הפרשנים למיניהם מרבים ללהג בימים האחרונים ומספרים לאומה כי גנץ "נוטה" להיכנע לדרישת החשוד בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים נתניהו ואולי לאפשר לו לכהן כראש
ממשלה בממשלה משותפת לו ולחבר מרעיו ושאר שותפיו לבלוק החסינות יחד עם כחול לבן. לא נותר אלא לקוות כי גנץ יהיה נחרץ מספיק לדחות כל קומבינה שכזאת שמעבר לסכנה לישראל שהיא נושאת בחובה, ומעבר להימלטות מאימת הדין, שהיא כל מה שמעניין את נתניהו - היא גם גזר-דין של מוות פוליטי לגנץ וחיסול כל אפשרות שהיא שהוא יעמוד אי-פעם בראש ממשלת ישראל ויציל את הארץ הזאת מהחיסול המוסרי והפוליטי שנתניהו הביא אותה אליהם.
מה שגנץ צריך לעשות הוא פשוט: להציג ממשלה נורמלית ולהעמידה להצבעת אמון של הכנסת. הממשלה של גנץ צריכה לכלול שלוש מפלגות בלבד - או יותר אם מפלגות נוספות תרצינה להצטרף אל הממשלה הזאת. המפלגות הללו תהיינה כחול לבן, העבודה והמחנה הדמוקרטי, כאשר מעבר לראשות הממשלה שתהייה בידי גנץ, כאשר לצידו מכהנים חברי הנהגת כחול-לבן, ימנה גנץ את
עמיר פרץ לשר ביטחון או שר אוצר או שר חוץ ואת אורלי לוי כשרת שיכון, ואולי את
איציק שמולי כשר בריאות. במקביל, יוכל גנץ למנות את
ניצן הורוביץ, את
יאיר גולן או יפעת ביטון ואולי עוד חבר במחנה הדמוקרטי לשרים בדרגת בכירות כזאת או אחרת. הממשלה הזאת תוצג לכנסת ואם תקבל את אמון הכנסת, תזמין מפלגות נוספות להצטרף אליה או לחלופין תכין בחירות לאחר שתנסה להעביר תקציב שפוי ל-2020. אם לא תקבל אמון, אפשר יהיה ללכת לבחירות כאשר העם ראה כיצד הליכוד ונתניהו מונעים ממדינת ישראל לעלות על דרך המלך.
כפי שאפשר לראות כאן, מדובר בממשלה של שלוש מפלגות בלבד המהוות בסיס, כאשר דלתה של הממשלה הזאת פתוחה לכל - ממש לכל - המפלגות המיוצגות בכנסת: מהליכוד ועד לרשימה המשותפת, מליברמן ועד החרדים, כאשר הבסיס להצטרפות הוא קבלת קווי יסוד בסיסיים שיוכלו להיות מוסכמים על הכל, או לחלופין, בחירות מוקדמות לאחר העברת תקציב. כמובן, אם התקציב לא יוכל לעבור עד לסוף מרץ, הרי ממילא לפי החוק הדבר מחייב הליכה לבחירות.
מעבר לכך, צריך גם לשים קץ לכל הלהג על מה שמכנים "מתווה הנשיא". שכן, כל מה שהנשיא הציע היה הקמה של ממשלה פריטטית, כלומר ממשלה שבה לליכוד (לא לשותפיו) ולכחול-לבן יהיה כוח זהה ושאפשר שראשי המפלגות הללו יחזיקו לסירוגין בתפקיד ראש הממשלה ובתפקיד שיועצם ויחוזק של ממלא-מקום לראש הממשלה. הנשיא לא הציע דבר וחצי-דבר לעניין מי יעמוד בראשות הממשלה קודם ומי יעמוד בראשה אחר-כך ולא נראה גם שבעיני הנשיא נכון שבראש ממשלה יעמוד מי שהוגש נגדו כתב-אישום.
חיסול פוליטי
גנץ צריך לזכור גם כי נכון לעת הזאת, בכל בחירות יורד כוחו של הליכוד, אולי משום שאפילו למצביעיו המסורים ביותר נמאס מהתרגילים שעושים החשוד בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים נתניהו ומלכחי פנכתו שבליכוד. מצד שני, גנץ נהנה מאמינות ציבורית ולפיכך אם יסכים לחזור בו מאמירתו הנחרצת עליה הוא שב וחוזר השכם והערב ואשר לפיה לא ישב בממשלה שבה ראש הממשלה נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים - או בכל דבר אחר. כל פעולה הסותרת את האמירה הנחרצת הזאת תפגע באמינותו של גנץ ותחסל את סיכוייו לקבל את אמון הציבור ברמה כזאת שתאפשר לו להקים ממשלה יציבה.
יתרה מכך, הפחד שמא ליברמן יזגזג שוב ובכל זאת יצטרף לנתניהו ולשותפיו החרדים והמשיחיים לא צריך לגרום לכחול לבן לפחד. המחיר שליברמן ישלם אם אכן יעשה זאת הוא חיסול פוליטי, וליברמן יודע זאת טוב מכולם - ששוב לא יאפשר לו אפילו לחלום על ראשות ממשלה. ואם אכן הוא יעשה זאת, תוך שהוא זונח את החלטתו לסיים את עידן נתניהו בפוליטיקה הישראלית, בלאו הכי יביא לבחירות מוקדמות ובמקרה כזה - גנץ יהיה נקודת האור היחידה והפוליטיקאי האמין היחיד במרוץ לראשות ממשלה.
ועוד, להבדיל ממסיתי וגזעני הליכוד, רוב העם מכיר בכך שערביי ישראל הם ישראלים לכל דבר ועניין ולפיכך יש מקום לנציגיהם בממשלות ישראל, כפי שיש להם מקום בכל מערכת החיים הלאומיים - מבית המשפט העליון וכבור דרך האקדמיה וכלה במערכת הרפואה הציבורית של מדינת ישראל. ואם נגזר על המדינה, מה שקורה לעיתים במדינות דמוקרטיות, שתכהן בה לתקופה ממשלת מיעוט, הרי ממש לא משנה מי הם מרכיביה ובלבד שאינם חסידי תורת הגזע - אותם ממשיכי דרכו של כהנא שנתניהו ניסה להביא אל קדמת הבמה הציבורית והפוליטית.
אשר-על-כן, מר גנץ, אנא התעשת, הזמן את עמיר פרץ, אורלי לוי ואיציק שמולי ואת נציגי המחנה הדמוקרטי, וכן, אפילו את
איימן עודה ו
אחמד טיבי שגם הם יכולים להיות שרים בממשלת ישראל, והקם איתם ממשלה שאותה תציג בפני הכנסת וכולנו נראה למי מבין חברי הכנסת באמת איכפת ממדינת ישראל ומי רוצה לגרור אותנו לבחירות שלישיות. ואם נגזר עלינו ללכת לבחירות שלישיות - גם זה בסדר. יש להניח שגם הפעם כוחם של נתניהו והליכוד ייחלש ויהיה אפילו קל יותר להקים ממשלת הצלה לאומית שתגאל אותנו מהייסורים ומהכשלונות שהנחית עלינו נתניהו בשנות שלטונ, ובעיקר בשנים האחרונות. הבה נזכור ונזכיר לכולם: נתניהו הוא זה שעל-בסיס פוליטי וכחלק ממאבק ההשרדות הפלילית שלו הכניס אותנו למלחמה האחרונה, תוך שהוא הופך את הג'יהאד האיסלאמי לחלק מהשלטון הלגיטימי בעזה.
נתניהו הוא זה שמסמס כל הישג שאפשר שהיה ב"צוק איתן" והפך את אזרחי ישראל הדרים בדרום לשבויים בידי ההחלטות של החמאס. נתניהו הוא זה שדרדר עוד יותר את מצבם של האזרחים החיים בעזה והעצים את ההתנגדות לישראל שהצליחה לגלוש גם לעולם. נתניהו הוא זה שהביא את המשק אל עברי-פי-פחת וגרם לבור תקציבי ענק שכיסויו יחייב את כולנו - חוץ מהעשירים שאותם טיפח - לכסות. נתניהו הוא זה שהפך את השנאה לדגל וגרם לשסעים שכמותם לא היו בארץ הזאת. ולו בשל אלה, חובתו המוסרית והלאומית של גנץ לסלק את נתניהו מהבמה הציבורית ולגאול את אזרחי ישראל מהייסורים שנתניהו בעוונותיו גורם לנו לשאת.
