מיזמים כלכליים שמבוססים על מסחור רעיונות החדשים הידועים בשם סטארט אפ הם מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה העולמית והישראלית.
למרות שהיקף העובדים שמשתכרים באופן ישיר מתעסוקה בענף הסטארט אפ אינו גדול, לתעשיית הסטארט אפ יש השפעה תדמיתית רחבה על כל שוק התעסוקה; שכן תעשיה זו מעודדת את כל התעשיות המסורתיות לחשיבה חדשנית, שהתגמול שלה הוא רווח גדול יותר.
אחת ממלכודות הדבש שעומדות בפני חברת סטארט אפ חדשה, הוא הפיכתה לפלטפורמת מחקרים אקדמית. מצב שכיח בו הופך מיזם הסטרט אפ לכלי עזר של חוקרים אקדמיים לפרסום כמות רבה של מאמרים.
כלומר, במקום למקד את מאמצי החברה במיקסום הרווח שתשיג החברה, ממוקדים מאמצי החברה במיקסום כמות המאמרים האקדמיים שיודפסו על-ידי חוקרים אקדמיים שישתמשו בחברה לצורך כך.
חברת סטארט אפ הנופלת למלכודת דבש של פרסום מאמרים, מוצאת את עצמה בדרך כלל לאחר עשור עטור תהילה של השתתפות בכנסים מדעיים נוצצים, בדרך ללא מוצא.
לרוב מתברר ליזם שהשקיע ימים ולילות מחייו, בשנים הראשונות לרוב לא תמורה, כי החברה שהוא הקים למטרת רווחה כלכלית לו ולמשפחתו, הפכה לכלי שרת בידי חוקרים אקדמיים, שגילו דרך קלה לפרסם מאמרים אקדמיים רבים.
כל עוד לא יתעורר יזם סטארט אפ כזה בזמן, הוא עלול למצוא את עצמו לאחר שנים עם חברה שפיספסה את השוק שבו היא עוסקת, כיוון שהייתה עסוקה בהתפארות עצמית בכנסים אקדמיים נוצצים.
מצב שבו הופכת חברת סטארט אפ ממיזם להשגת רווח למיזם להשגת מאמרים נפוץ למדי בישראל משתי סיבות עיקריות;
סיבה אחת היא ריבוי יחסי של מיזמי סטארט אפ בכלל ובתחום הרפואי בפרט בישראל. המציאות שבה "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" הופכת את ספקי ההון כמו בנקי השקעות וקרנות הון סיכון לסלקטיביות יחסית לארצות אחרות.
לצורך מימון רעיון לסטארט אפ בתחום הרפואי, דורשות כל קרנות הון הסיכון כי הסטארט אפ יצרף אליו חוקרים ובעיקר רופאים ידועי שם כתנאי למימונו ההתחלתי.
לחוקרים ובעיקר לרופאים מהווה דרישה זו חבל הצלה אקדמי. שכן, הדיאטה התקציבית שכופה הממשלה בישראל על מוסדות ההשכלה הגבוה לסוגיהם, והעיסוק הרב שכרוך בהשגת קרנות מחקר אחרות, הופך את תקציבו של הסטארט אפ למקור נוח וקבוע לחוקרים להשגת תקציב מחקר נוח.
לחוקר האקדמי, יש צורך לפרסם כל הזמן מאמרים כדי להשיג קידום וכדי לשמור על מעמדו. סטטיסטיקות שמתפרסמות על-ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה עצמן מראות כי בישראל, פוחת עם השנים החשיבות של קריטריון נוסף בפרסום מאמרים שהוא החשיבות המדעית.
כך שלהוציא כמה פרסי נובל, ישראל מאופיינת בשנים האחרונות בדירוג הולך ויורד של האוניברסיטאות, יחד עם דירוג הולך ועולה של מספר המאמרים היחסי שמפרסם חוקר אקדמי.
משמעות הנתונים האלו היא פשוטה. במצב של ירידה בתקציבים, וטרחה רבה שכרוכה בהשגת קרנות מחקר פרטיות, לחוקר הנדרש להמשיך ולהיות יצרן מאמרים קבוע, האקדח שמצמידות קרנות הון הסיכון לרקתן של חברות הסטארט אפ החדשות, במיוחד בתחום הרפואי הוא מתנה משמיים.
חברה ובה צעירים נלהבים שעובדים חצי בהתנדבות, שמוכנה לספק לחוקר נתונים ומאמרים מוכנים, היא מכרה זהב.
חברת סטארט אפ עבור החוקרים, היא גם דרך נוצצת יותר להשגת חומר למאמרים חדשים, מן הדרך המקובלת והלא נעימה, של ניצול תלמידי המחקר לדוקטור ולמסטר לצורך השגת חומרים למאמרים.
חברת הסטארט אפ שתיפול למלכודת דבש של פרסום מאמרים, תספק בדרך כלל לחוקר האוניברסיטאי גם את הוצאות הנסיעה להשתתפות בכנסים בהם יוצגו המאמרים, וזאת מעבר למימון האוניברסיטה.
כנסים אלו נערכים באולמות ובהן תפאורה משלה מקרטון. תפאורה שמוסרת למחרת הכנס ונותר חדר ריק. משל הוליוודי לחברה שנופלת במלכודת פלטפורמת המאמרים ותמצא עצמה מול שוקת ריקה בעתיד.
הקולות היוצאים מקרב הארגונים הרפואיים עצמם המלינים לאחרונה על הניצול הלא הוגן של חברות הסטארט אפ למטרות כלכליות אישיות של רופאים לא עוזרים עדיין למיגור התופעה.
מה שיעזור אולי, הוא כי יזמי חברות הסטארט אפ יתעוררו לא אחרי עשר שנים אלא לפני זה, ויגלו שהם השקיעו עשר שנים מחייהם וחיי משפחתם, רק כדי להפוך לפס יצור של מאמרים אקדמיים.
שינוי כזה בהתנהלות חברה קטנה התלויה בכספי משקיעים המסונוורים לרוב מהמלצות הרופאים כמו בכל מלכודת דבש הוא קשה, אבל הוא השינוי שיאפשר את הישרדות והצלחת החברה.
