1.
מועד תשלום השכר וחובת מסירת תלוש משכורת – על המעביד לשלם את השכר לא יאוחר מה-9 לחודש (עבור החודש הקודם). המעסיק חייב להמציא לעובד מדי חודש ולא יאוחר מיום תשלום השכר, תלוש שכר שיכלול פירוט מלא של רכיבי השכר והניכויים שנוכו מהשכר.
2.
שעות עבודה שבועיות – שעות העבודה השבועיות הן 43 שעות אלא אם נהוג אצל מזמין העבודה שעות עבודה שבועיות שונות (ובכל מקרה לא יותר מ-43 שעות שבועיות).
3.
קיצור שעות העבודה בחישוב חודשי - קיצור שעות העבודה במשרה מלאה ל-175 שעות בחודש (במקום 186 שעות הנדרשות מכלל העובדים). משמעות ההטבה היא תוספת של 6% לחישוב הרגיל של התשלום עבור "זכויות נלוות" (דמי חופשה, חגים, הבראה ומחלה). מי שעובד פחות מ-175 שעות בחודש, יקבל את המגיע לו על-פי חלק המשרה מתוך השלם (175 שעות).
4.
שעות נוספות ומשמרות - עבור עבודה בשעות נוספות יהיה עובד חברת כוח אדם זכאי לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, על-פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. למרות זאת, אם חלים על עובדי המעסיק בפועל, שחל לגביו הסכם קיבוצי כללי (לרבות ענפי) הקובע תשלום ו/או הסדר שונה לעניין גמול שעות נוספות, העובד יהא זכאי לאותם הסדרים ותשלומים.
5.
עבודה במשמרת לילה - משמרת לילה היא משמרת, שלפחות שעתיים ממנה הן בין השעות עשר בלילה לשש בבוקר. ההבדל היחיד בין משמרת לילה למשמרת רגילה הוא בספירת השעות הנוספות: במשמרת לילה מתחילים את ספירת השעות אחרי השעה השביעית, במקום אחרי השעה השמינית כמו במשמרת רגילה. במקומות עבודה שבהם המעסיק משלם לעובדיו הישירים תוספת שכר עבור כל השעות של משמרת הלילה, מחייב צו-ההרחבה לתת גם לעובדי-כוח האדם אותם תנאים. האחריות על ביצוע השוואת התנאים מוטלת על חברת כוח-האדם.
6.
ימי מחלה – לעובדי כוח אדם מכח צו ההרחבה יש תוספת של 6 ימי מחלה מעבר לקבוע בחוק, ובסך-הכל 24 ימי מחלה בשנה. ניתן לצבור עד 130 ימים (90 יום על-פי החוק ועוד 40 יום תוספת לעובדי חברת כוח אדם), כל עוד העובד ממשיך לעבוד עבור אותה חברת כוח אדם.
7.
ימי חופשה - צו ההרחבה מוסיף לעובדי כוח אדם יום חופשה בשנה מעבר לזכויות המינימום של עובדים במשק, בהתאם לטבלה הבאה:
8.
ימי חג – אחרי שלושה חודשי עבודה מלאים ורצופים ובתנאי שהעובד לא נעדר מן העבודה יום לפני ויום אחרי חג, אלא באישור המזמין, העובד יהיה זכאי לתשלום בגין ימי חג שחלו בתקופת עבודתו ובלבד שאלמלא החג היה העובד מועסק באותו יום. עובד יומי יהיה זכאי לתשלום עבור חג, כאמור, לפי ממוצע ההשתכרות היומי של אותו עובד בשלושת החודשים הקודמים. להסרת ספק, עובד יומי לא יהיה זכאי לתשלום עבור יום חג החל בשבת. עובד כוח אדם העובד בזמן החג יקבל תשלום רגיל עבור יום העבודה, ובנוסף לכך גם לתשלום עבור יום חופש.
9.
שי לחג - חברת כוח-האדם חייבת לתת לכל עובד שי לחג פעמיים בשנה – בראש-השנה ובערב פסח. גם אם המעסיק בפועל (מקום העבודה) נתן לעובד שי לחג, חובה זו של חברת כוח האדם לא מתבטלת.
10.
חופשה מיוחדת - אחרי שלושה חודשי עבודה עבור חברת כוח-האדם, מגיע לעובדים יום חופשה בתשלום במקרים הבאים: יום חתונתם, יום ברית-המילה של בנם, יום "הבריתה" של בתם, וכן בר-המצווה או בת-המצווה של ילדיהם. אם העובד לא היה אמור לעבוד באותו יום, לא מגיעה לו חופשה בתשלום.
11.
הוצאות נסיעה - לעובד יש זכות להשתמש בהסעה למקום העבודה, שהמעסיק בפועל מספק לעובדיו האחרים. במקרה שאין לעובד אפשרות להשתמש בהסעה זו, מגיעה לו השתתפות בהוצאות נסיעתו לעבודה וממנה בתחבורה ציבורית.
12.
כלכלה וארוחות - במקומות עבודה שמציעים שירותי חדר-אוכל לעובדיהם, גם עובדי חברת כוח-האדם זכאים להשתמש בו. למעסיק בפועל מותר לגבות מהם את שווי הארוחה, כפי שהוא גובה מעובדיו הישירים.
13.
קופת גמל - אם במקום העבודה המעסיק חייב (בתוקף הסכם קיבוצי) להפריש כספים עבור קופת גמל לעובדיו הישירים, גם עובד כוח-האדם זכאי לאותם תנאים בדיוק כעבור תשעה חודשי עבודה באותה חברת כוח-אדם.
14.
קרן השתלמות - אם במקום העבודה המעסיק חייב (בתוקף הסכם קיבוצי) להפריש כספים עבור קרן השתלמות לעובדיו הישירים, גם עובד חברת כוח-האדם זכאי להטבה זאת. זכותו מתחילה, עם זאת, רק ששה חודשים אחרי התקופה שנקבעה בהסכם הקיבוצי.
15.
מענק ביטוח - בתשעת חודשי העבודה הראשונים חייבת חברת כוח-האדם לבטח את העובד בביטוח מסוג "ריסק" (סיכון). ביטוח כזה מבטיח לעובד פיצוי חודשי בגובה של 50% משכרו במקרה של נכות בעקבות תאונה, שאיננה תאונת עבודה (הפיצוי על תאונות עבודה מכוסה על-ידי הביטוח הלאומי). במקרה של מות העובד, מכסה הביטוח פיצוי חד-פעמי של 100,000 ש"ח לבן/ת הזוג והילדים. עובד שחברת כוח-האדם לא דאגה לביטוח כזה עבורו יכול לתבוע אותה לדין.