בשל חשיבות הנושא וההתעניינות הציבורית הרבה, מוגשת סקירה תמציתית של הסוגייה.
חיקור דין, נעשה ומבוצע על-ידי מדינה אחת במדינה אחרת דרך המערכות המשפטיות של המדינות הנדונות.
חיקור דין בחו"ל, יכול להתקיים רק בין מדינות, החתומות על אמנות בינלאומיות לעזרה הדדית.
הסעיפים הרלוונטיים העוסקים בסוגייה הם:
א) סע' 3 לאמנה האירופאית בדבר עזרה הדדית בעניינים פליליים - בקשות לחיקור דין (ראה כתבי אמנה 648, כרך 17 עמ' 119).
ב) סע' 14 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971 - עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי.
סעיף 14 לפקודת הראיות קובע:
"על אף האמור בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה 1965 - מקום שנגבתה עדות מחוץ לתחום שיפוטם של בתי המשפט בישראל, מכוח כל אמנה, הסכם או דין, לצורך הליך פלילי בישראל, רשאי בית משפט להתיר שפרוטוקול העדות שניתנה כאמור יוגש כראיה במשפט ובלבד שבית המשפט ראה להנחת דעתו שיש סיבה מספקת להעדרו של העד שהעיד לפי הפרוטוקול וכי לנאשם או לעורך דינו נתנה הזדמנות לחקור את העד חקירה שכנגד בשעה שנגבתה".
יצוין כי הדגש בהוראה שבסעיף 14 הנ"ל היא על מתן הזדמנות לנאשם ו/או לסניגוריה לחקור את העד חקירה נגדית וכי בלעדיה, לא יהיה ערך לעדות שנתנה, על נושא החקירה הנגדית והדרך לביצועה עוד ידובר בהמשך.
סעיף 3 לאמנה האירופית הנ"ל קובעת את הדברים הבאים:
1) "הצד המתבקש יבצע באופן שנקבע בדיניו את הבקשות לחיקור דין והקשורות בענין פלילי, אשר נשלחו אליו על-ידי הרשויות השיפוטיות של הצר המבקש. לשם קיומם של חיקורים או לשם העברתם של חפצי ראיות ותיקים או מסמכים.
רצה הצד המבקש כי העדים או המומחים יעידו בשבועה הוא יבקש זאת במפורש. והצד המתבקש ימלא אחר הבקשה אם דיני ארצו אינם אוסרים זאת".
הדגש בהוראה זו היא כי "החיקור דין" יעשה בהתאם לפרוצדורה של המדינה בה מתבקש "חיקור דין" - ובנקודה זו עלולים להתעורר קשיים הנובעים מהשוני בשיטות המשפט - כגון השיטה הקונטיננטלית לעומת השיטה האדברסרית הנהיגה בישראל. על דרך הביצוע חיקור דין למרות המגבלות שצוינו יוסבר הדבר בהמשך.
לעניין זה ראו:
(1) האמנה האירופית בדבר עזרה הדדית בעניינים פליליים כתבי אמנה 648 כרך 17 עמ' 119 פרק 2 סעיף 3 סק' 2.1.
(2) ראה גם התקנות לביצוע האמנה האירופית מכח תק העזרה המשפטית למדינות זרות תשט"ז1956- (קובץ תקנות 3363 מיום 3.7.75).
חיקור הדין יכול להתבצע בשני שלבים באותו משפט או בשלב אחד בלבד כפי שהדבר יוסבר בהמשך.
חיקור דין בחו"ל יכול שיתבקש בהתאם לצרכי החקירה כבר בשלב של אסוף הראיות על-ידי המשטרה בליווי הפרקליטות (ראה מקרה חקירת שרון בפרשת סיריל קרן מדרום אפריקה - בה נעשה חיקור דין בניו-יורק, בדרום אפריקה והבקשה לבצע גם באוסטריה נדחתה על-ידי בית המשפט המקומי).
שלב נוסף בחיקור דין יכול להתבצע במהלך המשפט עצמו אם על-ידי בקשה מנומקת בכתב על-ידי התביעה או בקשה על-ידי הסניגוריה. בשני המקרים בית המשפט הוא שמחליט וקובע את גבולות החקירה בחו"ל ומאשר אותה.
מבחינה טכנית, פרוצדורלית - הבקשה למדינה זרה מוגשת על-ידי פרקליטות המדינה, מתורגמת לשפת המדינה, ממוענת למשרד המשפטים באותה מדינה באמצעות משרד החוץ. לאחר האישור של המדינה הזרה - זה מועבר לשופט חוקר או בית משפט שלום שנקבע, והחיקור מתבצע לפי הפרוצדורה של אותה מדינה ובאותה שפה - כאשר יש תרגום לעברית או אנגלית.
החומר והפרוטוקול שנאסף בחיקור הדין מאושר על-ידי בית המשפט הזר, מוגש לבית המשפט בישראל והופך לחלק מהתיק ומפרוטוקול בית המשפט.
לפי בקשה מיוחדת ניתן לקבל גם אישור להקלטה קולית או בשילוב עם וידיאו והקלטת פרוטוקול ותמליל מתווספים לתיקי בית המשפט.
חקירת העדים בחו"ל
כאמור בסע' 3(1) לאמנה האירופית הנ"ל יתבצע "חיקור דין" באופן הקבוע בחוקי המדינה המתבקשת.
מעשית, פירוט הדבר כי "חיקור דין" יתבצע בהתאם לפרוצדורה הפלילית הנהוגה באותה מדינה בהתאם לשיטה הקונטיננטלית, מוגש תיק חקירה שהוכן על-ידי השופט החוקר לבית המשפט אשר מנהל את הדיון וחוקר גם את הנאשם ועדיו.
כדי לעמוד בדרישת סע' 14 לפק' הראיות יש להגיש בקשה מפורטת למדינה המתבקשת ולציין את הדרישה לחקירה נגדית של העדים על-ידי הסניגוריה, הליך שלא ידוע ומקובל באירופה.
מתוך נסיון שנצטבר עד כה, מאפשרת המדינה המתבקש לבצע חקירה נגדית במגבלות מסוימים כגון: השאלות של החקירה הראשית והן החקירה הנגדית מוגשים לשופט שנקבע לצורך "חיקור דין" והוא שואל וחוקר את העדים בהתאם.
במסגרת הבקשה "לחיקור דין" וניהולה ניתן להגיע להסכמה עם בית המשפט והתביעה של המדינה המתבקשת, להגמשת הפרוצדורה ובמידה שביהמ"ש מישראל נוכח בזמן ביצוע "חיקור הדין" אף להסכמה מראש לענין מעמדו בזמן ביצוע בהליך המשפטי - ומידת מעורבותו בהליך החיקור.
הערות לסיכום
העבירות הפליליות בתקופת הסילון מתוחכמות וחובקות עולם ומלואו. הצורך בשמירה על הדדיות בין המדינות והצורך להלחם בפשעים המבוצעים חלקם בישראל וחלקם במדינות זרות, מגבירים את הצורך של שימוש בהליך של "חיקור דין" בחו"ל.
לפי סעיף 7א' לחוק העונשים סע' 7א' (א) + (ב) לחוק העונשים תשל"ז-1977 (הוסף תשל"א עמ' 52) אין להסגיר אזרח ישראלי או תושב ישראל (חוק ההסגרה - תשי"ד 1954) לחו"ל אם ניתן לשפוט אותו בארץ. לפי דיני ישראל, על עבירה שעשה בחו"ל ושהיא גם עבירה לפי חוקי המדינה והיא נמנית על העבירות שבתוספות לחוק ההסגרה.
משמעות הדבר - כי גם מדינות זרות, נאלצות לבצע "חיקור דין" בישראל. במידה ואזרחי ו/או תושבי ישראל נמלטים לארץ לאחר ביצוע עבירות פליליות ושותפיהם המקומיים נתפסים באותם המדינות המבקשות.
יש מקרים שניתן לבקש את הסגרתם של העדים ו/או להעבירם לארץ למתן עדות בלבד - אך בקשות אלו מוגשות אם נתמלאו התנאים בחוק ההסגרה והמדינות המתבקשות אכן מוכנות לבצע זאת.
לדעתי, אין כל ספק שבנתונים אלה, יש לנהוג במדיניות ברורה של ביצוע "חיקור דין" בחו"ל בהתאם להחלטות בתי המשפט - גם אם מדובר בהוצאות כספיות ניכרות. העקרון של הענשת האשמים במלוא חומרת הדין והאינטרס הציבור שעבריינים בארץ ובחו"ל יבואו על עונשם - גובר על כל שיקול אחר.
נספח החלטות - בהם קבע בית המשפט על ביצוע חיקור דין בחו"ל
א) בתיק מדינת ישראל נ. בלס ואח' (ת.פ. 241/86 בית משפט המחוזי בת"א - כב' השופטת ברמן) החליטה כב' השופטת ברמן על ביצוע חיקור דין בבלגיה, לפי בקשת הסניגוריה מאחר והעד שלה שנמלט לארה"ב סרב לחזור לישראל מפחד שיעצר עם הגיעו לארץ לאחר שהצדדים הגיעו להסכם ביניהם לגבי מעמדו של העד - הוחלט על ביצוע חיקור הדין בבלגיה לפי בקשת הסניגוריה. כב' השופטת ברמן - אישרה את הבקשה ואף החליטה לצאת למקום ולהיות נוכחת בזמן חיקור הדין כדי להתרשם אישית מהעד ומעדותו.
ב) בתיק גולדנברג ואח' נ. בנט ואח' (המרצה 25/81, ע"א 15/81 - פר"י ליה (2)361, 362) החליט סגן הנשיא התורן של ביהמ"ש המחוזי בת"א כב' השופט דוב לוין (כתארו דאז) על ביצוע חיקור דין בארה"ב לשם בירור סוגייה במשפט אזרחי שהתנהל בפניו - ולצאת לארה"ב כדי להתרשם אישית מצפיה בהצגת שני מחזות בנוכחות בעלי הדין ולשמוע שם חלק מהעדים. כך גם נעשה בפועל וביהמ"ש העליון אישר את ההליך.
ג) תיק מדינת ישראל נ. איוון דמיאניוק (ת.פ. 373/86 - בית המשפט המחוזי בירושלים (בהרכב מיוחד) אשר בית המשפט הנכבד בראשות כב' השופט דב לוין ביצוע של חמישה חיקורי דין בחו"ל (בגרמניה) לפי בקשת התביעה והסניגוריה. ורק באחד מהם נעשה החיקור בנוכחות הרכב ביהמ"ש המחוזי המיוחד בירושלים.
ד) בתיק מדינת ישראל נ. רפאל כהן ואח' (ת.פ.ח. 157/87 - בית המשפט המחוזי בת"א - כב' השופט שטרוזמן) קבע כב' השופט שטרוזמן לפי בקשת התביעה כי במידה והעד של התביעה לא יוכל לבוא לארץ יצא בית המשפט לבלגיה כדי לשמוע את עדותו ביחד עם התובע והסניגורים.
ה) בתיק מדינת ישראל נ. אבנר כחלון ואח' (ת.פ.ח. 335/87 - בית המשפט המחוזי בת"א - כב' השופט אדר) קבע כב' השופט אדר, לפי בקשת התביעה, על ביצוע חיקור דין בהולנד ע"י התובע והסנגורים וללא השתתפות השופט.
מעמדו של ביהמ"ש בשלב של "חיקור דין"
מכח האמור בסע' 14 לפק' הראיות וסע' 3 לאמנה האירופית הנזכרים לעיל, אין חובה על ביהמ"ש להיות נוכח בשלב של ביצוע חיקור הדין בחו"ל. בית המשפט רשאי להתיר את הגשת פרוטוקול העדות כראייה במשפט, לאחר שהעדות עמדה במבחן החקירה הנגדית של הסניגוריה.
המשקל הראייתי של עדות במסגרת חיקור דין שהוגשה לביהמ"ש - היא כשל ראייה אשר בית המשפט מקבל אותה בכבילה, אך נמנעה ממנו האפשרות להתרשם מכלי ראשון בעת מסירה.
אי לכך על בית המשפט בכל מקרה לגופו להחליט האם לצאת לחו"ל,
כדי להיות נוכח בזמן ביצוע חיקור דין ולהתרשם ישירות ובצורה בלתי אמצעית ממתן העדות.
___________
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי.
