בבחירות 2016 נדהמו האמריקנים לגלות כיצד השתמשה רוסיה ברשתות החברתיות כדי להציף אותם בדיסאינפורמציה כדי להשפיע על הצבעתם. בבחירות 2020 מנעה ארה"ב פעילות דומה, אך דיסאינפורמציה ממשיכה להיות מופצת בקנה מידה נרחב בידי דונלד טראמפ ותומכיו, מה שמוכיח שמדובר במחלה פנימית – כותבת נינה ינקוביץ, מומחית לדיסאינפורמציה במכון וילסון, גוף מחקר לאומי מן החשובים ביותר בארה"ב, ב-Foreign Affairs.
דיסאינפורמציה תוצרת בית גאתה בשנה האחרונה, כולל האשמות כאילו "אנטיפה" השמאלני חולל את דליקות הענק בחוף המערבי וכאילו ממשל טראמפ מציל את המדינה מכנופיית פדופילים מסוכנת. תיאוריות קונספירציה פרועות כאלו פרחו באווירה הפילוג הקיצוני שיצר טראמפ, ואשר הוחרפה עוד יותר בשל הקורונה ובצל מדיה חברתית המעודדת זעם וקיצוניות. הבית הלבן נלחם בדיסאינפורמציה רק כאשר לא הייתה לו ברירה, והוא מפעיל לחצים על הרשתות החברתיות רק כאשר הדבר נוח לו מבחינה פוליטית.
ג'ו ביידן ויועציו מבינים את גודל הבעיה. כמי שיודע לבנות גשרים בין קצוות, ביידן עשוי להימצא בעמדה ייחודית שתאפשר לו להוביל את המאמץ לגרום לציבור האמריקני לזהות דיסאינפורמציה תוצרת בית ותוצרת חוץ. ביידן היה הפוליטיקאי האמריקני היחיד שחתם בשנה שעברה על התחייבות שיזמו פוליטיקאים אירופיים, שלא לפברק ולהפיץ מידע כוזב. עליו להמשיך ולהוות דוגמה, ולשכנע את שתי המפלגות – בכל הרמות – להתחייב לפעול על-פי עקרונות אלו.
אבל אחרי ארבע שנים של פוליטיזציה ופלגנות, טוענת ינקוביץ, יש צורך ביותר מאשר התחייבות רשמית כדי להתמודד עם הבעיה. הממשל הבא יעשה זאת בהצלחה רק אם יקדם מבנים וחקיקה ממשלתיים חדשים, במטרה להגן על הדמוקרטיה האמריקנית מפני הרעלים של הדיסאינפורמציה. תחילה עליו להבטיח שכל דרגי הממשל הפדרלי לוקחים ברצינות איום זה, בניגוד להשתקה שלו בימי טראמפ. מדובר בנושא הנוגע לכל חלקי הממשל, וארה"ב צריכה ללכת בעקבותיה של בריטניה ולרכז את הטיפול בו. יש למנות מתאם לענייני דיסאינפורמציה במועצה לביטחון לאומי, ולהצמיד אליו צוות שיתאם את המעקב אחרי האיומים ואת המענה להם. גוף זה לא יעסוק בבדיקת תכנים וכך לא יואשם בצנזורה. יהיה עליו להביא רעיונות מחוץ למסלולי הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ המקובלים, כולל מגופים העוסקים בציבור האמריקני כמו משרד החינוך והמועצה למדעי הרוח. עליו גם לעודד שיתוף פעולה בין הממשל לבין המגזר הפרטי והמגזר השלישי.
כאשר מבנה זה יופעל, על ממשל ביידן להפנות את תשומת ליבו לקונגרס. השימועים שנערכו בו בארבע השנים האחרונות בנושא הדיסאינפורמציה ברשת היו בעיקר קרקס פוליטי, בו התמקדו חברי הקונגרס במנהלי החברות במקום בשאלות היסוד. ביידן יכול להסתמך על נסיונו הדו-מפלגתי ולעודד את הקונגרס להקים נציבות פדרלית לפיקוח ושקיפות באינטרנט. נציבות כזו תבטיח שהרשתות החברתיות יפעילו מנגנוני הגנה נגד הפצת חומר תוצרת חוץ ושלא יפעלו משיקולים מפלגתיים. המחוקקים יכולים לחייב את החברות לדווח על החלטותיהם בנוגע לאלגוריתמים ובודקי המידע, במטרה ליצור רשת דמוקרטית יותר ושקופה יותר.
ארה"ב מפגרת בהרבה אחרי מדינות אחרות בחקיקה שמטרתה להיאבק בדיסאינפורמציה. Honest Ads Act, הצעת חוק דו-מפלגתית הגיונית, אשר חייבה יתר שקיפות במידע על המימון והיעדים של מודעות באינטרנט, נבלמה בידי מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מקונל – למרות שבין החותמים עליה היה חברו לסיעה ויו"ר ועדת המשפטים, לינדזי גראהם. הצעת חוק שאושרה בבית הנבחרים, לחקור את הדיסאינפורמציה סביב הקורונה, לא זכתה לתמיכה רפובליקנית ונתקעה בוועדת הבריאות של הסנאט. הקונגרס חייב להבין שמדובר בנושא שאינו מפלגתי, או שימשיך להזניח את חובתו להגן על הנורמות הדמוקרטיות – מזהירה ינקוביץ.
מאמצים של ממש להיאבק בדיסאינפורמציה יצריכו תקציב ממשי. ממשל ביידן צריך ללמוד מנסיונן של בעלות בריתו, המתמודדות מזה עשרות שנים עם הבעיה. כמה מדינות אירופיות בנו תוכניות חינוכיות ארוכות טווח, הן לתלמידים והן לבוגרים, לגבי השימוש הנכון ברשת. בנוסף למימון תוכניות כאלו בבתי הספר ובאוניברסיטאות, על ממשל ביידן לשקול לקיים אותן גם בספריות ציבוריות, ש-78% מן האמריקנים רואים כמקור מידע מהימן.
על הממשל לתמוך בתקשורת הציבורית כדי לספק יותר חלופות ללהבות שמציתות רשתות הכבלים. רשתות טלוויזיה ותחנות רדיו מפלגתיות נטלו חלק בהקצנה המפלגתית וביצירת חוסר האמון כלפי התקשורת. ארה"ב משקיעה רק 1.35 דולר לאדם מדי שנה ברשת הציבורית PBS, למרות שסקרים מלמדים שהיא זוכה ליותר אמון מאשר הרשתות המסחריות, ולעיתים היא והרדיו הלאומי הם מקורות המידע היחידים באיזורים מרוחקים. עליה ללמוד ממדינות שלקוחות ברצינות את איום הדיסאינפורמציה, כמו בריטניה וגרמניה, ומשקיעות בהתאם בשידור הציבורי.
לדעת ינקוביץ, מדובר בצעדים ששתי המפלגות יכולות לתמוך בהם – אבל הם רק יתחילו את ההתמודדות עם תופעת הדיסאינפורמציה המקוונת. האמון הציבורי בארה"ב נפגע בצורה כה קשה, עד שהדיסאינפורמציה תמשיך לשגשג גם אל מול מאמץ ממשלתי ניכר להתמודד איתה. ביידן חייב להתמודד עם השינויים הפוליטיים והחברתיים שיצרו את הקרקע הפורייה לדיסאינפורמציה. אין פתרון קסם, אבל חייבים להתחיל לפעול ומעורבות ממשלתית היא צעד ראשוני שאין בלתו. בלא פעולה מהירה ונחושה, התוהו ובוהו של ממשל טראמפ יהיה הנורמה החדשה ולא היוצא מן הכלל.
