מזה עשרה ימים נתונים תושבי ישראל למתקפת תקשורת מרוכזת סביב לחייל השבוי גלעד שליט. נועם שליט, איש שאין מה לקנא בו, שוכנע כי הדרך לשחרר את בנו משבי היא מצעד האשליות העושה את דרכו מפאתי מעיליא (מצפה הילה) עד למשכן ראש ה
ממשלה בירושלים - אל-קודס. מטרת המסע היא דרישתם במפגיע של שליט ומשפחתו מראש ממשלת ישראל לשחרר את גלעד, השבוי כידוע במרתפי השב"כ אי-שם בארץ ישראל.
מהו ההיגיון המניע את מי שמוביל את משפחת שליט במסע המתוקשר? ברור לכל צופה סביר כי מה שמנע מראש ממשלה הקודם ומממשלתו להיכנע לדרישות חמאס תקף באותה מידה גם עכשיו. שום דבר מהותי לא השתנה - לא חמאס, לא ישראל, ולא המשמעות של ביזיון בית המשפט וביזיון מדינת ישראל הכרוך בשחרור אלפי רוצחים שנידונו למאסר עולם. איש סביר אינו יכול להתווכח עם העובדות שמאות יהודים נרצחו על-ידי משוחררי ה"עסקות" שהיו. אבל יש מי שיכול להזים עובדות מוכחות, וזו הממלכה השביעית. התקשורת, זו המשוכנעת כי בכוח המיקרופון, המקלדת והמצלמה לעצב את המציאות כרצונה. כך שליט, הניזון מן התקשורת, מצטט "קצינים רמי דרג" ו"אנשי שב"כ" שמסרו לו שאפשר להתמודד עם שחרור הג'יהאדיסטים. אלא שלא נמצא ולו רמטכ"ל אחד בדימוס, או בכיר שב"כ אחד, שיעמוד לפני האומה וישבע, מעשה יפתח, שאם יירצח מי מישראל על-ידי אחד הג'יהאדיסטים המשוחררים, אז היוצא מפתח ביתו שלו יוקרב על מזבח איוולתו. אבל די שהתקשורת אמרה, וזה אמור להתקבל על הציבור.
העיוות שהתקשורת יוצרת הוא קו משווה ערכי בין חייל שנשבה לבין רוצחי הג'יהאד, ואומרת למעשה כי שבוי הוא שבוי, כי גלעד שליט הוא שווה ערך לרוצחי המונים, וכי השלום ייכון כאשר כולם - רוצחים כנרצחים, פושעים כקורבנות, ג'יהאדיסטים וחיילי צה"ל, ראש ממשלת ישראל ומנהיג הארגון לאיטבאח-אל-יאהוד - יהיו שווים ומידתיים. זו האשלייה שבקסמה נפל נועם שליט והלך בה עם תקשורת האשליות.
ככה זה כשהחמאס אינו אויב אלא פרטנר
עוד קביעה תקשורתית שכאילו אין עליה עוררין היא כי אין דרך לשחרר את גלעד שליט, זולת באימוץ השוויון הערכי הנ"ל, ומכאן הדרישה להחלפת "שבויים". התקשורת נמנעת בכל דרך מדיון באמצעים אמיתיים, וזאת משום שאינה רואה בחמאס אויב, אלא פרטנר למשא-ומתן.
בנימין נתניהו הוא, מבחינת התקשורת, האויב המשמעותי, יותר מחמאס. לכן מסע האשליות של התקשורת - שבו נועם ואביבה שליט הם הבובות על חוט ההולכות לפני המחנה - גורס כי ההפגנה היא התרסה נגד האויב האמיתי של ישראל האמיתית, השפויה, המתכנסת - בנימין נתניהו.
ומנין המסקנה? ראשית, מבט על ארץ ישראל מראה כי הקו הישר בין מצפה הילה לירושלים עובר דרך ציפורי, עפולה, ברכה, איתמר, שבות רחל, עפרה, כוכב יעקב וירושלים. אלא שמסע האשליות אינו חלק מארץ ישראל, אלא מן האשליה של תוכנית החלוקה מ-1936, שלא להרגיז את חמאס, חס וחלילה. שנית, זהות המארגנים והמשתתפים ברורה: בני קיבוצים ובני קיבוץ תל אביב, ובראשם ראש אגף המבצעים של השמאל הסהרורי, יואל מרשק, האיש שכורת ענפים של עצי זית כדי להאשים בכך את יהודי השומרון ויהודה. שלישית, שלוש מתוך ארבע שנות השבי היו בזמן שלטונה של ממשלה שחרתה על דגלה את מושג ההתכנסות, רוצה לומר מסירת לב הארץ בידי חמאס וטרנספר של 300 אלף יהודים מביתם למקום בלתי ידוע, וכל עוד הייתה הממשלה ההיא, לא ראינו התגייסות תקשורתית שכזו. רביעית, בשום שלב במסע האשליות לא הועלה ולו רעיון אחד כיצד לאלץ את חמאס למסור את גלעד שליט. לשיטתה של התקשורת חמאס אינו צד בעניין, אלא כעושה דברו של נתניהו. ירצה - ישוחרר גלעד, ואם אינו משוחרר, הרי זה כי נתניהו אינו באמת רוצה.
מסע האשליות, בהובלת נועם ואביבה שליט, אינו אלא מסע פוליטי של השמאל הישראלי, הרוקד על דמו של החייל הנעדר ועל צערם של הוריו ושל משפחתו כדי להוכיח שהוא עדיין רלוונטי.
כמו כל נפיחה תקשורתית, גם מסע האשליות יתנפץ אל סלע המציאות, ואחת היא אם ייכנע ראש הממשלה ללחץ או יעמוד בו. אבל כדי לא להסתפק רק בביקורת, הנה כמה אמצעים שיעזרו לחמאס להחליט על שינוי כיוון.
- ניתוק מוחלט של עזה מישראל, כולל מים, חשמל, תקשורת, בנקאות וסחורות, ומסירת האחריות על אלה באופן רשמי למצרים.
- העברת כל אסירי חמאס למתקן על גבול מצרים וניתוקו מכל קשר עם העולם.
- העברת משפחות אסירי חמאס מתחומי שליטתו של צה"ל לתחומי שלטון חמאס.
- העברת כל חברי חמאס משליטת צה"ל לשטחים שבשליטת חמאס. ולכל הקובלים על צעדים אלה יש לענות תשובה אחת בלבד. השיבו את גלעד חי שלם ובריא, ויפה שעה אחת קודם. והיה אם יבקש הצלב האדום זכות ביקור אצל אסירי חמאס, שישוב קודם כל מביקור מתועד עם שליט.
האם יקום מאן דהוא ויאמר לנועם שליט כי הוא משמש בובה בידו של השמאל הסהרורי לקעקוע ריבונותה של מדינת ישראל בארץ ישראל? האם ילמד נועם שליט להציע הצעות קונקרטיות לקהל התקשורת השותה בשקיקה את דבריו? מובן שלא. כי ברגע שישנה את טעמו מבובה לאיש עצמאי, תיעלם התקשורת כלעומת שבאה והוא ייוותר לבדו באוהל המחאה. אולי אז יגיעו אליו תושבי הר ברכה ואיתמר ואריאל וכוכב יעקב וישבו איתו לטכס עצה כיצד לשחרר את גלעד מן השבי - שבי חמאס, לא שבי נתניהו.
