פנס הרחוב שופך זהוב בין גומות המים,
כמו צייר על בד קנבס ריק ביד אמונה.
ניעות הזוהר על קדרות-העומק
מרצדות סיפור שבשתיקה,
של האוחז בהגה
ומחשבה נודדת אל החוף שלה.
ארוחה בשניים עם שפלות-עיניים,
חוף מוזהב נוצר צלילי פרידה-לחה.
בין אופק לרקיע נדלק-כבה הגעגוע
כמגדלור באדמומיות-הפעימה,
סילואט דמותה בשקיפות המים
מטפטף זהוב לתוך גומה שקערורה.
תמונה אוניברסאלית על לובן קיר נעוצה.
