כאשר הכריזו ראשי המדינה וחברי הכנסת על הקדמת הבחירות, אמרתי לעצמי שזו חוצפה לבזבז כך את כספי הציבור על גחמות טיפשיות ללא כל סיבה אמיתית. במילים אחרות - מעשה נבלה.
כאשר הפתיעו מופז ונתניהו בביטול הקדמת הבחירות ובהסכם קואליציוני שבו ה"שקרן" ממנה את המטיח כמשנה לו, אמרתי לעצמי - עד לאיזו תת-רמה מגיעים השניים, ובעיקר מופז. אותו מופז שקישקש לכולנו ש"בית לא עוזבים" ועזב למחרת, אותו מופז שאמר ש"לליכוד לא יצטרף" והצטרף, ואותו מופז שכינה פעמיים את נתניהו שקרן והפך למשנה ל"שקרנים". האם ההתנהלות הזו כשרה או טריפה? מן הסתם טריפה.
הבעיה המרכזית היא שהציבור, לאור מעשים אלה, לא יכול להאמין למילה אחת של מנהיגיו. העם רוצה מנהיגות ראויה ומוסרית, אבל מקבל מנהיגות אינטרסנטית שטובת המדינה אינה מעניינה; ומופז, בצורה צינית, משחית כל חלקה טובה בציבוריות שלנו ובאמינותה. עד לאן יכול להידרדר רמטכ"ל לשעבר?
אז נבלה או טריפה - מה עדיף? הכל עדיף!