כמה מפקידי הפדרל ריזרב מתחילים להודות, שתגובתם לאינפלציה המואצת אשתקד הייתה איטית מדי. עיכוב זה מאלץ אותם כעת להדק יותר את המשק האמריקני, והוא גם עשוי להניב לקחים למקבלי מדיניות בעתיד – מדווח ניו-יורק טיימס. כאשר החלה ההאצה ב-2021, סברו ראשי ה"פד" ורוב הכלכלנים במגזר הפרטי, כי היא תתפוגג די מהר. בסתיו האחרון התברר שהיא נמשכת – אבל ה"פד" אותת על שינוי מדיניותו רק באוקטובר והחל להעלות את הריבית רק במרס השנה. צוות ה"פד" עוסק מזה שנים בהתמודדות עם אינפלציה, וחלקם סירבו להאמין שהמחירים הגבוהים יתמשכו לאורך זמן. גם כאשר החלו להיות מודאגים, נדרש לרובם זמן כדי להסכים כיצד לפעול. גורם נוסף שסיבך את התמונה היה הבטחותיו הברורות של הבנק המרכזי בנוגע לאופן בו יפסיק את תמיכתו במשק על-רקע הקורונה, מה שהקשה על התאמות מהירות. לעיכוב יש מחיר: האינפלציה הגיעה באפריל לשיעור שנתי של 8.3%, היא שוברת שיאים שלא נראו מאז 1981, והציפיות האינפלציוניות המריאו גם הן. מאחר שהאינפלציה מורידה את ערך השכר ומקשה על משפחות לממן מוצרי צריכה ומכוניות, היא הופכת לנושא פוליטי מרכזי מבחינת ג'ו ביידן, שהתמיכה בו יורדת בשל המצב הכלכלי. ביידן הגדיר אותה השבוע כ"נושא מספר אחת במדיניות הפנים" ואמר שממשלו ימשיך לפעול לרסן אותה. כעת מעלה ה"פד" את הריבית בצורה מהירה; החודש היא עלתה בחצי נקודת האחוז, העלייה החדה ביותר מאז 2000, ועוד שתי עליות משמעותיות נמצאות בדרך. הוא גם עומד להתחיל בחודש הבא לצמצם את תיק האג"ח שלו, העומד על 9 טריליון דולר. אם ה"פד" ימשיך בצעדי ההתאמה המהירים, זוהי לחיצה על הבלמים של המשק המצוי במסלול מהיר. בלימות כאלה עלולות לגרום נזק, להעלות את האבטלה ואולי גם לגרור למיתון. לרוב מעדיפים הפקידים להפעיל צעדי בלימה כאלה בצורה הדרגתית, כדי להגביר את הסיכון שההאטה תהיה פחות מזיקה. ועדיין, חלק מן הפקידים אומרים שקל לדבר בחוכמה בדיעבד, שכן אשתקד היה קשה לדעת שהאינפלציה תתמשך. היא החלה בעיקר בשל ההתייקרות של כמה מוצרים מרכזיים בהם היה מחסור, כמו מכוניות ומוליכים למחצה. רק מאוחר יותר התברר שהיא מתרחבת למזון, שכר דירה ועוד.