מערת קבר יאסון התגלתה במקרה בזכות אזרח ערני. בפברואר 1956, במהלך עבודות הכנה לחפירת יסודות להקמת בניין "דירות פאר" ברחוב אלפסי 10 בשכונת רחביה בירושלים, שכללו פיצוצי סלעים ויישור קרקע, נחשף בשטח המיועד להקמת הבניין, פתח בתוך סלע. תושב שכונת רחביה, חובב ארכאולוגיה הגר בשכנות למקום, הבחין בפתח שבתוך הסלע ודיווח על כך לאגף העתיקות, עוד באותו יום חשו למקום אנשי אגף העתיקות וגילו כי הפתח מוביל למערה גדולה במעבה האדמה הנמוכה מעט מפני הרחוב.

סקר ראשוני שערכו במקום אנשי אגף העתיקות העלה, כי המדובר במערת קבורה מפוארת, החצובה בסלע הגיר ומורכבת משלושה חדרים רצופים: חדר מבוא (פרוזדור) שנחצב בסלע וטויח ומחדר זה ניתן לעבור לשני חדרים, וחדר הקבורה, שבקרקעיתו בור מרכזי ושמונה כוכים בדפנותיו. החדר השני ללא כוכים שימש לליקוט עצמות. כידוע בימי קדם היה שנהגו לקבור את המתים בכוכים ולאחר שהתייבשו הגופות היו השלדים מועברים לחדר סמוך שם היו נערמים. למערת הקבורה שתי חצרות: חצר חיצונה, שבפתחה שער כניסה קשתי. וחצר פנימית. מעל חדר המבא (הפרוזדור) בנויה פירמידה (כיום משוחזרת).

עם גילוי המערה והממצאים הארכיאולוגים בה, הורה אגף העתיקות להפסיק את עבודות הפיתוח להקמת הבניין ברחוב אלפסי 10, ומשלחת חפירות מטעם אגף העתיקות בראשה עמד הארכיאולוג לוי יצחק רחמני, הגיעה למקום והוחל בביצוע חפירה ארכיאולוגית מדעית. המערה הפכה למוקד התעניינות לתושבי ירושלים ואף מחוצה לה. תושבים הגיעו למקום לחזות בחפירות ובתגליות. בעקבות זאת הוחלט לגדר את המקום בגדר תיל וסדרנים הוצבו במקום כדי למנוע כניסת הקהל לאתר. בכניסה לאתר הוצב שלט: " מדינת ישראל אתר היסטורי הפגיעה אסורה".

כשנודע לחוגים חרדים כי באתר "קבר יאסון" מתבצעת חפירה ארכיאולוגית הם דרשו להפסיקה בטענה כי קיים חשש לפגיעה וחילול כבוד המת. קבוצת חרדים אף ערכו הפגנת מחאה כנגד קיום החפירה. המשטרה הוזעקה ופיזרה את ההפגנה.

במהלך הסקר הארכאולוגי הראשוני ובמהלך החפירה הארכיאולוגית במקום נמצאו מממצאים בעלי ערך היסטורי רב. על-פי מראה מערת הקבורה והממצאים שהתגלו בה משערים כי היא מתקופת החשמונאים (37-167 לפנה"ס). על הקיר המערבי של חדר המבא (הפרוזדור) התגלה ציור של שלוש אניות. מעל הקיר הצפוני של הפרוזדור מצויר איל רובץ בעל קרניים, ועל הקיר המזרחי קיימת חריתה בצורת מנורת שבעת הקנים. מנורה בעלת שבעה קנים היא כידוע סמל יהודי. על הקיר המערבי של החצר הפנימית מצוירת כף תמר. ציורי הקיר רשומים בפחם, וכולם נעשו באותו חומר וככל הנראה גם על-ידי אותה יד. ליד ציור האניות התגלתה כתובת ארמית שתוכנה קינה לאדם בשם יסון (שעל שמו קרוי האתר). יש המשערים כי המערה היא אחוזת קבר של אדם בשם יאסון, ראש משפחה מעשירי ירושלים בימי מלכות חשמונאי, שעסק במקצוע ימי כלשהו, כמו למשל ספן בעל צי אניות, סחר ימי וכדומה. יש הטוענים, על-פי הציור שהתגלה, שהיה שודד ים. סברה נוספת שהעלו החוקרים היא שמדובר בקבר השייך לקצין ימי של צבא אלכסנדר ינאי מבית החשמונאים. בחפירה ובמהלך עבודות שיקום האתר ושחזורו התגלו כלי חרס רבים בניהם כלים למאור, שבתוכם שמן ופתיליה ובקבוקים דמוי אגס. נתגלו גם שברים רבים של כלים לבישול וכן מטבעות רבות בעיקר מימי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי ומימי הורקנוס בן ינאי.

נוכח הממצאים הרבים בעלי הערך ההיסטורי שנתגלו במערת קבר יאסון והבנה כי מדובר באתר בעל חשיבות וערך היסטורי רב, הוחלט בעירית ירושלים ובאגף העתיקות (רשות העתיקות) לשמר ולשחזר את הקבר לפי הממצאים שאותרו באתר, ולבצע בו עבודות שיקום ושיחזור משמעותיות לקראת פתיחתו כאתר אטרקציה תיירותית. במסגרת עבודות השיקום והשימור, שהחלו בתחילת שנות ה-60, שוחזרו הקירות החיצוניים של האתר וטויחו בטיח. מתחת לתקרת המערה הותקנו פסי מתכת שנועדו לשמור על יציבותה וחוזקה של התקרה. הוקמה - שוחזרה הפירמידה שהייתה ממוקמת על מבנה הקבר ונהרסה עם השנים ברעידות האדמה שפקדו את ירושלים. הפירמידה נבנתה והורכבה מחדש מאבנים שנמצאו ונאספו במקום, כמו-כן שוחזר שער הכניסה הקשתי של החצר החיצונית באתר הקבורה. עד תחילת שנות ה60 היה האתר סגור לביקור מבקרים.

בשנות ה-60 הראשונות נפתח האתר לביקור מבקרים, ואף הועמד מטעם העירייה לרשות המבקרים מדריך בכמה שפות שסיפר על האתר. תושב שכונת רחביה שגר בשכנות למקום מספר לי, כי עד 1967 נחשב המקום לאטרקציה תיירותית ולא מעט מבקרים מירושלים ומחוצה לה פקדו את המקום, אך כששוחררה העיר העתיקה בירושלים והכותל המערבי, ואתרי העיר העתיקה וסביבותיה הפכו ליעד תיירותי עיקרי בירושלים, הפך אתר "קבר יאסון" לשולי, די שומם ומוזנח במקצת.

ביקרתי בימים אלה באתר "קבר יאסון". כיום החצר ומבואת הכניסה לקבר פתוחה כחלק מגן ציבורי, גן ישעיהו אביעד (לזכרו של ד"ר ישעיהו אביעד רופא והוגה דעות ומנהיג ציוני), אך מבנה הקבר עצמו חסום בסורגים ואין אפשרות להיכנס אליו. מצב ציורי הקיר לא מלבב ואפילו עצוב. קשה כיום להבחין בציורי הקיר ועושה רושם כי נמחקו או דהו בשל פגעי הזמן ואולי בשל תחזוקה לא נכונה. בכניסה לאתר מערת יאסון קיים שלט הסבר אודות האתר בזו הלשון: "קבר יאסון". בתוך מערת הקבורה שהתגלתה ממש במקרה נמצאו על הקירות ציורים של ספינות ומלחים. יש הטוענים כי יאסון היה שודד הים המפחיד ביותר באזור חופי הים התיכון. האגדה מספרת שליאסון היה אוצר גדול מאוד וכדי שלא ימצאו אותו לעולם הוא החליט שיקברו אותו במקום הכי רחוב מהים - בירושלים. לטעמי שלט זה לא מוצלח וראוי להציב בכניסה לאתר שלט הסבר יותר מפורט. בכניסה לאתר קבר יאסון קבוע שלט נוסף: אבן ישן "ארכיאולוגי" תרתי משמע, ועליו חקוק בעברית ובאנגלית: "מדינת ישראל משרד החינוך והתרבות אגף העתיקות מערת קבר ממי החשמונאים". השלט דהוי עם כתמי צבע והגיע הזמן להחליף שלט זה.

בנספח ארכיאולוגי שצורף לתוכנית מתאר של ירושלים בנוגע לאתר קבר יאסון (מס' אתר 41) נכתב בין השאר: "מצב שימור ציורי הקיר גרוע ביותר. באתר בוצעו עבודות שימור ב-1994 (שכללו בעיקר חיזוק הטיח המקור). קיימת תוכנית לשימור ציורי הקירות, לחיזוק ואיטום תקרת הקבר ולניקוי חזזיות. עבודות אלו מתוכננות להיעשות בעתיד. בנספח כלולות מסקנות והמלצות: האתר בעל ערך היסטורי וארכיאולוגי חשוב ביותר, הן כחלק ממבני הקבורה מהתקופה החשמונאית סביב ירושלים, והן ביחס לציורי הקיר שנתגלו בו. האתר ממוקם בלב אזור מגורים ומוקף בגינה שפותחה סביבו. הגן סביב האתר משמש כ'רצועת הגנה' לאתר. בנספח מספר המלצות ובינהן: יש לטפל בציורי הקיר על-פי המלצות תחום שימור של רשות העתיקות. יש לדאוג לתחזוקה שוטפת במקום וכן לתקינות קבועה של הסורג. מומלץ להסדיר כניסה בעלת "נוכחות" רבה יותר לאתר, מכיוון רח' אלפסי. מומלץ להתקין שילוט מודרני באתר, ושילוט הכוונה בסמוך לאתר. השילוט הקיים - מינימלי. הכניסה לאתר (מכיוון רח' אלפסי) "נעלמת" היות שהיא זהה לכניסות למבני המגורים שמסביב". אומנם הנספח נכתב לפני כמה שנים אבל הוא רלוונטי גם כיום.