הִיא עוֹמֶדֶת שָׁם לְמַעְלָה עַל הַסֻּלָּם וּמְנַגֶּבֶת אֶת הַחַלּוֹן,
וּבְקוֹלָהּ הָרוּחַ הַקַּלִּילָה הַמְּשַׂחֶקֶת בִּשְׂעָרָהּ,
הַבֹּקֶר הַקֵּיצִי הָרַעֲנָן,
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹטְפוֹת אֶת הַסֻּלָּם, וְגַם אוֹתָהּ,
וּמְלַוּוֹת אֶת הָעַלְוָה הַיְּרוּקָה לְאֹרֶךְ שְׁבִילֵי הָהָר.
שָׁם כָּל נְעוּרֶיהָ, נָשִׁיּוּתָהּ הַצְּעִירָה וְהַקּוֹרֶנֶת,
כָּל תִּקְווֹתֶיהָ, גַּם שַׁאֲנַנּוּתָהּ,
הָאֹשֶׁר וְהַטַּעַם הַטּוֹב הַנִּמּוֹחַ בַּפֶּה כִּפְרִי בְּשֶׁל.