קרוב לאלף ימים חלפו מאז החליטה בריטניה לפרוש מן
האיחוד האירופי, נותרו רק חודש-ומשהו עד הפרישה – ואיש עדיין אינו יודע כיצד היא תיראה, כותב טיימס. כעת נראה, כי לראשונה יש הסכמה של כל הצדדים – תרזה מיי, תומכי הפרישה, מתנגדי הפרישה, האיחוד האירופי – על דבר אחד: שוב דבר משמעותי לא יתרחש לפני השבוע-שבועיים האחרונים שלפני 29 במארס.
מיי הגיעה למסקנה, כי האפשרות הטובה יותר – ואולי היחידה שלה – להעביר בפרלמנט הסכם כלשהו עם האיחוד, תהיה אם תמתין עד לרגע האחרון. אז ייאלצו חברי הפרלמנט לבחור בין הסכם שלא יאהבו לבין משהו גרוע בהרבה: פרישה ללא הסכם או דחיית הברקזיט ללא מגבלת זמן. גם האיחוד האירופי סבור, כי אם יעשה ויתורים לבריטניה לפני הרגע האחרון, תומכי הברקזיט ידרשו ויתורים נוספים.
גם חברי הפרלמנט מכל הכיוונים מעדיפים להריץ לאחור את השעון. אלו התומכים בפרישה חדה ככל האפשר, יודעים שככל שיתקרב 29 במארס ולא יושג הסכם – יגדל הסיכוי לפרישה ללא הסכם. התומכים בהישארות יודעים, כי תקוותם האחרונה היא משאל עם נוסף, שחבריהם יתמכו בו רק אם החלופה תהיה פרישה ללא הסכם. ואילו מנהיג הלייבור, ג'רמי קורבין, יודע שכל מסלול שיבחר יקומם עליו חלק מחבריו, ולכן הוא מעדיף לשבת ולחכות.
חשוב גם כיצד מגיעים לדקה ה-90, מדגיש טיימס, וכאן יש שני מרכיבים עיקריים. האחד הוא נסיונה של הממשלה להשיג מאירופה ויתורים בנושא הגבול האירי; עד כה רק הועלו רעיונות אבל לא הייתה כל התקדמות. קרוב לוודאי שלמרות שבפומבי אומר האיחוד שלא יהיו ויתורים, בסופו של דבר הוא יתרצה – אבל לא לפני ועידת הפסגה הקרובה שלו, שתתקיים שבוע בלבד לפני מועד הפרישה.
במקביל, מנסים חברי פרלמנט בלונדון להעביר חוק שיקבע, כי החלופה להעדר הסכם לא תהיה פרישה כאוטית אלא דחייה של הפרישה. האמצעי לכך הוא תיקון מוצע להצעה הבאה בנוגע לברקזיט, שאמורה הממשלה להניח בשבוע הבא על שולחן הפרלמנט. קיימת תמיכה בין-מפלגתית רחבה בצעד זה, אשר יתן שיניים להחלטה ההצהרתית הדומה של הפרלמנט מסוף החודש שעבר. בשיחות פרטיות אמרו כתריסר שרים בדרגות שונות, כי יתפטרו ויצביעו בעד התיקון, אם זה מה שיהיה נחוץ כדי להעביר אותו.
אם התיקון יעבור, תהיה זו תחילתו של תהליך בו יורו הפרלמנט ובית הלורדים למיי לבקש מהאיחוד האירופי לדחות את תאריך הפרישה, אם לא יושג הסכם עד 13 במארס. אבל כאן יש מוקש: אפילו אם זה יהיה המצב, שוב יהיה צורך להמתין לפסגה ב-23-22 במארס, ולא בטוח שהאירופים יסכימו או שיעניקו לבריטניה את פרק הזמן שתבקש; הם יכולים להאריך או לקצר את הדחייה.
לכן, התסריט הסביר הוא שאחרי ועידת הפסגה האירופית, יצטרכו חברי הפרלמנט לבחור בין שלוש חלופות: לאשר את ההסכם שתביא עימה מיי מן הוועידה, לדחות את הפרישה למועד שיקבעו האירופים או לפרוש בלא הסכם. במה יבחרו? אין כל אפשרות לחזות.
