X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
אז מה זו באמת דמוקרטיה? האם הרוב קובע? ואם לא הרוב קובע, אז מי קובע? כמה תשובות פשוטות לשאלות פשוטות, ואל תשכחו שרוב ומיעוט ומחלוקת ביניהם קיימים תמיד, בכל גוף
▪  ▪  ▪
מי קובע? [צילום: אורל כהן/פלאש 90]

לאחרונה שב ומתעורר הוויכוח על הזכות של שופטי הבג"ץ לפסול חוקים. זכות שכידוע מעולם לא הוקנתה להם במילים מפורשות על-ידי שום חוק, ובמיוחד כאשר מדובר בחוקי יסוד, שהם עצמם לכאורה החוקה לשיעורין. אלא שהוויכוח לא נסב רק על המקור החוקי לסמכות, אלא על הנושא העקרוני.
בצעירותנו, כשלמדנו מה היא דמוקרטיה הסבירו לנו שזו שיטה שבה העם מקבל החלטות באמצעות הצבעה. סיפרו לנו אפילו על המקור האתונאי של השיטה הזו. אבל מאז העניינים קצת הסתבכו, וכעת מדברים על "זכויות המיעוט", כאבן יסוד של הדמוקרטיה. ובכן, הבה נדבר על זכויות המיעוט.
אכן, החלטות הרוב בדמוקרטיה צריכות לקחת בחשבון גם את המיעוט. אך מה קורה כאשר רצון הרוב ורצון המיעוט מתנגשים? למעשה, זה המצב הקבוע כמעט תמיד. חכמי הפרוגרס יאמרו בוודאי שבדיוק לשם כך יש צורך בבית משפט מיוחד שיכריע. כי לא ייתכן שהרוב תמיד יכפה את רצונו על המיעוט בלי לקחת בחשבון את זכויותיו.
אך, כפי שכבר טענו, המצב בו רוב ומיעוט חלוקים בדעותיהם הוא המצב הקבוע כמעט בכל החלטה. לפי הגישה הנ"ל, אין צורך בכלל שבית המחוקקים יקבע את עמדתו, משום שיש בג"ץ, וניתן לחסוך את הזמן והאנרגיה שתושחת בוויכוח בכנסת. ניתן לפנות מיד לקבלת החלטתו של בית המשפט. נראה לכם שזו שיטה דמוקרטית?
עקרון דמוקרטי
אבל, אם לא די בכך, שכחו רבותינו שגם בבית המשפט יש רוב ויש מיעוט. כיום, מסיבות שלא אתייחס אליהם כעת במאמר הקצר הזה, הרוב בבג"ץ מזוהה בדרך כלל עם עמדת המיעוט בכנסת, ולהפך. אך זה לא בהכרח היה ויהיה המצב תמיד. בכל מקרה, צריכה להישאל השאלה - מדוע בבית המשפט הזה, הרוב יכול לכפות את דעתו על המיעוט? האין זה לכאורה בניגוד ל"עיקרון הדמוקרטי" הנ"ל.
התשובה, הצפויה מהפרוגרס היא כמובן, שבית המשפט הוא מקצועי, והחלטותיו מקצועיות. באמת? אז איך קורה שבכל החלטה של בית המשפט, עם מעט מאוד יוצאים מן הכלל יש דעת רוב ודעת מיעוט? האם חלק מהשופטים אינם מקצועיים? או שבעצם שוב, מדובר בדעות, ודעות יש לכאן ולכאן. כך שנותרת השאלה, מדוע לרוב בבג"ץ יש סמכות לכפות את דעתו על המיעוט, ולרוב בכנסת אין?
במדינות בהן יש חוקה ברורה וחד-משמעית, והליך בחירת חבר השופטים בעצמו נובע מיחסי הרוב והמיעוט בבית המחוקקים לאורך זמן, השאלה הזו מתייתרת. מאחר שלאורך זמן הרוב בבית המשפט המוסמך לבטל חוקים, מזוהה בלאו הכי עם הרוב בבית המחוקקים כפי שזה בא לידי ביטוי לאורך זמן. בנוסף, יש להם נקודת ייחוס לצורך הדיון, הלוא היא החוקה.
אך בשיטה הישראלית מדובר לכאורה בהחלטה שרירותית אחת לעומת החלטה שרירותית אחרת. אלא שמבין שתי ההחלטות, זו שמידת השרירותיות שלה היא הנמוכה ביותר היא דווקא זו של הכנסת, אשר נבחרת על-ידי העם, ובמיוחד בישראל, באופן שנותן ביטוי לכל ספקטרום הדעות בציבור. זו השיטה היחסית, שכתוצאה ממנה כל החלטת כנסת היא תוצאה של הסכמות ופשרות של הרבה מאוד בעלי דעות מגוונות מכמות אדירה של מפלגות.
רוב נצחי
במילים אחרות, ההחלטה מתי לכבד את זכויות המיעוט, ומתי להעדיף את רצון הרוב, צריכה להתקבל במקום שבו הדעות הללו מיוצגות באופן המלא ביותר. ההנחה שדווקא הגוף הזה יפעיל את רצון הרוב בשרירות לעומת גוף פחות ייצוגי, היא משוללת כל יסוד.
הדבר נכון במיוחד במערכת פרלמנטרית שבה כל אחד יודע שהוא לא לנצח יהיה ברוב, וזה שוב - בניגוד למה שקורה בבית משפט עליון כמו שלנו, שבו לא די בכך שהשופטים נבחרים למעשה לכל החיים (ליתר דיוק עד היציאה לפנסיה, שהיא מאוחרת יותר מזו של אחד-האדם), אלא שהם בעצמם קובעים כמעט באופן בלעדי את זהות השופטים החדשים, באופן שמאפשר להם לוודא שתפיסת עולמם תזכה לרוב נצחי.
המסקנה המתבקשת היא כי זו אחריותו של הרוב הפרלמנטרי לנהוג באחריות, ולהתחשב ככל יכולתו בזכויותיו וברצונותיו של המיעוט, והוא היחיד שמוסמך לקבוע באיזו מידה נכון וראוי לפגוע בזכויות רוב הבוחרים שאותם הוא מייצג, כדי לספק מקצת מתאוותו של המיעוט.
תתפלאו, זה עבד בצורה מוצלחת ביותר עד 1992. אין סיבה שזה לא יכול להיות כך גם בעתיד.

תאריך:  30/09/2018   |   עודכן:  30/09/2018
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
דמוקרטיה של רוב או מיעוט
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
מאמר יפה!
עובד 1  |  30/09/18 15:24
2
קצב החף מפשע הורשע פה אחד
אהוד פרלסמן  |  1/10/18 11:33
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
זאב בן-יוסף
זהו הסוד לשיתוף הפעולה והיחסים האישיים המעולים בין פוטין לנתניהו, מה גם שראש ממשלת ישראל מהווה גם גשר תקשורתי מעולה עם נשיא ארה"ב
פרופ' צ'לו רוזנברג
פוטין לא יעשה שום חשבון לאף אחד אלא רק עבורו ועבור רוסיה. אנחנו לא במשוואה הזו כי אנו מזוהים עם המערב, ובצדק
בעז שפירא
ה"דוקטור" מכחיש השואה, הארכי מחבל הזה שתכנן את הטבח במעלות, שארגן את המימון לטבח במינכן, שהיה יד ימינו של הרוצח ערפאת ומי שקורא ככרות על שם רוצחים ערבים ומממן את פעילותם ומשפחותיהם ביד רחבה - הוא "החבר" של העבריין אולמרט והוא זה אותו אולמרט "מכבד מאד"? תצלינה אזני השומע
מרדכי שחם
חובת הצבא להיות מוכן גם למלחמה שאינה שלובה במכת נגד מקדימה, הינה כורח ראשון במעלה, על-רקע המציאות הגלובאלית, משקלה של דעת הקהל העולמית ועניינם של מדינת ישראל ושל אזרחיה לקיים יחסים תקינים
אריה גל
תארו לעצמכם שהיו משלמים לדוור רק עבור הזמן בו הוא משלשל מכתבים לתיבת הדואר, ואילו הזמן בו הוא צועד מבניין לבניין הוא על חשבונו?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il