מהו מעמד הביניים? מעמד הביניים הוא אותו מעמד שעומד בכוחות עצמו על רגליו, ועם זאת לא מסתכן יותר מידי ולכן גם ההזדמנויות שלו מוגבלות במידה מסוימת.
מעמד הביניים הוא המעמד שיודע שכל מה שהוא עושה הוא עושה בעמל ידיו, והשלטון רק אמור לספק לו מסגרת נוחה.
ולכן כאשר מעמד הביניים מתקדם, הוא מייחס ומנכס את התקדמותו לעצמו. ולעומתו, העני מייחס את התקדמותו לפטרונו, והעשיר תמיד יזכור איזה שר עצם עין ואיזה ח"כ פימפם את חבריו. העני והעשיר חייבים למיטיביהם, וכאמור ומעמד הביניים לא חייב כלום לאיש.
מי קיבל קרדיט על הנסיעה כל שנתיים לחו"ל של גברת כהן?,האם היה זה שר האוצר ביבי? או שמא בייגה שוחט? ואולי אולי שטייניץ? אז זהו שלא. הקרדיט לנוהג זה הוא של הגברת כהן ומר כהן, ומהיכן הקרדיט לשכר של 20,000 שקלים לחודש? כל הקרדיט הוא של הזוג כהן, הם התאמצו והם השיגו.
מעמד הביניים מתנכר לשלטון
מי קיבל קרדיט על כך שלשני בני הזוג יש עבודה? ומי קיבל את הקרדיט לכך ששכר הלימוד ששילמו היה מהנמוכים בעולם? מי מקבל את הקרדיט על נגישותם לשירותי רפואה איכותיים וזמינים? מי מקבל את הקרדיט על החוגים של הילדים? והכבישים החדשים? הממשלה? נאדה!. בעיני מעמד הביניים הממשלה היא רעה ואוכלת חינם, הממשלה טסה בהליקופטרים במקום על קורקינט, את הממשלה חייבים לתקן ולהחליף, ומי שבונה את משפחת כהן זו משפחת כהן בלבד – הממשלה רק מביאה עוד ועוד נזק.
לכן ההשקעה של מפלגת מעמד הביניים בכוח האלקטוראלי של מעמד הביניים, היא השקעה במשענת קנה רצוץ. בהעדר כל חובה מוסרית של מעמד הביניים לשלטון, המעמד הזה הוא מאוד הפכפך בקלפי, הוא מצביע על-פי משבי רוח, הוא מצביע על-פי הצגת הרגישות והמילים החלקלקות של המועמדים ולא על-פי הכישורים שלהם, הוא מצביע על-פי הסקס אפיל של המועמדים ולא על-פי היכולות המוכחות שלהם, וככל שהזמן חולף הגימיק הולך ומזדקן - נראה ונשמע מרוט וחבול – ואז קם גימיק חדש וצעיר שלוקח את כל הקולות לגימיק הקודם וחוזר חלילה.
