שרת המשפטים הייתה תמיד בתנועה מתמדת, בפעילותה הציבורית והפוליטית, עד אשר הפכה למנהיגת המפלגה המוזרה הקרויה "התנועה".
ציפי לבני, כהנה בראשות שבעה משרדים ממשלתיים: משרדי המשפטים, החוץ, החקלאות, הקליטה והעלייה, הבינוי והשיכון, שיתוף פעולה אזורי, ובלי תיק. כמו-כן היא כהנה פעמיים גם כממלאת-מקום ראש ה
ממשלה.
למרות ניסיונה הרב והמגוון בתפקידים הרבים שמילאה, לא הותירה אחריה חותם מיוחד של הישגים והצלחות שניתן למנות אותם ולהתפאר בהם. לא הותירה שום חותם משמעותי בעל ערך מעשי.
גם בתחום הפעילות ה
מפלגתית, הצטיינה ציפי לבני בתנועה מתמדת: היא הייתה חברת הליכוד, שממנה פרשה ל
קדימה, שממנה פרשה והקימה את "התנועה", אותה פיזרה והתחברה למפלגת העבודה.
אשליית הרוטציה הפכה לאטרקציה של ספקולציה
החלום של לבני לזכות בראשות הממשלה על חשבון העבודה, על סמך הבטחת רוטציה עתידית דמיונית, נשמעת ונראית כבלתי רצינית, למרות שכיום הרוטציה הפכה לאטרקציה תקשורתית ופיקנטריה מפלגתית. הרצוג ולבני המציאו לעצמם "סידור עבודה" פוליטי מקורי שעדיין לא עמד במבחן מעשי בקלפי הלאומי. אולם כבר היום, ניתן להעריך שנוסחת הרוטציה תיהפך ללהיט פוליטי וכמודל לחיקוי מפלגתי לקראת הרכבת הקואליציה הבאה. לבני כל הזמן נודדת בין מפלגות, מתמודדת על הנהגות.
חלום הרוטציה יהפוך לאפליקציה שתציג את דמותה האמיתית כאופורטוניסטית שנדדה ממפלגה למפלגה "למען השלום" כאליבי.
Mrs Clean Mrs Peace
על-רקע פעילותה בראשות שבעה משרדים וחברות בארבע מפלגות, נשאלת השאלה האם היא נכס אלקטוראלי מבחינה אישית. התשובה תינתן בתום ספירת הקולות. הדבר המאפיין ביותר בפעילותה הייתה החתירה להשגת הסכם עם הפלשתינים, והרצון לשמור על תדמית של הגינות כפי שנהו לכנות אותה - Mrs Peace, Mrs Clean.
בנושא השגת השלום נכשלה לחלוטין (בגלל הפלשתינים) למרות מאמציה.
הדרך של כישלונות מפלגתיים מאזן
לציפי לבני היו מאפיינים אישיים של לעג והתנשאות כלפי יריביה הפוליטיים והאישיים במפלגתה לשעבר בקדימה: היא זלזלה ולעגה ל
שאול מופז,
אבי דיכטר, עמנואל שנלר ויוליה ברקוביץ. גם בימי הממשלה האחרונה הפגינה התנשאות וזלזול בעמיתיה השרים.
היא הייתה שותפה להחלטה ממשלתית פה אחד להשהות השיחות עם אבו מאזן, ואולם הפרה ההחלטה ויצאה בשליחות של עצמה ללונדון כדי לפגוש את אבו מאזן ולהמשיך בשיחות. היא חזרה מפגישתה עם אבו מאזן עם התפארות נאיבית של הצלחה. ביטוי נוסף של התנשאות ויוהרה.
ציפי לבני נכשלה כמנהיגת קדימה וכמנהיגת האופוזיציה. קדימה בהנהגתה יכלה להקים ממשלה, אבל בגלל האגו שלה שהתנגדה לרוטציה בראשות נתניהו, נכשלה ולבסוף קדימה התפרקה.
"מפלגת הנקיון" הפכה למפלגת הביזיון
בתקופת כהונתה כמנהיגת קדימה, נחשפו רוב בכירי המפלגה כמעורבים בפרשיות שחיתות: אריק שרון,
אהוד אולמרט,
אברהם הירשזון,
חיים רמון,
עמרי שרון,
צחי הנגבי,
דליה איציק, רוחמה אברהם,
אלי אפללו, שלמה לחיאני. גם שני הבכירים במנגנון המפלגתי של קדימה,
משה שחורי ויואל מוגמי, נחקרו בחשדות בענייני מס הכנסה.
התברר ש"מפלגת הניקיון" בראשותה של ציפי לבני, הפכה למפלגת הביזיון והשחיתויות. ראוי להזכיר את אשר אמר בזמנו ח"כ
מאיר שטרית, אחד מראשי קדימה על מפלגתו: "קדימה היא היום המפלגה הכי מושחתת" (הארץ .1024.12 יוסי ורטר).
קדימה בראשות לבני מפלגה ללא רעיון, חזון ודרך
ציפי לבני שתקה והתעלמה מפרשיות אי-הסדרים בקלפיות שנפסלו בפריימריז שהתקיימו בקדימה, במאבק שניהלה נגד מופז. היא תבעה בזמנו את התפטרותו של אולמרט, אחרי מסקנות "
ועדת וינוגרד", אבל לבסוף נשארה בממשלתו ושתקה.
היא נכשלה בהרכבת הממשלה, בגלל אגו אישי להיות ראש ממשלה ראשונה. היא לעגה לנתניהו שהקים ממשלה מנופחת עם מספר רב מדי של שרים בלי תיק, למרות שהיא עצמה הייתה שרה בלי תיק בממשלתו של שרון. היא ארגנה בביתה ארוחת ערב חגיגית שערורייתית שמטרתה הייתה "גיבושון" לחברי הכנסת הנאמנים לה בקדימה. ארוחה שעלתה 950 שקל לסועד מכספי הציבור של מימון מפלגות.
היא הצהירה בזמנו שלקדימה יש "דרך", "חזון", ו"רעיון". מבחן התוצאה של מנהיגותה היה כשלון אישי ומפלגתי. ציפי לבני הודחה וקדימה התפרקה ונעלמה! מאחר שגם לקדימה לא היה חזון, לא דרך ולא רעיון.
לאחר חיסולה של קדימה "הכשלון של "התנועה
לאחר שקדימה, בהנהגתה של ציפי לבני, התפרקה, התפזרה, ובפועל נעלמה (מופז שריד אחרון), היא מצאה לעצמה פלטפורמה פוליטית חדשה
בשם "התנועה" שהיא עמדה בראשה, אליה הצטרפו כמה פליטים פוליטיים מזדמנים.
עמיר פרץ ו
עמרם מצנע מהעבודה, מאיר שטרית מקדימה ושני "עוברי אורח", שני אישים מכובדים, האלוף
אלעזר שטרן, ו
דוד צור קצין משטרה בכיר.
"התנועה", מפלגה שהיה לה נושא אחד, דגל אחד וסיסמה אחת, השלום. על הגל הזה לבני זכתה לשישה מנדטים, לחברות בממשלתו של נתניהו כשרת המשפטים, והדבר החשוב לה ביותר, תפקידה כממונה על המשא-ומתן עם הפלשתינים שנכשלה גם בו.
לאחר כישלונותיה בהנהגת קדימה, בכישלונות ללא תוצאות של ניהול המשאים והמתנים עם הפלשתינים, היא הגיעה למסקנה שגם מפלגת התנועה הגיעה לסוף דרכה.
ציפי לבני רוצה להיות חתומה על "הצהרת בלפור" פלשתינית
ציפי לבני, משוכנעת שהיא תהיה חתומה על "הצהרת בלפור" פלשתינית בהיותה הדמות הפוליטית הבכירה ביותר, שפעלה בשם הממשלות השונות בהן כהנה, בניהול המשאים והמתנים עם הפלשתינים, אין לה את האומץ להודות, שכישלון כל השיחות רשום על שמה, למרות שהפגינה נחישות והתמדה רצינית ואמיתית בנושא. אבו מאזן הצהיר בימים אלה, בעיתון המצרי "אחבאר אל-יום": "6 מיליון פליטים פלשתינים, ואני בתוכם, מצפים לשוב לבתיהם שמהם גורשו". ציפי לבני מנותקת מהמציאות, מסרבת להודות בכישלון, וממשיכה לשווק אופטימיות מזויפת.
מאזן הדרך של כישלונות מדיניים
היא ניהלה ונכשלה בזמנו בניהול המשא-ומתן האישי והסודי עם אבו עלאה, במשך שנתיים ללא שום תוצאות.
היא ניהלה ונכשלה בניהול המשא-ומתן האישי והסודי עם
ג'ון קרי ועריקאת, במשך תשעה חודשים, ללא תוצאות.
היא המציאה מושג מדיני וירטואלי של הסכם שלום "על המדף".
היא תמכה בהינתקות מגוש-קטיף, אך התחמקה מהאחריות לתוצאות.
היא ניסתה לגנוב קרדיט לא לה, כשהתפארה שבזכותה כתב בזמנו הנשיא בוש (לפני ההינתקות) את המכתב בו התחייב לתמוך בגושי ההתנחלות ולהתנגד ל"זכות השיבה".
עיתונאים ומדינאים בכירים בארה"ב ובאירופה, מחמיאים ומחניפים לציפי לבני בכל הזדמנות (למשל פורום סבן) בתקווה שהיא תחולל משבר ממשלתי "למען השלום". כתוצאה מכך לבני הפכה למסוחררת מגלי האהבה אליה, דבר שגרם לה להקצין עמדות בתוך הממשלה ומחוצה לה. היא חיה בהרגשת שליחות למען השלום. היא הייתה משוכנעת שבכוח השפעתה תוכל להביא להסכם עם הפלשתינים. היומרה שלה לשווק אופטימיות הובילה אותה לבסוף לכישלון הסופי והמוכח, מבלי להודות בכך.
התפרקותה של מפלגתה "התנועה" היא התוצאה הארגונית בעקבות כישלונותיה המפלגתיים, צמוד לכישלונותיה המדיניים והאישיים.
