דונלד טראמפ מוביל בסקרים לקראת הבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית וזוכה לאהדה רבה בשורותיה – אך מעמדו גרוע מכפי שהיה לפני שנה, טוען וושינגטון פוסט. הסקרים מלמדים, כי מחצית מן הרפובליקנים מעדיפים מועמד אחר ובראשם מושל פלורידה, רון דה-סנטיס, אם כי לטראמפ יש עדיין יתרון ניכר על פני האחרים. סקרים אחרים מעניקים לו 49% מבין הרפובליקנים, לעומת 25% לדה-סנטיס, 7% לטד קרוז, 6% למייק פנס ואותו שיעור לניקי היילי. מועמדים המזוהים עימו מנצחים בחלק מן הבחירות המקדימות, אך אחרים הפסידו. מדוע זה קורה? אחת הסיבות: טראמפ נהג לנקוט עמדות שסייעו לו לבלוט אל מול מועמדים רפובליקנים אחרים. אבל הוא לא עושה זאת לקראת 2024. הוא מתרכז ב"שקר הגדול" – הטענה שבחירות 2020 נגזלו ממנו – וכך יריביו יכולים לצבור תנופה. ב-2016 הוא נקט בגישה תלת-ראשית בלתי שגרתית: ימינה בהגירה, למרכז בכלכלה ונגד הממסד המפלגתי. אבל מאז הוא איבד את ייחודו בכל הנושאים. בשנת 2016 טראמפ היה הבוטה ביותר בנושא ההגירה, בעוד יריביו – מרקו רוביו, טד קרוז, ג'ב בוש וג'ון קסיץ' – תמכו ברפורמה בהגירה או היו בעלי רקורד בלתי אחיד בנושא. כך משך טראמפ את מתנגדי ההגירה, אשר חשו שהמפלגה מתעלמת מהם. ב-2015 חשבו 59% מהרפובליקנים שמפלגתם אינה עושה עבודה טובה בנושא; עם סיום כהונתו של טראמפ, 90% מהם תמכו במדיניותו בסוגיה. יריביו האפשריים של טראמפ ב-2024 שמו לב לכך ובנו רקורד משלהם. דה-סנטיס מנהל מסע נגד יצירת "ערי מקלט" בפלורידה. פנס מדבר על השלמת החומה בגבול מקסיקו אותה החל טראמפ. אפילו היילי המתונה תוקפת את ג'ו ביידן על תמיכתו במתן חנינה למסתננים והידקה את האכיפה כאשר הייתה מושלת צפון קרוליינה. טראמפ מאבד את האחיזה גם בתחום הכלכלה. ב-2016 הוא התייחד מיריביו בתמיכתו בביטוח הלאומי ואותת על תמיכה בביטוח בריאות כולל; אך כנשיא הוא ביצע קיצוצי מיסים בהתאם לתפיסה השמרנית, נאבק ברגולציה ונהג כרפובליקני מסורתי. הבוחרים שמו לב: ב-2016 הם הגדירו אותו בסקרים כ"די שמרן" וקרוב למרכז יותר מכל מועמד רפובליקני מזה 40 שנה, בעוד ב-2020 הם ראו אותו כ"שמרן". כיום הרפובליקנים זוכרים באהדה את נשיאותו, אך אין הבדל של ממש בינו לבין דה-סנטיס ופנס.

שחיקה במעמדו כאנטי-ממסדי

הגורם החשוב ביותר, לדעת הפוסט, הוא השחיקה במעמדו של טראמפ כאנטי-ממסדי. ב-2016 רק 60%-50% מהרפובליקנים התייחסו באהדה למפלגתם ורובם רצו מועמד מבחוץ – מה שמאוד סייע לטראמפ. אבל כעת, 53% מהם סבורים שטראמפ והממסד מסתדרים ביניהם, לעומת 30% בלבד הסבורים שאינם מסתדרים; ו-75% מהם רואים בחיוב את המפלגה. אחרי ארבע שנים בבית הלבן, קשה לטראמפ להגדיר את עצמו כ"אאוטסיידר". בעיה נוספת של טראמפ היא התמקדותו בבחירות 2020. הסקרים מלמדים, כי זהו הנושא החשוב ביותר רק ל-18% מהרפובליקנים. הנושאים החשובים ביותר לרוב מצביעי המפלגה הם האינפלציה (76%), ההגירה (28%), הקיטוב וההקצנה בחברה האמריקנית (26%), התקציב והגירעון (24%). אומנם 73% מהם עדיין קונים את השקר וסבורים שביידן לא זכה ביושר בבחירות, אך לטראמפ יש שתי בעיות. ראשית, 20% מהרפובליקנים סבורים שמעשיו ב-6 בינואר סיכנו את הדמוקרטיה האמריקנית. שנית, כאמור, זהו איננו נושא מרכזי מבחינתם; רחוק מכך. לשקר הגדול יש כוח פוליטי. מחוקקים רפובליקנים המתנגדים לו משלמים את המחיר בבחירות המקדימות. ליז צ'ייני, סגנית יו"ר ועדת 6 בינואר, צפויה לאבד את מקומה בבית הנבחרים מטעם וויומינג. שני חברים בבית שהצביעו בעד העמדתו לדין של טראמפ בשל אותם אירועים, פיטר מאייר וטום רייס, כבר הפסידו למועמדים נתמכי טראמפ. שניים אחרים, אנטוני גונזלס ופרד אפטון, בחרו שלא להתמודד. אבל רפובליקנים אחרים המתנגדים לשקר הגדול – כמו מושל ג'ורג'יה, בריאן קמפ, ומזכיר המדינה שלה, בראד רפנספרגר – גברו על נתמכי טראמפ. דה-סנטיס אולי מצא את הדרך: הוא אינו מאשר את תוצאות 2020 כדי שלא להרגיז את טראמפ, אך איננו אובססיבי לגביהן. השורה התחתונה, מסכם הפוסט: טראמפ כאמור מוביל ביתרון גדול על פני דה-סנטיס. שני שלישים מהרפובליקנים רוצים שהמפלגה "תלך בעקבות מנהיגותו של טראמפ". הוא עדיין הדמות הדומיננטית במפלגה, ואם יתמקד בהתקפות על ביידן וידגיש את הישגיו שלו – יוכל לשייט בקלות לזכייה במועמדות המפלגה. אבל המספרים מלמדים שאחיזתו של טראמפ במפלגה נחלשת. אם הרפובליקנים ימצאו כלי יעיל יותר לפופוליזם הימני שלהם – מישהו הנהנה להילחם עם השמאל וגם יכול לזכות ברוב הקולות – יהיה לטראמפ אתגר רציני מולו.