רצונה של סין לאסוף כמויות ענק של מידע אישי מכל אזרחי נרחב עוד יותר מכפי שהיה ידוע עד כה – מעלה תחקיר נרחב של ניו-יורק טיימס. מכשור למעקב טלפוני מצויים בכל מקום, המשטרה יוצרת את אחד ממאגרי הדנ"א הגדולים ביותר בעולם והשלטונות מקווים שטכנולוגיות לזיהוי פנים יוכלו לאסוף טביעות קול מן הציבור. צוות הטיימס בחן במשך למעלה משנה 100,000 מסמכי מכרזים של ממשלת סין, לאספקת ציוד מעקב טכנולוגי, ואשר לעיתים מפרטים את האסטרטגיה שמאחורי מהלכים אלו. החוק הסיני מחייב לפרסם את המכרזים, אך בפועל הם מוסתרים באתרים קשים לנגישות ומוסרים במהירות. מטרתה של הממשלה ברורה: לבנות מערכת שתשמר את שליטתה הסמכותנית. ההערכה היא שבסין מצויות 500 מיליון מעקב – מחציתן ממספרן העולמי. המשטרה מציבה אותן במיקומים שיספקו את מירב המידע שיכולות לאסוף מצלמות לזיהוי פנים. בכמה מן המכרזים אומרת המשטרה, כי היא רוצה להציבן במקומות בהם מבוצעות פעולות יום-יומיות כמו אכילה, קניות ונסיעות. היא מתקינה מצלמות גם בשטחים פרטיים, כמו בנייני מגורים ומלונות. מצלמות אלו מעבירות את המידע לתוכנות רבות-עוצמה, היכולות לקבוע את הגזע והמגדר של המצולם והאם הוא מרכיב משקפיים או עוטה מסיכה. כל המידע הזה מאוכסן בשרתים ממשלתיים. באחד המכרזים העריכה משטרה מקומית, כי בכל רגע נתון קיימות 2.5 מיליארד תמונות לזיהוי פנים. לדברי המשטרה עצמה, המטרה היא להשיג "שליטה וניהול של הציבור". סין משתמשת בטכנולוגיות השואבות מידע מטלפונים סלולריים, וכך יכולה המשטרה לעקוב אחרי תנועותיו של המשתמש. זהו כלי רב-עוצמה המחבר את טביעות הרגל הדיגיטליות, הזהות והמאפיינים הגופניים, מציין הטיימס. לעיתים מנצלים העוקבים את חולשות האבטחה: בשנת 2017 ביקשה ממשלת בייג'ינג לאסוף שמות משתמש מהאפליקציות המקומיות הפופולריות בתחום הרשתות החברתיות. במקרה אחר ניסתה משטרת גואנגדונג להשתמש באפליקציית תרגום כדי לאתר את בני המיעוט האויגורי, הנתון לרדיפות אותן הגדירה ארה"ב כרצח עם. כל 31 המחוזות בסין משתמשים כיום בטכנולוגיות למעקב אחרי טלפונים, לאחר עלייה חדה בשבע השנים האחרונות. משטרת סין החלה לאסוף טביעות קול באמצעות מכשירי הקלטה הצמודים למצלמות לזיהוי פנים; אחד המכרזים ביקש מכשירים בעלי רדיוס קליטה של 100 מטר. לאחר מכן מנתחות תוכנות את טביעות הקול ומצרפות אותן למאגרי המידע. המשטרה טוענת, כי שילוב הקול והתמונה יכול לזרז איתור חשודים. הטיימס מעיר, כי לפי החוק הסיני – הגדרה זו יכולה לחול גם על מתנגדי משטר. תחת אותו תירוץ רוכשת משטרת סין ציוד לבניית מאגר דנ"א ענק. המאגר האיזורי הראשון, בעל יכולת לאחסן דוגמאות דנ"א של 30 מיליון בני אדם, הוקם בשנת 2017 בעיר שינגיאנג של המיעוט האויגורי. אותו קבלן בנה מאוחר יותר מאגרים דומים בערים נוספות ברחבי סין. המשטרה מתמקדת באיסוף דנ"א של גברים, שכן כרומוזום Y עובר שינויים מעטים ובאמצעות דגימה אחת אפשר להגיע לכמה דורות של אבות באותה משפחה. נכון להיום, מאגרים כאלו קיימים לפחות ב-25 מחוזות. שלטונות סין מודעים למגבלות הטכנולוגיות שלהם. על-פי אחד המכרזים, המשרד לביטחון הפנים סבור שלמצלמות עדיין חסרות יכולות אנליטיות, ומצא שאחת הבעיות הגדולות היא העדר ריכוז של המידע. המכרזים מעלים, כי הממשלה מחפשת מוצרים ושירותים אשר ישפרו את ריכוז המידע. הצעה שהגישה חברת Megvii ואשר הגיעה לידי הטיימס מעלה, כי בידי החברה תוכנה האוספת קטעי מידע על אותו אדם ומציגה את תנועותיו, בגדיו, מכוניתו, מידע מהטלפון הסלולרי שלו וקשריו החברתיים.