הבנקים המרכזיים נאבקים בהתפרצות האינפלציונית החמורה ביותר מזה שנות דור והופכים על פיה את מדיניות הכסף הקל של העשור הקודם. הפדרל ריזרב העלה השבוע (4.5.22) את הריבית בחצי נקודת האחוז והודיע שיצמצם בקרוב את תיק האג"ח שברשותו. יום לפני כן הפתיע הבנק המרכזי של אוסטרליה, אשר צפה שמדיניות ריבית האפס תימשך עוד שנתיים, והעלה אותה ברבע נקודה. למחרת העלה בנק אוף אינגלנד את הריבית לרמתה הגבוהה ביותר מאז 2009. שערי המניות בוול סטריט אומנם זינקו לאחר הודעת ה"פד" – בין היתר מתוך הקלה על כך שצעדיו אינם חמורים יותר – אבל שוקי ההון בעולם מתקשים להסתגל למציאות החדשה, קובע אקונומיסט. שוקי המניות נפלו ב-8% באפריל, ואילו הריבית על האג"ח של ממשלת ארה"ב לעשר שנים זינקה השבוע ל-3% - כמעט כפליים משיעורה בתחילת השנה. אחת התוצאות של ההידוק הפיננסי היא תמחור-מחדש משמעותי של מטבעות. הדולר עלה ב-7% מול סל מטבעות בהשוואה לשנה שעברה. ארה"ב זקוקה לריבית גבוהה יותר ממדינות אחרות, בגלל התחממות היתר של כלכלתה ושוק העבודה שלה. ריבית כזו מגדילה את התיאבון לדולר, וזאת בנוסף לראייתו כחוף מבטחים לנוכח המלחמה באוקראינה והקורונה בסין. מול היאן הוא הגיע לשערו הריאלי הגבוה ביותר מאז שנות ה-1970, שכן יפן אינה צפויה להעלות את הריבית. השלכה נוספת היא על ריבית הסיכון, העולה כאשר לא ניתן לחזות את כיוון המחירים; בארה"ב היא עומדת של שיעורה הגבוה ביותר מאז 1994. הנזילות בשוקי האג"ח הממשלתיות הולכת ומצטמקת. נרשמה עלייה מתונה בריבית האג"ח הקונצרניות, בשל החשש שהעלאת שערי הריבית המוניטרית תקשה על חברות לפרוע את חובותיהן. באירופה גדל הפער בין עלויות הגיוס של גרמניה ואיטליה, מחשש שהתייקרות הכסף תקשה על איטליה להתמודד עם החוב הגדל שלה. היבט שלישי, ממשיך אקונומיסט, הוא הביצועים הגרועים שרושמים אפילו תיקי השקעות שמטרתם להיות עמידים יחסית בפני זעזועים. תיק השקעות אמריקני ובו 60% מניות ו-40% אג"ח השיג תשואה שנתית ממוצעת של 11% בשנים 2021-2008; השנה הוא צלל ב-12%. השנה שעברה הייתה זו בה הכל עלה; השנה הנוכחית עלולה להיות זו בה הכל יורד עם היעלמות הריבית הנמוכה – הבסיס לתשואה גבוהה בשוק ההון. הפגיעה במשקיעים עלולה לפתות את מקבלי ההחלטות לשנות כיוון. אם יעצרו את העלאת הריבית ויאפשרו לאינפלציה להשתולל, מחזיקי האג"ח ייפגעו אך מחזיקי ניירות ערך אחרים ייצאו נשכרים. הדולר יצנח ובכך יסייע למדינות רבות שהייצוא שלהן או חובותיהן נקובים בדולרים. אולם, מדגיש אקונומיסט, חובתם של בנקים מרכזיים היא להגיב למצב הכלכלי ולבלום את האינפלציה. תנאים פיננסיים הדוקים יותר הם התוצאה הטבעית של העלאת ריבית וחלק מן ההשלכות עודן צפונות בחיקו של העתיד. המשקיעים עדיין סבורים שהריבית בארה"ב תהיה לכל היותר קצת למעלה מ-3%, אבל לא יהיה די בכך כדי לרסן את האינפלציה המצויה 5% מעל היעד של ה"פד" והכאב יגבר.