבר מעיבה על יחסי ישראל וטורקיה, ונותר לראות עד כמה יהיה אפשר לתקן את הנזק.

הציר המתון גובר?

בסופו של דבר, למדינות הציר הרדיקלי הייתה השפעה מעטה על מהלך העימות ברצועה משום שהאופציות שעמדו לרשותן היו מצומצמות ומשום שהשיקול העליון בעיניהן היה להימנע מנקיטת צעדים הרי סיכון עבורן. ההפגנות במדינות ערב המתונות, שאורגנו בעיקר על-ידי גורמים איסלאמיים או פלשתינים, לא היו ממושכות והמוניות ולא יצאו מגדר שליטה. הן הביעו בעיקר תמיכה במצוקת הפלשתינים, לא בחמאס. וכך, בשל חולשת העולם הערבי ומאחר שחמאס אינו אהוד ברוב מדינות ערב, מצאו חמאס והאוכלוסיה הפלשתינית את עצמם נתונים ללחץ כבד מצד ישראל במשך שלושה שבועות, בלי שהעולם הערבי מצא דרך לסייע להם במידה ממשית.
בולט במיוחד כישלונה של אירן. האירנים השקיעו מאמצים גדולים, במישרין ובאמצעות חיזבאללה, לבנות את חמאס כארגון צבאי שיוכל לעמוד נגד התקפה מצד ישראל ולגרום אבדות ניכרות לצה"ל במהלכה, ואולם במבחן המעשה נכשל חמאס, מהבחינה הצבאית לפחות, בלי שאירן הצליחה לסייע לו, מלבד רישום 70 אלף סטודנטים שהתנדבו להילחם בעזה ורישומם נותר בנייר. אירן גם נרתעה מלהשתמש באמצעי העיקרי שעמד לרשותה להלכה כדי לסייע לחמאס: לעודד את חיזבאללה לפתוח חזית נוספת נגד ישראל מלבנון. אלא שהסיפור לא הסתיים בכך. אין ספק שאירן תשקיע מאמצים רבים כדי להיות הגורם העיקרי שיסייע לחמאס לשקם את הרצועה, הן בתחום הצבאי והן בתחום האזרחי, ויש לצפות כי לשם כך תנסה אירן להעביר לרצועה הן נשק וציוד לחימה והן כספים בהיקפים גדולים. שאלה פתוחה היא עד כמה יעלה הדבר בידיה, בשל מאמציהן הצפויים של ישראל, של מצרים ושל מדינות מערביות לחסום את נתיבי הברחות הנשק והעברות הכספים לרצועה.
מצרים יצאה כשחקן הערבי המרוויח ביותר מהעימות ברצועה. היא הייתה ציר המאמצים לסיום הלחימה ברצועה ולגיבוש ההסדרים לאחריה, ובכירי המנהיגים האירופים עלו אליה לשם קידום מאמצים אלה. היא שמרה על מעמדה כמתווך העיקרי בין ישראל לחמאס, שנותר תלוי במצרים, למרות המתח בינו ובינם. עם זאת, העובדה שקטר - בדרך כלל מדינה מתונה המקיימת קשרים עם ישראל, אם כי גם בעלת זיקה למחנה הרדיקלי - כינסה בדוחא ועידת פסגה, חלקית, שהרדיקלים נתנו בה את הטון, מלמדת על מגבלות כוחה של מצרים בעולם הערבי, אפילו במחנה המתון. יתרה מכך, כדי להמשיך להיות גורם מרכזי בטיפול במצב ברצועה, יהיה על מצרים לעמוד במשימות לא קלות בעתיד: לצמצם מאוד את ההברחות לרצועה; למנוע מעורבות גדולה מצד אירן בשיקום הרצועה; לסייע להמשך הרגיעה בשטח; ולנסות להביא לפיוס בין חמאס לפת"ח.
ולבסוף, המשמעות האזורית בנוגע לישראל. אין ספק שהשנאה לישראל גברה בעולם הערבי בעקבות המבצע ברצועה. שתי מדינות ערביות בעלות קשרים עם ישראל – קטר ומאוריטניה – הקפיאו אותם. בפסגת דוחא בלט הקו האנטי-ישראלי, ובכללו הקריאה לביטול יזמת השלום הערבית מ-2002, אם כי זו לא בוטלה למעשה משום שהיא לא אושרה כהחלטה ומשום שפסגת דוחא לא נחשבה ועידת פסגה מן המניין. יתר על כן, אומנם לישראל ולמחנה הסוני המתון יש אינטרסים משותפים, ובכללם בלימת הציר השיעי-רדיקלי, החלשת חמאס וחיזבאללה וחיזוק הרשות הפלשתינית, ואולם אינטרסים אלה לא הביאו עד כה לשיתוף פעולה ממשי בין ישראל לגוש זה, בין השאר עקב ההסתייגות בעולם הערבי משיתוף פעולה עם ישראל, וּודאי בסוגיות בין-ערביות רגישות. אין להניח כי שיתוף פעולה כזה יתפתח בעתיד הקרוב – מלבד התיאום הצפוי בין ישראל למצרים בסוגיית מניעת ההברחות לרצועה – מה גם שלא יסייע לכך הדימוי השלילי של ישראל בעולם הערבי בעקבות הפעולה בעזה.

פורסם במקור במסגרת גיליון מיוחד של עדכן אסטרטגי "עופרת יצוקה - המבצע והשלכותיו".
עדכן אסטרטגי, כרך 11, מס' 4, פברואר 2009.
תאריך:  20/02/2009   |   עודכן:  20/02/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"עופרת יצוקה": ההשלכות האזוריות
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
טובה ספרא
תחזית אסטרולוגית לשבוע בין 26.2.09-20.2.09    כלכלה ושווקים: מחיר התבואה והמזון יהיה בכותרות; סבלנותו של אובמה תעמוד למבחן    במבט לאחור: בחינת ההורסקופ של הכוכבים העולים: נתניהו וליברמן, ושל הכוכבים הנופלים: לבני, קדימה ומרצ
ציפי לידר
לפרשת משפטים    הצדק החברתי הוא ראש לכל    חשיבות אמירת האמת בכל מצב
נסים ישעיהו
ואם מישהו מבקש דוגמא לאמת שנעדרה אצל מרבית המפלגות, הנושא היחיד שבדקתי היה, כמה לא מפתיע, היחס של המפלגה לארץ ישראל. כל מי שדיבר על פשרות טריטוריאליות וכדומה, נפסל על הסף
יורם שוויצר
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" פגעה ישראל קשות בתשתיות החמאס    החמאס, לעומת זאת, לא הצליח לפגוע בישראל כפי שתכנון    בעצם ימים אלו, טרם מצריים מתחילה בשמירתה המתוכננת על הגבול, חמאס מבצע 'מחטפים רקטים' אחרונים...
אריה אבנרי
על האנשים שינצלו את יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו    על טרמפיסטים שעולים על העגלה הפוליטית הנכונה וגוזרים את הקופונים    הערת אזהרה (24)
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il