בעולם זו שעתם היפה של ה"חנונים",
גאוני ההיי-טק והכלכלה.
הבו גם לנו מנהיג "חנון",
כי כבר הגיעה השעה.
כזה שיש לו חברים בלי סוף,
אבל ל"חבר'ה" אינו בעל חוב.
שיגלם באישיותו ערכים נושנים,
של אהבת הארץ ואנשים.
שהיושר הוא נר לרגליו,
ומקומבינות ירחק, כמזרח ממערב.
אדם פשוט, אחד משלנו,
נטול שטיקים וחוכמות,
שיביט אלינו ישר בעיניים,
ולא ימרח אותנו בבדותות.
שאותו לא קונים בכסף,
גם לא בטובות הנאה,
ואף תורם אלמוני מאמריקה,
לא ממתין לו בפינה.
כזה שחף מצביעות,
אך עדיין נותרה בו, צניעות.
שניחן בחוש הומור טוב ובריא,
ובאורחות חייו, יהיה פשוט נקי.
לא נאיבי, אך בעל טוהר מידות,
שיקרין בהגינותו על שלטון ומוסדות.
שגם אם תחפשו ותפשפשו,
חולשה לאוכל טוב, אולי תמצאו.
אולי קצת "יורם", אבל במובן החינני,
שיהיה בן אדם הכי 'אחי'.
כי קצה נפשנו בשדרת הנחקרים,
ובשרשרת הפרשיות והסיפורים.
וביום עצמאותנו, אנחנו קצת אבודים,
מול כותרות העיתונים.
ובינינו לבין עצמנו, מזמן תוהים,
באיזו מדינה אנחנו חיים.
כיצד נעמוד ביום פקודה,
מול איום קיומי, אם חלילה תבוא השעה?
זהו הטרור הפנימי המאיים על קיומנו,
ומסכן מידי יום את עתידנו.
איזה מודל אתם נותנים, מנהיגינו,
לדור שיבוא אחרינו?
ותתפלאו, אבל יש בינינו כאלו,
מנהיגים ראויים - שביקשה נפשנו.
הם מסתתרים בתוכנו, שקטים וענווים,
בכלכלה, בתעשיה, ובכל שדרות החיים.
אז בואו חברים, ונקרא להם לדגל,
כי זהו משבר שלא הולך ברגל.
