הבחירות שהתקיימו לאחרונה העלו על-פני השטח את השחיתויות שהתגלו במהלך כמה מן הבחירות הפנימיות שהתקיימו לקראתן. האם שיטת הבחירות המוקדמות הקרויה פריימריז פשטה את הרגל? האם שיטת המינויים עדיפה? או אולי צריך לחזור לבחירה במרכזי המפלגות?
הצלחתה של מפלגת קדימה במערכות הבחירות הקודמות העלתה את האפשרות שבחירה על-ידי ראש המפלגה מביאה לתוצאות טובות יותר. למזלנו, בבחירות הנוכחיות נוכחנו לדעת שלא כל המפלגות שמשתמשות בשיטה הזו זכו להצלחה.
לעומת הצלחתה של "יש עתיד", ראינו את כישלונה של "התנועה" וכמובן כישלונה של קדימה עצמה, ומנגד ראינו את הצלחתה של "הבית היהודי", עם ואולי למרות החשדות לגבי טוהר הבחירות הפנימיות שלה.
לשיטת הבחירות הפנימיות יש חסרונות, שמיד ניגע בהם אחד לאחד, אבל בניהול נכון השיטה הזו היא היחידה השקופה, והיא היחידה שיכולה לחייב את נבחר הציבור לשמור על קשר עם הציבור. זו השיטה היחידה שעומדת בדרישות המינימום כדי להיקרא "דמוקרטית".
שיטת הוועדה המסדרת שהייתה נהוגה בעבר במפלגת העבודה על גלגוליה השונים, בוטלה ולא בכדי, לאחר שהסתאבה. הבחירה על-ידי רבנים מביאה לתוצאות מביכות ולהפעלת מניפולציות על הרבנים המחליטים. בחירה על-ידי ראש המפלגה מושפעת באופן בלעדי ממידת הקרבה של המועמדים לאותו ראש מפלגה. ובחירה על-ידי מרכז המפלגה הביאה לצורך של חברי הכנסת לחלק ג'ובים לחברי מרכז.
לשיטת הבחירות המקדימות יש שני חסרונות בולטים. האחד הוא הצורך של המועמדים במימון שהופך אותם לתלויים בבעלי הון. השני האפשרות לקניית קולות.
אבל כל החסרונות של שיטות המינויים למיניהן מובנות בתוך השיטה. אין דרך להפריד בינן לבין השיטה עצמה, ולכן אין אפשרות לתקן את השיטות הללו. לעומת זאת החסרונות של שיטת הפריימריז הם חיצוניים לשיטה עצמה, ולכן ניתן לתקנם. אפרט להלן את האופן שבו זה ניתן. אקדים ואומר כי כדי לטפל בכל החסרונות הללו יש צורך בחקיקה.
ביטול התלות בגיוס כספים
העובדה שמועמדים בבחירות פנימיות זקוקים לגיוס כספים נובעת מכך שהמתחרים כנגדם בוודאי גייסו כספים רבים, ולכן כל מועמד שלא יגייס כספים במידה דומה לא יזכה לסיכוי שווה להתמודד על לב הבוחר כמו מתחרהו שכן גייס כספים רבים.
כדי לפתור זאת יש פשוט לקבוע בחוק שלמועמד בבחירות פנימיות אסור בשום אופן לגייס כספים. אפילו לא אגורה שחוקה אחת. יאסר עליו גם להוציא כספים שיש לו עצמו. שוב, כדי לא ליצור עדיפות למועמדים בעלי הון.
כדי למנוע דרכים לעקוף זאת, האיסור יחול גם על התנדבות לסייע למועמד, וגם ייאסר פרסום מודעות תמיכה במועמד באמצעי התקשורת. וכדי לחסום לחלוטין את האפשרות לעקוף זאת על-ידי פרסומים אנונימיים, החובה לחסום את הפרסום תחול על אמצעי התקשורת. החוק יטיל עונשים כבדים (כולל עונשי מאסר) על עיתון או תחנת רדיו או ערוץ טלוויזיה שיפרסם מודעת פרסום, או חומר יחצני כלשהו שיקבל בזכות מועמד זה או אחר.
אז איך בכל זאת יגיע המועמד לידיעת הציבור שאמור לבחור בו? האם שיטה זו לא תיצור עדיפות למועמדים ידוענים שאין בעיה לציבור להכיר אותם?
הפתרון לכך הוא פשוט בעידן שבו אנו חיים. כל אחד מהמועמדים יוכל לקבל מהמפלגה שבה הוא מועמד גישה לרשימת התפוצה של האימייל של חברי המפלגה. המועמד יוכל לשלוח כמות מוגבלת של הודעות אימייל לרשימת התפוצה. כמובן שאת האימייל הוא יהיה חייב לכתוב ולשלוח בעצמו ללא סיוע בשום גורם חיצוני בין אם בתשלום או בהתנדבות.
כל מועמד יוכל לנהל דף פייסבוק. שוב, הדרישה היא שהוא יפעיל את הדף בעצמו, ולא יקדם אותו בתשלום בשום דרך שהיא. דף הפייסבוק של המפלגה יספק קישור לדפי הפייסבוק של כל המועמדים באופן אחיד. באותו אופן ניתן להשתמש בכל שאר הרשתות והאמצעים החברתיים - טוויטר, לינקדאין וכך הלאה.
ומה עם אנשים שאינם מחוברים לרשתות החברתיות ולאימייל. כיצד מגיעים אליהם? גם לכך יש פתרון.
כל מפלגה תחויב להפיק על חשבונה חוברת המציגה את כל המועמדים בבחירות המקדימות. לכל מועמד יוקצה שטח זהה בחוברת, ובמסגרת שטח זה תופיע תמונת כל אחד מהמועמדים בגודל ואיכות זהים, ושאר השטח יוקדש לטקסט שייכתב על-ידי המועמד עצמו. כמובן, באותו פונט וגודל זהים לכל המועמדים. סדר הופעת המועמדים בחוברת ייקבע בהגרלה בנוכחות עו"ד ורו"ח של המפלגה.
החוברת תופץ בדואר רגיל לכל חברי המפלגה בעלי זכות בחירה בבחירות המקדימות לפחות חודשיים לפני מועד אותן בחירות.
בנוסף, כל מפלגה תחויב לקיים אספת חברים בכל הסניפים שלה, ובמידה ואין לה סניפים, לפחות בירושלים, בתל אביב, בחיפה, ובבאר שבע . לכל אסיפה יוזמנו כל חברי המפלגה, ובכל אסיפה יינתן זמן שווה לכל מועמד שירצה בכך לנאום ולהציג את עצמו.
על המועמדים עצמם יאסר לכנס אספות משל עצמם, להוציא פגישות בבתים בהיקף שלא יעלה על 20 משתתפים, וכמובן שיאסר לשלם למארגן או למארח. המועמדים גם יוכלו לסייר ברחובות, או בשוק, וכו', אבל לא יוכלו לחלק עלונים, או כובעים, או כל חומר פרסומי אחר שעולה כסף.
העלות של כל החוברת ושל האספות הללו תושת על תקציב המפלגה לבדו, והמועמדים לא יידרשו לשלם אפילו אגורה אחת.
מאחר שכך, ומאחר שמהמועמד עצמו אסור לדרוש כסף, יהיה צורך לדרוש מכל מי שירצה להגיש מועמדותו בבחירות הפנימיות המקדימות, לגייס מספר מספיק של חתימות של חברי מפלגה התומכים במועמדותו. כך לא יטריחו את קופת המפלגה לשווא. את המספר המדויק של חתימות תוכל כל מפלגה לקבוע לעצמה לפי שיקולה.
אני מניחה שהבנתם כעת בדיוק, איך מונעים תלות של מתמודדים בבחירות מקדימות בבעלי הון. כעת נבדוק איך נמנע שחיתויות.
מניעת שחיתויות
אחת הדרכים הנפוצות להתגייס לטובת מועמד בבחירות מקדימות היא לגייס חברים חדשים למפלגה ממש לפני הבחירות המקדימות רק כדי שיצביעו עבור מועמד מסוים. מכאן ואילך, העבירה הזו יכולה להתנפח לממדים פליליים יותר על-ידי תשלומים לקבלני גיוס ולקבלני קולות וכך הלאה.
גם את התופעה הזו ניתן למנוע בדרך פשוטה, ותתפלאו אפילו עושים זאת במפלגה אחת בישראל. כדי להיות בעל
זכות הצבעה בפריימריז בליכוד עליך להיות חבר מן המניין המשלם דמי חבר לפחות שנתיים רצופות לפני הבחירות המקדימות (פריימריז), ומאחר שבישראל אי-אפשר אף פעם לדעת מראש מתי יתקיימו הבחירות, פרוש הדבר שמי שרוצה לגייס לעצמו קולות חייב לגייס חברי מפלגה קבועים, ולא ניתן להביא שכירי חרב ברגע האחרון רק לטובת הבחירות.
את הכלל הזה ניתן בפשטות להפעיל על כל המפלגות על-פי חוק.
שחיתות נוספת שמייחסים לשיטת הבחירות המקדימות היא ה"דילים". כלומר הסכמה בין מועמדים שונים להמליץ באופן הדדי לבוחרים שלהם להצביע גם בעד המועמד השני. לשיטה זו יש את הגרסה המתקדמת הנקראת "רשימות חיסול". במילים אחרות, לא המלצה על מועמד נוסף אחד, אלא המלצה על רשימה שלמה.
שימו לב שעד היום איש לא עמד לדין בגין "שחיתות" מסוג זה. הסיבה היא - אין בפעולה כזו כל פסול. אם מועמד אחד מצליח לשכנע את בוחריו להצביע גם בעד מועמדים נוספים, והם אכן מצביעים כך, לא בוצעה שום עבירה.
בפועל, הבחירות הן חשאיות וכל חבר מפלגה מחליט באופן עצמאי. שיקוליו יכולים להיות שונים ומגוונים, והמלצה של מועמד אחד על משנהו היא שיקול לגיטימי. כזכור, על-ידי האמצעי הקודם מנענו מאנשים שאינם חברי מפלגה פעילים באופן קבוע מלהשתתף בהליך, ולכן כעת אנו יודעים שהמצביעים אינם זומבים שממלאים הוראות אלא אנשים חושבים, ודי בכך.
באותה מידה שלגיטימי ששתי מפלגות יכרתו ברית ביניהן כדי שכל אחת מהן תדרוש מראש הממשלה לצרף את השנייה לממשלה, כך גם לגיטימי ששני מועמדים יכרתו ברית ביניהם להמליץ למצביעים בעד האחד, להצביע גם בעד האחר. זו אינה שחיתות, זה חלק מהמשחק הפוליטי.
אין יוצאים מן הכלל
כעת משקבענו את הכללים כיצד לקיים פריימריז, כלומר בעברית - בחירות פנימיות מקדימות, עלינו לחייב את כל המפלגות לנהוג לפיהן. לא רק מפלגות שיתחשק להן.
ראשית, כפי ששמנו לב, הכללים הללו מטילים קצת משימות על המפלגות. אם הן לא תחויבנה לפעול לפיהן, ברור כי הן תעדפנה לוותר לחלוטין על הכאב ראש הזה, ויצא שכרנו בהפסדנו.
שנית, המטרה כפי שציינו בהתחלה היא לחזק את הקשר של הנבחרים עם הבוחרים, ולהחיל את הדמוקרטיה גם ברמת המפלגות. בנוסף, על-ידי כך שנדרוש מכל מפלגה לקיים בחירות פנימיות מקדימות נמנע את ריבוי המפלגות הקיקיוניות המועמדות בבחירות. תופעה שלילית ומזיקה בפני עצמה.
החוק חייב לקבוע לפיכך כי מפלגה לא תוכל להציג רשימת מועמדים אלא אם כן זו נבחרה בהליך של פריימריז. כל סטייה מהוראות החוק תביא לפסילה של מועמדים או כל הרשימה, ואף לעונשי מאסר במקרה של ניסיון להונאה.
כדי שלא ניתן יהיה לעקוף את החוק על-ידי הקמת מפלגות שכל החברים שלהן הם פחות או יותר המועמדים עצמם, ייקבע בחוק גם גודל מינימלי למפלגה. אני סבורה שגודל זה חייב להיות לפחות 5,000 איש.
בנוסף, כפי שזכור לנו, כדי להיות בעל זכות הצבעה, חבר המפלגה חייב להיות חבר בה ולשלם דמי חבר לפחות שנתיים ברציפות לפני הבחירות הפנימיות המקדימות. כלומר לכל מפלגה שתרצה לרוץ לכנסת יהיו חייבים להיות לפחות 5,000 חברים המשלמים דמי חבר במשך לפחות שנתיים לפני המועד האחרון להגשת רשימת המועמדים לכנסת.
כל מפלגה תוכל עדיין לקבוע בתקנון הבחירות שלה לקיים את הבחירות לפי מפתח אזורי, או לשמור מקומות מסוימים ברשימה למגזרים מסוימים כמו - עולים, נשים, צעירים וגמלאים. אבל לא ניתן יהיה לשריין מקומות לאנשים בודדים.
ובכן, הנה לכם חוק לשיפור המערכת הדמוקרטית שיכול להיות מקובל הן על מפלגת "העבודה" ו"מרצ" מצד אחד והן על "הליכוד" ו"הבית היהודי" מן הצד השני.