הארץ לדידם, היא הנשמה
להניא אותם, אין מספיק כוח.
הם נטועים עמוק באדמה,
מבלי שום יכולת לברוח.
עצים, ארץ ישראלים.
פזמון: אחיי, סרוגי הכיפה
עדיני המבט, הבוטחים באל
אחיי, סרוגי הכיפה
שומרי השבת, ושומרי ישראל.
מעמיקי שורש, וחסוני גזע,
יעמדו מול מבקשי אדמתנו.
יקיזו דמים, יגירו יזע,
עד ימוגרו חורשי רעתנו
עצים, ארץ ישראלים.
פזמון...
רעות וכתף, סירוב יעקורו,
אהבת רגבים, תזין ת'שורש.
איש את אחיו, בכיף יעזורו,
לפני ואחרי, יתדלדל החורש.
עצים, ארץ ישראלים.
פזמון...
גם אם דמעה, תרטיב לחיים,
ימשיכו לבנות, בלי מחאות.
ישאו בעול, תוך חירוק שיניים,
זאת ציונות, בלי מרכאות.
עצים, ארץ ישראלים.
פזמון...
כנגד זדים, שרוצים לעקור,
יזקיפו קומה, ויניפו הדגל.
יציגו תנ"ך, כקושאן, כמקור
לעיני רופסים, הנוהים אחר עגל.
עצים, ארץ ישראלים.
פזמון...
