...והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,
ואומה תעמוד - חזקה אך מובסת
לקבל את הקץ, האחד, אין שני...
היא לטקס תיכון, היא תקום למול סהר
ועמדה למולם עוטה חג ואימה,
אז מנגד ייצאו עיתונאי ומפגינה
ואט אט יצעדו הם אל מול האומה.
לובשי ארמני וגוצ'י כבדי נעליים
בנתיב יצעדו הם, הלוך והחרש
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות הסושי והקלמרי על האש.
עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע
ונוטפים טללי שמאלנות ארסיים...
דום השניים ייגשו ועמדו לבלי נוע
ואין אות אם חיים הם או הזויים.
אז תשאל האומה שטופת דמע ודם
ואמרה: "מי אתם?"
והשניים שוקטים יענו לה:
"אנחנו קורי העכביש
שעליהם תוחרב מדינת היהודים".
כך אמרו וטסו לפריז עוטפי צל
והשאר יסופר בתולדות ישמעאל.