X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
איזו חופשה חלומית - איזו חגיגה מתמשכת! הכסף בדרך, ויש את חג הפסחא (ולנו את הפסח), והילדים בבית, אין לימודים, והחופשה בעיצומה, וההוצאות אפסיות - לא קונים, לא יוצאים, לא מבלים, לא טסים, לא נוסעים לשיט (ממש אסון!)
▪  ▪  ▪
הדוד סם משלם [צילום: AP]

בימים כתיקונם, המנהל לעסקים קטנים בארה"ב הוא ארגון ממשלתי, ביורוקרטי, שיש לחפש את תועלתו לעסקים קטנים בנרות או בזכוכית מגדלת. הרבה מהתוכניות הממשלתיות בארה"ב מתאימות לחברות בינוניות עד גדולות המנצלות כל פסקה ופרצה בחוק, מתאימות תוכניות ממשלתיות לצרכיהן וחולבות את אותן תוכניות עד תום.
כשעסק קטן מנסה לקבל הלוואה מהמנהל, הוא נאלץ לפנות לאחד העסקים המורשים על-ידי המנהל, ושם לעבור שבעת מדורי גהינום שבסופם עדיף להמנע מהתהליך כולו. הרעיון הבסיסי טוב ונחוץ: עזרה לעסקים קטנים לפי סט של קריטריונים. אך כשהמדובר בבנקים קטנים המוציאים לפועל את התוכנית, קורים שני דברים: ראשית, הם רוצים להבטיח את עצמם מעל ומעבר. לא די שכל הלוואה מגובה על-ידי הממשלה הפדרלית, הם דורשים ערבונות אישיים, בדיוק כמו כל בנק שאינו חלק מהתוכנית. הדבר השני הוא שהם גובים עמלות וריביות שמעמידות את תועלת התוכנית כולה בספק. עד כדי כך גדולים המכשולים, שעסק קטן מעדיף להמנע מהמנהל.
אך הזמנים עכשיו הם ים סוער ביותר, עם גלי ענק המאיימים לנפץ את הספינה בה אנו נמצאים לתהום (או אולי ים שקט לחלוטין, והספינה תקועה לה בלי יכולת לזוז). החלק המדובר ביותר של תוכנית ההצלה האמריקנית (הפעימה השנייה בסך 2.2 טריליון דולר) הוא עזרה לעסקים קטנים. אותו מנהל שבימים רגילים משתדלים העסקים הקטנים להמנע ממנו ככל האפשר, הוא האחראי עכשיו על "חלוקת כספים" לכל דיכפין, לכל נצרך ולכל מי ששוגה בחלומות של כסף קל ומהיר שלא צריך יהיה להחזיר.
אם קליפורניה הפכה למדינה של מסוממים (עד כדי כך שאפילו היום החנויות לממכר מריחואנה מוגדרות כ"חיוניות"), הרי שארה"ב הפכה למדינה של חולמים על כסף שמגיע חינם עד פתח הדלת (קרי בהפקדה ישירה לחשבונך ללא כל מאמץ). בואו נבדוק את שתי התוכניות של המנהל לעסקים קטנים:
התוכנית הראשונה נקראת "הלוואה לנפגעי אסון כלכלי" (Econom Injury Disaster Loan) או בקיצור "איידל". התוכנית תקפה לרוב עבור עסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מרעידת אדמה, סופת הוריקן, שרפות ענק ושאר אסונות, אך הורחבה עכשיו לתת מענה בשל מגיפת הקורונה.
הלוואה תשכח
בעל העסק ניגש לאתר המנהל לעסקים קטנים, ממלא שאלון של מספר דפים (הזמן הנדרש הוא פחות מעשר דקות), ואם מתקיימות הדרישות המינימליות, העסק יקבל הלוואה של 10,000 דולר תוך שלושה ימים עסקים (לא כולל סופשבוע וחג). אין צורך להחזיר את ההלוואה הזו. בשלב הבא העסק יכול לבקש הלוואה בתנאים נוחים מאוד בסכום של עד שני מיליוני דולר. לפחות את הרבבה הראשונה מקבלים עבור כמה דקות מול מסך המחשב. בהחלט כדאי!
התוכנית השנייה יצאה לדרך ביום שישי, השלושה באפריל. תכליתה ומטרתה לתת לבעלי עסקים קטנים את הכסף הדרוש למשכורות ונלוות למשך חודשיים וחצי, ולאפשר לכלכלה לעבור את שיא המגיפה בחודשים אפריל עד יוני. את הכסף ניתן לנצל לשלם משכורות (לפחות 75% מההלוואה חייבים להיות מנוצלים למטרה זו ולמטרה זו בלבד), כשהרבע הנותר יכול לשמש לתשלום ריבית על הלוואות, שכר דירה, חשמל ומים, ביטוח רפואי וכו׳. אם מספר העובדים לא יקטן עד יוני, וכל זמן שהכסף ינוצל למטרות המותרות, ההלוואה תשכח (קרי תהפך למענק). הדבר היחיד הוא שאין כפל עם הרבבה שהעסק כבר קיבל (אחרי שלושה ימי עסקים בראשונה). עשרת אלפי הדולר כאן ישארו כהלוואה עם ריבית מאוד נמוכה וזמן ארוך להחזירה.
כמו תוכנית איידל, גם תוכנית "הגנת שיקים של שכר עובדים" מנוהלת על-ידי המנהל לעסקים קטנים, אך ההבדל הוא שמי שמוציא אותה לפועל הם חברות משנה - בנקים קטנים וגדולים (אותם בנקים שבשגרה דורשים עמלות וריביות ופקדונות וערבונות מופקרים). בואו נראה איך התוכנית עובדת.
הקונגרס הקצה 349 מילארד דולר לחלוקה. זהו שלל ענק, ועיני כולם נפקחו לרווחה, כמו גם הפיות. הריר נוזל, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, חושבים על הכסף שהממשל ממש דוחף לעברם. הנה, רק קח. אם אתה באמת זקוק לעזרה או לא, חבל לא לנצל, כי כולם משתתפים בחגיגה! נצא לדרך, וחייבים להיות שם קדימה, עם האצנים האמיתיים. יריית הפתיחה תהיה בחצות הליל בין חמישי לשישי. מוכנים, היכון, זנקו-רוצו-מהרו לדרוש את המגיע לכם!
שר האוצר מנוצ׳ין אף הודיע שאין מה לפחד, אין צורך להתגודד ליד קו הפתיחה, שכן אם במקרה 349 מילארד הדולר יגמרו, הממשל יבקש תוספת מהקונגרס. קרי - אל פחד, רק הגישו את הבקשה.
הלוואה נוחה
הדרך היחידה להגיש את הבקשה היא דרך האינטרנט, ללא מגע יד אדם. והבקשה עצמה פשוטה בתכלית, כולה שני עמודים, מתוכם עמוד שלם הוא הצהרות פשוטות היוצרות בקשה אחידה ללא הבדל בין חברה לחברה. זמן הכנת הנתונים הדרושים והגשת הבקשה בדיוק כמו בבקשת האיידל - פחות מעשר דקות. לפיכך, טפש מי שלא מגיש את הבקשה. כל שהיא עושה הוא לקחת את הממוצע שהמעסיק הוציא בחודש על תשלום משכורות בשנה שחלפה (2019), להכפיל אותו פי 2.5 והתוצאה מועברת לחשבון החברה.
מה אומר הממשל הרפובליקני בראשות הנשיא דונלד טראמפ? נזכור, אין זה הדוד או הסבא ברני סנדרס, המבטיח הכל חינם לכולם! הנה תוכנית הנשיא: אנחנו יודעים שנאלצתם לסגור. מסעדות, בתי מלון, כנסיות ובתי כנסת, חברות תיירות, חנויות, פאבים... אנחנו נשלם לכם בכל אחד מהחודשים וחצי הקרובים את סך ההוצאות הממוצע, ורק תנאי אחד אנחנו מציבים: השאירו את מצבת כוח האדם כפי שהיא, אל תפטרו את עובדיכם.
נשמע הגיוני? נעשה אפילו יותר מזה: ניתן לכם את הסכום כהלוואה מאוד נוחה (בריבית של אחוז אחד - חברות כרטיסי האשראי גובות קרוב ל-30% על האשראי שהן נותנות על שימוש בכרטיסי האשראי) ובתנאי תשלום נדיבים ביותר (פריסה משך שנתיים). ואם זה לא מספיק? אל דאגה!!! אם תעמדו בהתחייבות שלכם להמשיך להעסיק את העובדים... מרבית ההלוואה תשכח, תעלם, תהפוך למענק!
באמת, מי שיחליט לדלג על הזדמנות כזאת, ודאי השתבש אצלו משהו. למה משול הדבר? להזדמנות פז דומה לזו: מפעל הפיס מודיע שכל מי שיגיע לדוכני הפיס (בגיל המותר להימורים כמובן), מובטח שיזכה. העלות היחידה, אולי, תהיה שצריך יהיה לעמוד בתור, כי כולם, אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל, יצאו לדוכני הפיס (בדיוק כמו שבארץ עומדים בתור לעיתון ישראל היום המחולק חינם, בכל יום מימות השבוע, ועוד יותר בימי שישי בבוקר).
למה להתעכב? כי ארי רוצה להזכיר שזה לא ממש "בחינם", וכי כולנו נצטרך לעמול קשות בעשורים הקרובים לשלם את החלוקה הזו. ועוד הרעיון שלא כולם צריכים זאת בכלל או אפילו בחלקו? זוז הצידה, אנחנו ממהרים, עלינו להגיע מיד לקבל את הטופס בדוכן הפיס. היום נזכר עתונאי באחד האתרים המובלים להזכיר לכולנו שבמלחמות קודמות ובמצבי קיצון, כל האוכלוסייה הידקה את החגורה, הצטמצמה עד למינימום ועוד הרבה מעבר, וכל אחד תרם משל עצמו. כך כאן במלחמת העולם השנייה. כך בארץ בעת קום המדינה, בעת הצנע ובעת המלחמות עד וכולל את מלחמת יום הכיפורים. אך כל אלו דברים שהם נחלת העבר, ובימינו לא יודעים, לא מכירים, לא למדנו ולא שמענו את ההיסטוריה, והיא גם לא מעניינת אותנו. "אלו היו זמנים אחרים. חייתם אחרת". היום כולם מצפים לקבל, וכל המרבה (לדרוש), הרי זה משובח. בא נגיף מיקרוסקופי שאינו נראה לעין והוכיח לנו שאין ארה"ב וישראל שונות זו מזו, שכל המדינות ברחבי העולם די דומות, שכולנו יצורים שנבראו בצלם אחד.
חצי אחוז ריבית
נחזור לתוכנית שלושת הפי (אות ה"פה" המשולשת - תוכנית הגנת תשלום המשכורות - Paycheck Protectyion Plan). המנהל לעסקים קטנים דואג להלוואות של כשלושים מילארד דולר בשנה, דרך כ-800 מלווים, רובם בנקים אזוריים קטנים, לכמה מאות אלפי עסקים קטנים. עכשיו, מהלך חודשיים, אותו מספר עובדים צריך לגלגל סכום הגדול פי 11 לכעשרה מיליוני עסקים קטנים דרך כחמשת אלפי מלווים (אני כבר שומע את כל התרוצים של עובדי המנהל והתלונות והדרישות להגדלת המשכורות שלהם, אך נזכור שכל התהליך הוא אוטומטי, כך שכל זמן שהמערכת מסוגלת לתמוך בנפח הגדול פי עשרה מבעבר, העלות השולית תהיה זניחה, אם בכלל).
בכדי לחלק את הנטל, המנהל לא מוציא את תוכנית שלושת הפי בעצמו כי אם מעביר זאת לבנקים - קטנים וגדולים כאחד. הבנקים כמובן ניצלו מיד את המצב, "זה בלתי אפשרי בעליל", כך הם טענו, "חצי אחוז ריבית? לא נשמע דבר כזה"! הממשל נענה והעלה את הריבית לאחוז (קרי כפליים - נזכור, התוכנית מיועדת להציל עסקים מפני קריסה ולהמשיך להעסיק עובדים, גם אם העסקים סגורים זמנית). הבנקים בשלהם: "פריסת תשלומים משך חמש שנים? לא יהיה"! והממשל נעתר וקיצר את משך התשלום לשנתיים.
הבנקים אינם רשאים לגבות עמלות או ריבית גבוהה מזו המוסכמת, וההלוואות כולן מגובות על-ידי הממשל הפדרלי, קרי הסיכון לבנקים המלווים לא קיים. אך אין זה עוצר בעדם להיות הם עצמם, להערים קשיים, לעשות טובות ולהתנהג כאילו הם אלו המושיטים עזרה לנזקקים.
בין הבולטים בבנקים הם ארבעת הגדולים: בנק אוף אמריקה, צ"יס, סיטיבנק ווולס פרגו בנק. ארבעתם גרועים וארבעתם משוכנעים שהם "גדולים מדי וחשובים מדי מכדי לפול" (זו בדיוק הייתה הסברה שלהם במשבר של סוף 2008, והתרוץ בשלו הם קיבלו סכומי עתק מהממשלה הפדרלית, בעוד הם עשקו אותנו הצרכנים, בשל מחדלים ומשבר שהם עצמם גרמו לו על-ידי אונס הצרכן לקחת עוד ועוד משכנתאות ללא כיסוי).
ארבעת הבנקים עומלים קשה מתחילת המשבר (התפרצות המגיפה) להודיע לנו עד כמה אכפת להם, עד כמה הם כאן בשבילנו. בתאוריה-לשם-שיווק הם אולי "דואגים" ו"מוטרדים" ו"עושים ככל יכולתם", אך ודאי לא במעשה. מרחק יום מלילה - דיבורים הרבה, ומעשים (אין) לחוד.
דרישות מקדימות
משך שבוע שעבר כולו, בעוד מרבית ארה"ב עסוקה בחישוב כמה "כסף-חינם" יקבל כל אחד, עמלו הבנקים על פענוח הוראות הממשל לפי חבילת העזרה שאישר הקונגרס ויישומן. מחצות הלילה ביום חמישי, עם כניסת יום שישי, הם היו אמורים לאפשר לכל מי שירצה ללחוץ על המסך של האתר שלהם, למלא את הבקשה בת שני העמודים ולשחרר כספים לעסקים הקטנים.
שלושה מתוך הארבעה פשוט לא הספיקו, ובנק אוף אמריקה, הבנק הגדול ביותר בארה"ב (שפרושו שרבים מהעסקים הקטנים הם לקוחותיו) החליט על דרישות מקדימות משלו, שלוש במספר:
אתה חייב להיות לקוח הבנק מסוג "עסק קטן" לפני מחצית פברואר;
אתה חייב שיהיה לך כרטיס אשראי או קו אשראי מהבנק;
אתה חייב שתהיה לך גישה לחשבון דרך הרשת.
לא לקוח הבנק? ללא קו אשראי מהבנק (הבנק אוהב לעשות עליך כסף בכל דרך אפשרית ולרתק אותך רק אליו)? "אתה מפוטר"! כפי שהנשיא אוהב להגיד, או לפי בנק אוף אמריקה: "אינך זכאי להלוואה"! (שהיא בכלל לא מאתנו ולא שלנו, אנחנו רק המוציאים לפועל, אך זה לא עוצר בעדינו להתנהג כמו פריצים ועריצים). ומה אם אתה לקוח הבנק מזה עשורים, בעבר היו לך קו אשראי ו/או כרטיסי אשראי שסגרת או שהבנק סגר או שהבנק פשוט הרע את התנאים? כל הכסף ששלמת בעמלות ובריבית נשכח כלא היה. מסתבר שאם אינך חייב כסף לבנק במסגרת אחת או אחרת, אין אתה "לקוח כדאי" או "לקוח אמין." אומר בנק אוף אמריקה: אין אתה באמת "לקוח עסק קטן." הגדרות חדשות, תמיד לפי מה שנוח לבנק.
המערכת האוטומטית פסלה אותך בו במקום, ומצאת את עצמך תקוע. אם הבנקים הגדולים דורשים שתהיה לקוח שלהם לפחות חודש וחצי לפני תחילת התוכנית, ודאי שהבנקים הקטנים ידרשו זאת גם הם. תבוא להדפק על דלתותיהם, היא תשאר נעולה. "חזור לבנק שלך", יהיה המענה, ואכן צודקים יהיו. אז מאין תבוא הישועה? לאן תפנה? ממי תקבל את הכסף-חינם-שמגיע לך? נשמעו קולות רמים - התלונות והצעקות-הצודקות - והסתבר שרבים באותו מצב.
השמש זורחת
למי שלא התנסה עד כמה גרוע להיות תלוי בבנקים הגדולים, נסו להיות חייבים כסף. ביום רגיל הם דוחפים לך כרטיסי אשראי והצעות מפתות. נקודות, מיילים, כסף בחזרה, רק שתתפתה ותפתח כרטיס נוסף עם תשלום שנתי, כרטיס לו אינך זקוק. ברגע שאתה חייב כסף או מאחר בתשלום ולו פעם אחת, אחוז הריבית עולה לשמיים, כמו צעקת המעונים בסדום ועמורה. כשאותו בנק מחזיק את הכסף שלך, תקבל אולי אחוז אחד בריבית שנתית. אך כשאתה חייב כסף לבנק, 30% אינו סכום מופרז כלל ועיקר. מלווים בריבית קצוצה, והנעשקים הם תמיד השכבה החלשה יותר.
ביום שישי חולקו 3.3 מילארד דולר מתוך 349 המילארד, קרי אחוז אחד. כל ארה"ב עמדה בתור, ובימים הקרובים כל הקמטים והקפלים ייושרו, ועד מהרה הממשל יחלק את הסכום כולו, והחגיגה תהיה בעיצומה. יגמר הכסף, הצעקות והמענות והדרישות והאנחות רק תתגברנה, ומה יקרה אז?
בינתיים כולם בהשפעת האיידל ושלושת הפי, נאחזים במצוף שנזרק לעברם. היום חם, השמש זורחת, המים נעימים, המין השני משתזף על שפת הבריכה, ואנחנו צוהלים ומשתכשכים במים בצהלה רבה, מלאים תדהמה מהמזל שנפל בחלקנו. איזו חופשה חלומית - איזו חגיגה מתמשכת! הכסף בדרך, ויש את חג הפסחא (ולנו את הפסח), והילדים בבית, אין לימודים, והחופשה בעיצומה, וההוצאות אפסיות - לא קונים, לא יוצאים, לא מבלים, לא טסים, לא נוסעים לשיט (ממש אסון!). העיקר שיש כסף בדרך, והמשכורות תשולמנה, ומי שכבר עבר לדרוש דמי אבטלה יקבל במקום 450 דולר לשבוע, תוספת של 600 דולר לשבוע (קרי משכורת חודשית של 4,200 דולר), והזכאות כבר הוארכה, כך שלכולם טוב, הדוד סם דואג ומשלם ומכניס עצמו לברוך עצום שכולנו עוד נצטרך לצאת ממנו.
הדוד (או הסבא) ברני עולץ וחוגג. התוכניות הגרנדיוזיות ביותר שלו, אלו שהוא לא העז להעלות על דל שפתותיו (וכידוע, בעיקר בנוגע לישראל וליהדות, אין אצלו שום מעצורים לשנאה העצמית הבוקעת מפיו ולדברי הבלע נגדנו), מתגשמות בזמן זה ממש על-ידי לא אחר מאשר הנשיא-השנוא-ביותר, המציל הלאומי, המילארדר טראמפ!

תאריך:  05/04/2020   |   עודכן:  05/04/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il