ביולי 2014 זימנו בכירים המאסדרים הסינים את מנהלי אליבאבא לפגישה. המינהל לתעשיה ומסחר (SAIC) האשים את ענקית הסחר המקוון במכירת טובין בלתי חוקיים, מסוכנים ומזויפים, עסקות עם סוחרים בלתי מורשים והטעיית לקוחות. חודשיים מאוחר יותר גייסה אליבאבא בנסדא"ק סכום שיא של 25 מיליארד דולר. האשמות SAIC לא פורסמו עד ינואר 2015, ואז צנח שווי החברה זמנית במיליארדי דולרים. מלחמת מילים פרצה בין המינהל לבין המייסד הכריזמטי של החברה, ג'ק מא. לבסוף התערבו בכירי המפלגה הקומוניסטית, כדי למנוע את הנזק לאמון המשקיעים במדינה. המינהל למעשה קבר את החקירה; מא ניצח.
איך שהזמנים משתנים, כותב טיים. כיום מא איננו נראה בציבור וסין מצויה במרכזה של מתקפה רב-חזיתית על ענקי ההיי-טק שלה שעד כה נחשבו לבלתי פגיעים. החודש הייתה בקרב תפנית דרמטית, לאחר שהרשויות פתחו בחקירה נגד חברת דידי – חברת שיתוף הנהיגה הגדולה בעולם, עם 493 מיליון משתמשים בשנה ו-15 מיליון נהגים ב-15 מדינות – בחשד לפגיעה בפרטיות הלקוחות ובביטחון הלאומי. היא החלה יומיים לאחר שהחברה גייסה בניו-יורק 4.4 מיליארד דולר.
הפעם הרשויות הורו ל-דידי ולמפעילים של שלושה יישומונים נוספים שהונפקו לאחרונה בארה"ב להפסיק לקבל משתמשים חדשים ולהסיר את מוצריהם מחנויות היישומונים. שווי השוק של דידי נחתך ב-21.5 מיליארד דולר. "זוהי הפגנת כוח מצד ממשלת סין, האומרת: אנחנו הולכים על אמת על ענקי ההיי-טק הללו ועל ההתנהגות הפסולה שלהם", אומר פרופ' מייקל סונג מאוניברסיטת שנגחאי, "משום שכעת הם מספיק גדולים כדי להוות סכנה".
המידע הוא הזהב החדש
מובן שהמתקפה מציבה סיכון לדרך בה צמח מגזר הטכנולוגיה הסיני לאורך השנים – שימוש בהון כדי לסבסד תפיסת נתחי ענק מהשוק – ועלולות להיות לה השלכות משמעותיות על אמון המשקיעים בסין ולפיכך על מטרותיה של סין כולה. אליבאבא נקנסה אשתקד בסכום חסר תקדים של 2.75 מיליארד דולר בשל עבירות הגבלים, ובוטלה הנפקת זרוע הפינטק שלה, קבוצת Ant. עשרות חברות אחרות נקנסו או הוזהרו.
אז מה השתנה? כמו מדינות רבות אחרות, סין מבינה שהמידע הוא הזהב החדש ושיש צורך בכללים ברורים לאיסופו וחלוקתו. הכלכלה הדיגיטלית היוותה 36% מהתמ"ג הסיני ב-2020, ובשנת 2025 היא עתידה להוות 55% ממנו. בעוד הקטרים המסורתיים של הצמיחה הסינית מאטים, הכלכלה הדיגיטלית תהיה חיונית ביותר. ומאחר שהמנוע של הכלכלה הדיגיטלית הוא המידע, חשוב לקבוע במדויק כיצד החברות יכולות לאסוף אותו, לאחסן אותו ולמכור אותו. סין רוצה שחברות ההיי-טק הגדולות שלה יחלקו את המידע עם הממשלה ועם גורמים נוספים.
סין נמצאת בעיצומה של החלת אסדרה חדשה בשלושה תחומי מפתח: הגבלת מונופולים, שליטה בחברות הפינטק והגנה על פרטיות המידע. שלושה חוקים הם פירותיו של מסע זה: חוק ביטחון הסייבר (שנכנס לתוקפו ב-2017), חוק ביטחון המידע (שייכנס לתוקפו בספטמבר) וחוק הגנת המידע האישי (המצוי בהכנה). ההנחה הייתה שהמתקפה על ענקי ההיי-טק תבוצע במלוא העוצמה רק כאשר כל החוקים ייכנסו לתוקפם, ולכן החקירה נגד דידי התקבלה בהפתעה.
לאחרונה מופנה המאמץ כלפי חברות שכבר נסחרות או מתכננות להיסחר בארה"ב, בין היתר בשל הכלל האמריקני החדש המחייב חברות סיניות למסור לרואי החשבון שלהן מידע על לקוחותיהן. בשבוע שעבר הודיעה ממשלת סין, כי כל חברה לה לפחות מיליון לקוחות – רף נמוך בקנה מידה סיני – חייבת לעבור בדיקת ביטחון סייבר לפני שתוכל להנפיק בחו"ל. המסר ברור: קודם תעמדו בדרישות שלנו, ורק אחר כך באלו של ממשלות זרות.
סין צריכה 15 טריליון דולר
מה כל זה אומר לגבי אמון המשקיעים בסין? טיים מציין, כי למרות המתחים הגוברים בין ארה"ב לסין, גייסו חברות סיניות השנה סכום שיא 12.5 מיליארד דולר ב-34 הנפקות בשוק ההון האמריקני. אבל בשבועות האחרונות ביטלו חמש חברות היי-טק סיניות את הנפקותיהן בארה"ב, בסכום כולל של 1.4 מיליארד דולר, ו-17 נוספות המתוכננות השנה מוטלות בספק כעת. על-פי דיווח בוול סטריט ז'ורנל, חברת-האם של טיק-טוק – ByteDance - ששוויה מוערך ב-180 מיליארד דולר, משעה את תוכניתה להנפיק בניו-יורק עד שתבין את משמעות הרגולציה החדשה. מגזר ההיי-טק הסיני איבד 800 מיליארד דולר משווי השוק שלו מאז פברואר, ויש הטוענים שה"בום" שלו הסתיים.
השאלה היא האם ההתקררות הזאת תגיע גם להשקעות הפרטיות. ברבעון הראשון של 2021 הגיעו השקעות ההון ורכישות המניות בסין ל-74.3 מיליארד דולר. אבל כאשר הודו ודרום-מזרח אסיה מתחזקות, משקיעי ההון הפרטיים כבר מפנים חלק מהכסף אליהם במקום לסין. מגמה זו צפויה להימשך, בשל חוסר הוודאות בסין, מעריכה הפרשנית רבקה פאנין.
אלו הן בשורות רעות לא רק למשקיעים, מדגיש טיים. סין זקוקה להון כדי לשדרג את הייצור התעשייתי שלה ולעמוד ביעדי צמיחה נוספים. הנשיא שי ג'ינפינג הכריז על כלכלה נטולת פחמן ב-2060, מה שמצריך השקעות של 15 טריליון דולר ב-20-10 השנים הבאות. סין לא יכולה לעשות זאת בעצמה. סין תצטרך להחליט האם וכיצד לאזן בין צרכים אלו לבין רצונה לכפות את מרותה על ענקי ההיי-טק המקומיים.
