כמשוררים, כסופרים, אנו מגיעים למפגשים עם ילדים קוראים, ותמיד נשאלת השאלה: מה הסיפורים עושים לנו? מה כל כך מושך אותנו לקרוא ספר טוב? האם הסיפורים והשירים משנים אותנו?
באגודת הסופרים העברים ערכנו במשך עשר שנים תחרויות כתיבה, ובכל שנה ערכנו טקס סיום, שבו קיבלו הילדים הזוכים את ספר היצירות. התחרויות לגילאים שונים היו בסיוען המבורך של המשוררות ריקה ברקוביץ ויהודית מליק שירן. בטקסי הסיום קראתי, כיושב-ראש אגודת הסופרים העברים את השיר שלי שמספר את הכול, שפורש את הקשר בינינו לבין הסיפורים.
הַסִּפּוּרִים שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים כִּיְלָדִים
מְלַוִּים אוֹתָנוּ שָׁנִים כִּיְדִידִים
אָנוּ מִתְבַּגְרִים אִתָּם וּגְדֵלִים
וְהֵם מְבַשְּׂמִים פָּנֵינוּ כְּמֵי וְרָדִים,
והם מִתְנַגְּנִים בָּנוּ בְּמִלִּים
מֵאָז הֱיוֹתֵנוּ עוֹלָלִים.
הֵם נוֹתְנִים בָּנוּ אֶת הַכֹּחַ לְגַדֵל
לְהָכִיל עוֹד וְעוֹד, וְשׁוּב לִשְׁאֹל.
וְיֵשׁ בַּסִּפּוּרִים וּבַשִׁירִים מַשֶׁהוּ לֹא צָפוּי
מַשֶׁהוּ שֶׁמְּסַקְרֵן, שֶׁמְחוֹלֵל אֶת הַשִׁנּוּי
וְכָךְ אָנוּ נוֹתָרִים עִם טַעַם אַחֵר -
עִם הָרָצוֹן הַזֶּה לְהִשְׁתַּנּוֹת, לְהִתְבַּגֵּר...
וּמִסִפּוּר לְשִׁיר, וּמִשִּׁיר לְאַגָּדָה
אָנוּ מְנַסִּים לְהָבִין אֶת הַשִּׁנוּי שֶׁהוּא חִידָה.
כֵּן, אָנוּ מִתְבַּגְּרִים עִם הַסְּפָרִים
כִּבְנֵי אָדָם...
אַךְ דֵּי מַהֵר מְבִינִים שֶׁיֵּשׁ שִׁנוּי
שֶׁרַק נִדְמֶה...
שֶׁרַק לוֹקֵחַ אוֹתָנוּ לָאַגָּדָה, לְשָׁם...
יֵשׁ שִׁנּוּי שֶׁנִּשְׁאָר לְיַד הַחַיִּים
וּמְחַכֶּה וּמַקְשִׁיב...
כִּי אָכֵן, יֵשׁ גַּם מְצִיאוּת אֱנוֹשִׁית.
אֲבָל הַהִתְעַטְפוּת בַּסְפָרִים וּבַדִּמְיוֹן
מְעוֹרֶרֶת לֵב נִרְגָּש...
מַזְרִימָה בָּנוּ דָּם חָדָשׁ.
גַּם כַּאֲשֶׁר מַרְגִּישִׁים רַק כִּמְעַט...
רַק לְיַד.
אֲבָל, אֲבָל...
הָרָצוֹן הַזֶּה לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ אַחֵר
מְשַׁנֶּה אוֹתָנוּ וְתָמִיד חוֹזֵר.
הַסִּפּוּרִים מְחַלְחֲלִים לָנוּ בַּנִּימִים...
זֶה שִׁנּוּי שֶׁלֹּא רוֹאִים,
שנּוּי פְּנימִי. לָכֵן הַלֵּב מְאֻשָּׁר...
זֶה הַתַּעֲנוּג הַנִּסְתָּר
לִשְׁאֹב חַיִּים מִן הָעוֹלָם הַמְּסֻפָּר
זֶה הַנִּיצוֹץ שֶׁדּוֹלֵק, שֶׁמְּהַבְהֵב...
בִּשְׁבִילְךָ, בִּשְׁבִילוֹ...
הוּא כֵּן, הוּא לֹא, הוּא נָכוֹן אוֹ מְהַסֵּס...
וּבֵינֵינוּ...גַּם הַלֵּב תּוֹפֵס
שֶׁזֶּה חֲלוֹם שֶׁמִּתְעוֹרֵר וְנִרְדָּם...
שִׁנּוּי שֶׁאוּלַי לֹא יִקְרֶה לְעוֹלָם...
זֶה הָאוֹצָר, זֶה הַדָּבָר
שֵׁנּוֹתֵן לָנוּ דֶּלֶק שֶׁתָּמִיד נִשְׁאָר...
לָשִׁיר עוֹד, לַחֲלֹם עוֹד
לָגַעַת בַּיֹּפִי שֶׁנִּשְׁאָר הַרְחֵק שָׁם...
וְהַכֹּל מְדַבֵּר, מְסַפֵּר, לְרֶגַע לֹא נָדַם...
וְאָנוּ חָשִׁים בְּרֶטֶט
כַּמָּה אָנוּ בְּנֵי אָדָם.