|
- חוסר שקיפות - מידע בנוגע להקדשים דתיים אינו זמין לציבור, והדיונים בבית הדין הרבני מתנהלים בסתר.
- שחיתות - מקרים רבים של ניצול לרעה של כספי הקדשים נחשפו, כמו גניבה, מכירה לא חוקית של נכסים, והעברת כספים שלא כדין.
- חוסר סדר - ניהול ההקדשים נעשה בצורה לא מסודרת, ללא תכנון אסטרטגי, תוך ניגודי עניינים ופגיעה במטרות המקוריות של ההקדש.
- מחלוקת משפטית - קיים סכסוך מתמשך בין משרד המשפטים לבתי הדין הרבניים בנוגע לסמכות הפיקוח על הקדשים דתיים.
התחקיר באתר שומרים חושף מספר מקרים בולטים של שחיתות, אי-סדר וחוסר שקיפות בעולם ההקדשים:
- הקדש עץ חיים - ארבעה נאמנים וחברי עמותה שלשלו לכיסם סכום כולל של כתשעה מיליון שקל בשנים 2016-2010 תוך ניצול לרעה של תפקידם, וכספים נוספים הועברו לבני משפחותיהם.
- הקדש הוועד הכללי - נכסים בשווי מאות מיליוני שקלים שוכבים כאבן שאין לה הופכין. לא נעשו כל פעולות שיש בהן ממש לפעול להשבחתם ובכך להשיא את פירותיהם. והחמור מכל - הוועד הכללי אינו מחלק תמיכות וניתן לקבוע חד-משמעית שאינו פועל ליישום מטרותיו - תורה, צדק וחסד. בית הדין הרבני קבע ליקויים חמורים בניהול ההקדש, אך לא נעשו צעדים משמעותיים לתיקון.
- הקדש שערי תורה - עסקות נדל"ן מפוקפקות גרמו להפסדים כספיים משמעותיים ועוררו חשש לשחיתות, סכומים עתקיים ששולמו לעורכי דין ומתווכים, פגיעה במטרה המקורית של ההקדש.
- הקדש בית היתומים - בית הדין הרבני תמך בפרויקט נדל"ני במקום להגן על הנכס וליישם את מטרות ההקדש.
העתירה לבג"ץ
הפרקליטות הגישה עתירה לבג"ץ כנגד החלטת בית הדין הרבני הגדול האוסרת על הקדשים דתיים להירשם בפנקס משרד המשפטים. המטרה: להכניס סדר ושקיפות למערכת הרבנית ולצמצם את השחיתות.
עתידם של ההקדשים נתון כעת בידי בית המשפט העליון. פסק הדין בבג"ץ צפוי להשפיע באופן משמעותי על ניהול ההקדשים ועל מערכת היחסים בין משרד המשפטים לבתי הדין הרבניים.
|
|