X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
הגורם לירידה מהארץ בתקופת יוסף של אביו וצאצאיהם, היא הימצאות יוסף במצרים; כך גם בימינו, כשיורדים בן או בת מן הארץ ושם הם מתבססים כלכלית, זה מהווה גורם מדרבן לירידת הוריהם, אחיהם ואחיותיהם כדי שקרב עם יוסף ואביו
▪  ▪  ▪
ירידה מצריימה סופה מר

אַשְׁלָיַת שַׁוְא
אֶרֶץ וּקְסָמֵיהָ מֱסַנְוֶרִים
טוֹב וּבְעִקְבּוֹתָיו מְרוֹרִים
פַּת לֶחֶם מִשְּׂעוֹרָה עֲשׂוּיָה
וְלֹא אַשְׁלָיַת שַׁוְא הֲזוּיָה
דֶּשֶא הַשָּׁכֶן לֹא יָרֹק יוֹתֶר
לַשַּׁוְא תֵּהֵא אֱלָיו חוֹתֵר
רַק בָּעָבָר יֵשׁ סִכּוי לַמָּחָר
כי הַמָּחָר תּוֹלָדָה שֶׁל עָבָר
לֹא טוֹב לַעֲרוֹג לְחַיֵּי רֶגֶע
חַיֵּי הַנֶּצַח עֲרֻבָּה בִּפְנֵי פֶּגַע
זֶה מוּסָר הַשְׂכֵּל צֵא חֲשֹׁב
וּלְמַד מֵיוֹסֶף וְאֵחָיו וְיַעֲקֹב
הֻגְדְּשָׁה הַשֵּׂאֶה אצל יהודה
כאשר אחי יוסף הובאו אל יוסף אל מקום מושבו וכבר היו ישובים או עומדים מולו, לא היה מקום לאמירה: וַיִּגַּשׁ אליו (אל יוסף) יהודה ויאמר (מד/יח), אמירה זו כאן מהוה בִּטּוּי לכעסו ולחמתו של יהודה מהתנהגות "השליט" שעומד מולו, לכן נאמר: וַיִּגַּשׁ... שמשמעותה מעבר למובנה "גישה" כלומר ללכת אל היעד. משמעות ויגש כאן כִּמְעֵין "איום". כעסו של יהודה הגיע לשיאו כשראה את "השליט המצרי" הזה מחפש אמתלה להתעמר בו ובאחיו. תגובת יהודה לכך, הייתה כתגובת אדם כועס שמאים על האיש שמכעיס אותו, הוא נִגַּשׁ אליו "גישת איום" והזהירו לבל יוסיף להתעמר בו ובאחיו. יהודה נהג כמי שמבקש לומר ל"שליט המצרי" הִזָהֵר, יש גבול לתעלול, מה עוד והאחים יודעים שאיש מהם לא גנב את הכסף ולא לקח את הגביע.
זה מתרחש באורח פלא: לפיכך ראו בקורה להם, עונש מן השמים על חטאם כלפי יוסף, שנאמר: האלוהים מצא את עון עבדיך (מקץ מד/טז). יוסף שהבין מה מתרחש בראש אחיו משיב להם ב"תוכחה" בְּאָמְרוֹ להם, בקשר לגביע שנמצא בכליו של בנימין: מה המעשה הזה אשר עשיתם? (מקץ מד/טו). אף על-פי שאחי יוסף ראו בקורה להם, עֹנֶשׁ מן השמים על מה שעוללו ליוסף שעקבותיו נעלמו אחרי שמכרוהו לישמעאלים. למרות זאת חשו האחים כי יד "השליט המצרי הזה" בדבר, כי הרי הם לא גנבו כסף ולא גנבו את הגביע. חשדם גבר כשהבינו שכל כַּוָנַת "השליט הזה" להחזיק בבנימין אצלו ולקחתו לו לעבד. לכן התנהגות השליט בהם הגדיש את השאה.
יהודה שנטל מנהיגות ברשות אביו לא יכול היה להתאפק כי ערב לבנימין, שיוחזר אל אביו, לכן ויגש אליו (אל יוסף) ובזעם אמר לו: ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדיך כי כמוך כפרעה.(מד/יח) אין במלים אלה לפי פשוטם כדי להחמיא ליוסף על מעמדו כמלך. המדרש מפי רש"י רואה בדברים אלה בין הַשִּׁטִּין, רמז ברור למה מתכון יהודה בצורת דבורו אל יוסף. המדרש נותן את המשמעות שנראית לבעל המדרש: סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעה על-ידי זקנתי שרה ומוסיף המדרש ואומר: מה פרעה גוזר ואינו מקים, מבטיח ואינו עושה, אף אתה כן. ודבר אחר לפי המדרש: אם תקניטני אַהֲרֹג אותך ואת אדונך. דברים אלה השפיעו על יוסף חזק והוא נשבר בפני אחיו.
לא עמד ליוסף כוחו ונשבר
יהודה בהמשך דבריו שינה את הטון הנוקשה ודבר אל רגשות יוסף בהזכירו את אשר יקרה לאביהם יעקב אם בנימין לא יחזור אל אביו: ועתה בְּבֹאִי אל עבדך אבי, והנער (בנימין) איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו והיה בראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שֵׂיבַת עבדך אבינו ביגון שאלה.(מד/ל,לא). התאור על אשר עתיד לקרוא לאביו של יוסף שבר אותו ולא עמד לו כוחו וקשיחותו הַמְּעֻשָּׂה נתקלפה מפניו: ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי... ויתן את קולו בבכי. (מה/ א,ב) ושוב חזר יוסף ושאל את אחיו כמי שאיננו מאמין להם: העוד אבי חי (מה/ג) בתשובה לשאלתו זו בפעם הראשונה הם ניסו להעלים את האמת: וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי (מקץ מג/כו).
נראה ליוסף כי הם אינם אומרים לו את האמת גם על אביו כפי שעשו זאת כשדברו עליו. והנה כאשר נתגלה לאחיו כי השליט המצרי הקשוח הזה, אינו אלא יוסף אחיהם, הם התבישו ונבהלו פן יבולע להם וביחוד כאשר חזר ושאל: העוד אבי חי. חששו כי הוא יתנקם בהם על מה שעשו לו, כי הרי אחיהם יוסף עומד מולם ולא איש מצרי כפי שחשבו מלכתחילה, ובידו הכוח לנקום בהם. אלא שיוסף הרגיע אותם באמרו להם: ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אֹתי, הנה כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם.(מה/ה) בדבריו אלה יש נימה של התנשאות מצד יוסף, כהרגלו מימים ימימה עוד כשהיה עם אחיו ולפני שמכרוהו כעבד לישמעאלים. יוסף הוסיף להרגיע את אחיו, כי הוא לא יתחשבן אתם על מה שהם עוללו לו ומוסיף ואומר: וישלחני אלוהים לפניכם לשים לכם שארית הארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה.
(מה/ז) והוסיף לדבר ולפאר את עצמו ואת מעמדו בּאָמְרוֹ והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים. (מה/יג) בשוב האחים אל אביהם לכנען גלו לו כי יוסף עודנו חי ולא רק אלא שהוא מושל בכל ארץ מצרים, והנה גם יעקב חדל להאמין לבניו, כי שיקרו בּאָמְרַם לו כי יוסף טרוף טורף ועכשיו אומרים לו כי הוא חי. כיון שבפרשת וישב רש"י אמר כי יוסף דומה לאביו הן ב"איקונין" שלו והן בקורותיו, מכאן שיעקב נהג כיוסף והטיל ספק בדברי בניו כשאמרו לו כי יוסף חי לאחר שאמרו לו קודם לכן על יוסף כי טרוף טורף.
ירידת יעקב ובניו למצרים, הליכה אחר הבן
ירידת יעקב, בניו, נשותיו וצאצאיהם למצרים בבחינת גזרה משמים כפי שאמר הקב"ה לאברהם: ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה. (בראשית טו /יג), על כן ירד יעקב ופמליתו וסופם ששועבדו שם. צריך לראות בדבר זה משום אזהרה גם לגבי הדור או הדרות שחיים היום. להימנע מירידה מן הארץ אל ארץ נכר. והרי כבר ראינו את תוצאת הירידה אחרי החורבן שהייתה הרת אסון לעמנו. הגורם לירידה בתקופת יוסף של אביו וצאצאיהם היא המצאות יוסף במצרים, כך גם בימינו גורם הירידה לרוב הוא כאשר יורד בן או בת מן הארץ ושם מתבסס כלכלית, מהוה גורם מדרבן לירידת הוריו אחיו ואחיותיו כי שקרב עם יוסף ואביו.
כשם שירידת יעקב ופמליתו למצרים נסתימה בשעבוד סבל והשמד של היורדים וצאצאיהם, כך קרה לעמנו במלחמת העולם השנייה. אנחנו שוכחים מדוע שבנו לארצנו. ומתעלמים ביודעין משאלת קיום עמנו בארצו, כארץ העם היהודי. במחי יד שמים לאל כל אשר בדמים נקנה. הבה נאמר ליושבים בציון: אל תשלחו בן או בת להתמקם בחו"ל, גם כשיש סיבה "טובה" לכך. כי בן או בת הנשלחים לארץ נכר הם בדרך כלל החלוץ לפני המשפחה, במוקדם או במאוחר מצטרפת לבן כל המשפחה.
ועתה נשוב לאירועים שהפרשה עוסקת בהם. יעקב הופך שוב לדמות מרכזית בְּסִפּוּר העלילה הַמְרַגֶּשֶׁת שקראנו וקוראים, גם יוסף נשאר דומיננטי כלפי אֵחָיו וכלפי תושבי מצרים ואף אצל פרעה. בואם של אחי יוסף למצרים מגשים את חלום הָאֲלֻמּוֹת הראשון שחלם יוסף, ועתה ברדת יעקב מצרימה אל יוסף, עומד להגשים יוסף את חלומו השני על השמש והירח ואחד עשר הכוכבים. מתברר כי הירידה למצרים ראשיתה היה מתוק וסופה מר כלענה. אין תחליף לארץ ישראל, שבה רואה עם ישראל את יחודו ורואה בה את יעודו.
והיינו עבדים לפרעה
התורה עושה "פסק זמן" בְּקוֹרוֹת יוסף ואחיו שירדו עם יעקב ופמלייתו למצרים ומעבירה אותנו אל קורות מצרים והמצריים מול יוסף אשר יצר אצלם תלות בו: וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר העם שֹׁברים ויבֵא יוסף את הכסף ביתה פרעה. (מז/יד) משאזל הכסף אצל המצרים והכנענים כתוצאה מקנית בר ולחם למחייתם, פנו ליוסף בדרישה: הָבָה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אָפַס הכסף? (מז/טו) יוסף נענה לבקשתם בתנאי שישלמו במקנה שלהם.
משתם הכסף ותם המקנה, נשארו המצרים חסרי כל: לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גויתנו ואדמתנו.(מז/יח) יוסף שוב מנצל את המצב של המצריים וקונה כל אדמת המצריים לפרעה ובעלי הקרקעות נהיים עובדים כאריסים אצל פרעה לכן ואמרו ליוסף: והיינו עבדים לפרעה (מז/כו) מכאן ברור מדוע בני ישראל שחיו בִּרְוָחָה במצרים כל עוד יוסף חי, נהיו עבדים לפרעה אחרי מות יוסף כי גם מצרים היו קנינו של פרעה. דבר דומה קורה וקרה לישראל לאורך הדורות, בני ישראל תרמו לארצות בהם חיו פִּתְחוּ אותה ארץ ותרמו לְרַוְחַת תושביה, ובתמורה לכך נרדפו עד מות.
בִּימֵי הָחֲנֻכָּה וּבְסִיּוּמַם נִזְכּוֹר
יָצָאנוּ אָז מֵחֲשֵׁכָה לָאוֹר וְקָרָאנוּ לְעַמֶּנוּ דְּרוֹר
וְשׁוּב חֲשֵׁכָה וְאֵין מָאוֹר וְעַמֶּנוּ שׁוּב הֶעֱלָה אוֹר
וְהַצְנַע לֶכֶת וְאַל תִּתְנַשֵּׂא וְעַל עַוְלָה אַל תְּכַסֶה
אַמֵּץ דַּרְכֵי תְּמִימֵי דֶּרֶךְ רַק בָּזֶה אֱלֹהֵינוּ רוֹצֶה
בַּשּׁוֹנֶה מְמֶנּוּ בַּל נְזַלְזֵל גָּם לוֹ יֵשׁ מָקוֹם בְּתֵבֵל
וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל חוֹגֵר כּמְפַתֵּחַ אַל תִּתְהַלֵּל
רְחַק מֵדִמְיוֹן שַׁוְא וּלְמַד לֶקַח מְיוֹֹסֵף וְאֵחָיו

תאריך:  25/12/2014   |   עודכן:  25/12/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יצחק מאיר
עם שלא נתערערה אמונתו בשבועה שנשבע ה' להנחיל לבניו את הארץ, לא חדלה חרדה נוראה לטלטל את יעקב כי הנה הוא הולך אחר אהבת בנו אל הגולה שכל כמה שהיא נהדרת יותר היא הרסנית יותר, שכל כמה שהיא מכניסת אורחים יותר, היא גולת טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף, טרוף בגוף, טרוף בנפש. הוא פחד
יוסי ברנע
דכדוך מהמציאות הקיימת, מבט על מסמך אקטואלי על הגדרתה של מדינת ישראל ועל רקמת השלטון
הרב ד"ר דרור פיקסלר
יוסף יודע שמקומו האמיתי היחיד הוא במשפחתו, אבל עליו לוודא שאחיו למדו את הלקח ובפעם הבאה בה ייתקלו בבעיה עם הבן המועדף - הם יפתרו אותה במקום לנסות להיפטר ממנה
ראובן לייב
מקורה של הנטייה הגוברת אצלנו ימינה הוא במתנחלים, בעיקר בחובשי הכיפות שבהם, שדחקו את השמאל הרדום לפינה, והביאו לשגשוגם של ארגונים מתלהמים, שאינם בוחלים במעשים יצריים
צ'לו רוזנברג
בפוליטיקה המלחמה היא דרוויניסטית, משמע החזק שורד והחלש נכחד. אין מילה אחרת מתאימה מה יותר מאשר גועל. פשוט להקיא!
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il