X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  ספרים
כיצד התמודדו ראשי עמ"י, סופריו ונביאיו עם השאלות התיאולוגיות שהתעוררו בעקבות חורבן י-ם במחצית הראשונה של המאה ה-6 לפני הספירה? כיצד השפיע האסון על תפישתם את דמותו ומקומו של האל? סקירת ספרה של דלית רום-שילוני "אלוהים בעידן של חורבן וגלויות", המציע עיסוק שיטתי, מעמיק ויסודי בשאלות הללו
▪  ▪  ▪
חורבן בית המקדש. ציורו של פרנצסקו הייז
"אלוהים בעידן של חורבן וגלויות" מאת דלית רום-שילוני

כיצד מושפע "מעמדו" של אלוהים בתקופה של שבר לאומי? מה אומרים ראשי העם, סופריו והמוני בית ישראל על האל בעת שאסון כבד פוקד אותם? שאלות אלו הן עניינו של "אלוהים בעידן של חורבן וגלויות", ספרה של דלית רום-שילוני. הספר עוסק בחורבן ירושלים במחצית הראשונה של המאה השישית לפני הספירה, אולם לקוראים הוא עשוי להדהד ולשמש רקע לדיון בתקופות שבר אחרות שחווה העם היהודי.
רום-שילוני בוחנת את דבריהם של נביאים, מלכים, כותבי היסטוריה, משוררים והמון העם לנוכח האסון שפקד את העם מיד הבבלים. את המחשבה הדתית של התקופה היא מחלקת לכמה נושאי עיסוק עיקריים: חלקו של אלוהים בהבאת החורבן וההגליה, הקשר בין ה' לעמו בעת החורבן ולאחריו, ושאלת הצדק האלוהי.
חלקו הראשון של הדיון עוסק בעיקר במקומו של אלוהים בהבאת החורבן. רום-שילוני ממחישה היטב כי אין בעם אחדות דעים בנוגע לחלקו של האל בהמטת האסון לעומת היחס לאחריותם של אויבי העם. קשת הדעות נפרסת על ציר של אחריות ושל משמעות, שנמתח בין פעולות האדם למעשי האל.
בקוטב אחד של הציר ניתן משקל רק למישור הפעילות האנושית - זהו האויב שלוחם בישראל. הקוטב השני מייחס את האחריות למישור הפעילות האלוהית - זהו האל שלוחם לבדו, בין אם הוא מושיע ובין אם הוא משמש כאויב לעמו. טענתה העיקרית של רום-שילוני היא שתכליתן של נבואות מסוג "ה' לוחם לבדו" בספרים ירמיה ויחזקאל היא פולמוסית. בגישה זו להסבר החורבן יש תשובה לציפייה שה' יושיע את עמו מיד הבבלים, ויחד עם זאת, התמודדות עם הלוך רוח שרואה בחורבן מעשה אנושי בלבד וחולשה של אלוהי ישראל.
במרכזו של הציר ניצבת הנקודה היוצרת התאמה בין האירוע ההיסטורי לפירוש התיאולוגי שניתן לו. לפי הגישה הזו, ה' מעורב בהתרחשויות מאחר שהוא המזמן את הצבאות ואחראי לפעולתם. על-פי דגם זה, מתארת המחברת את היחס לנצחונות ולתבוסות, תוך התמקדות בנושא הספר - החורבן.
לבו של הדיון התיאולוגי הוא עיסוק מעמיק בשאלת יחסו של ה' לעמו. בספר נידונים מקורות בחתך ספרותי רחב, שבכולם מהווה התאודיציאה (צידוק הדין) את הכוח המניע להצגת השאלות ולהסבר דרכו של האל עם עמו. התבוסה הצבאית והמדינית, אובדן העצמאות והנחלה וחורבן מקדשו של האל הציבו סימני שאלה בנוגע לכוחו של האל, לחלקו בחורבן ולמידת הצדק שבפעולתו, לנוכחותו ולמידת מעורבותו בחיי עמו.
על-פי רום-שילוני, מעשיו של אלוהים בעת החורבן מתוארים בכתובים בלשונות מובהקים של האנשה. אלוהים משמש בשלושה תפקידים: מושל, לוחם ושופט. רובד נוסף הוא הקשר בין ה' לעמו, המתואר באמצעות מטפורות מעולם המשפחה. המחברת מדגימה כיצד לעיתים שני העולמות הללו נשזרים זה בזה.
באמצעות ניתוח המקורות העוסקים בכל אחד מן התפקידים שממלא ה' ובתיאור יחסיו עם עמו בעת החורבן ואחריו, מאירה המחברת הבדלים של ממש בין המקורות הנבואיים והלא-נבואיים בשנותיה האחרונות של ירושלים ובראשית ימיה של הגלות. אמנם, כולם מבקשים הסבר לדרכו של אלוהים בעת המשבר ותשובה לשאלת מעורבותו בגורלו של העם לאחר החורבן, אך בעוד המקורות הלא-נבואיים מבטאים בתלונות ובהיגדים דוגמטיים את הדעה כי המשבר מציין היעדר השגחה אלוהית, עורכים הנביאים מאמצים ניכרים להסביר את המשך נוכחותו ומעורבותו של ה' בגורל העם קודם לחורבן, במהלכו ואחריו. על-פי המחברת, מעיד ריבוי הקולות והבדלי העמדות על ויכוח חי במחשבה הדתית ביהודה ובגלות.
כאמור, מעבר לדיון המעמיק והשיטתי בטקסטים המקראיים, דן הספר גם במישור אחר של שאלות עקרוניות, שסוגיית החורבן היא רק אמצעי להן: כיצד אפשר להגדיר את היחס בין הקולות השונים העולים מן הטקסטים המקראיים? האם ראוי להבחין בין קולות "רשמיים" ו"בלתי רשמיים" או בין "עמדות מרכזיות" ל"עמדות שוליות"? היכן יש להציב את הנביאים? האם הם מהווים חוגים אופוזיציוניים הן ל"חוגים הלאומיים הדתיים" והן ל"דת היהוויסטית הרשמית"? מי יכול להיחשב בעל העמדות המסורתיות ומיהו המחדש בתחום המחשבה הדתית בראשית המאה השישית לפנה"ס?
מסקנת המחברת היא כי המקורות הנבואיים נמנים עם הקולות הרשמיים של המחשבה הדתית היהודאית של ראשית המאה השישית לפנה"ס. נושאי עיסוקם ועמדת צידוק האל שלהם דומים לעמדה המובאת בספר מלכים. לטעמה, אין לראות בנביאים אופוזיציה ל"דת היהוויסטית הרשמית", אלא מייצגים נאמנים שלה כבר בראשית המאה השישית לפנה"ס. להערכתה של רום-שילוני המקורות הלא-נבואיים אינם מייצגים "חוגים לאומיים-דתיים" או עמדות שוליות או "עממיות" במחשבה הדתית הישראלית, ואין בהם גילויים של יוהרה או של פגיעה בעקרונות יסודיים של האמונה בה' אלוהי ישראל (כדעת חוקרים אחרים). היא שוללת הבחנות שיש בהן הערכה היררכית בין העמדות ה"עממיות" לעמדות "המפותחות" או "המזוקקות" של הנביאים. אלה כמו אלה יונקים מאותה מסורת דתית ומגלים על-פי רוב נאמנות גדולה לאלוהי ישראל.
מבעד למחלוקות מתגלים קווים רבים של הסכמה, והם שמחריפים את עוצמתו של הדיון, ולעתים אף הופכים אותו לוויכוח לחיים ולמוות. טיבה של הספרות הנבואית הוא שמציב את הנביאים כמחדשים בעולם המחשבה הדתית. הציטוטים שהם מביאים מפי בני דורם נדרשים על-מנת להתמודד עם קולות מקשים ולמצוא בתוך גדריה של המחשבה הדתית פתרונות חדשים; אולם על יסוד הדיון התיאולוגי, אפשר להסיק כי מרבית המחלוקות נתונות בתוך עולם מחשבה אחד, ולכן הן משקפות רב-שיח בין שווים. נדמה שנכון לתאר את רב-השיח התיאולוגי בראשית המאה השישית לפנה"ס כמהלך מתמיד, קשה ומיוסר, בין קודקודי המשולש המציינים את בעיית צידוק הדין. נביאים, מלכים ושריהם, משוררים והמון העם, מהלכים במסלולים נפרדים, אפילו מתנגשים, אולם כולם מבקשים למצוא דרך ליישב בין סבלו של העם לאמונת היסוד כי האל נותר אלהי המשפט, האל הטוב והמיטיב, אלוהי ההיסטוריה הכל-יכול והיודע-כל.
תרומתו הגדולה של "אלוהים בעידן של חורבן וגלויות" היא הן בניתוח המעמיק של הטקסטים והן בתובנות שבו לגבי ספרות המקרא והתיאולוגיה שלו. מדובר במחקר עב-כרס, שעלול להרתיע קוראים אחדים. בשל כך, ראוי לציין כי על-אף חשיבותו הגדולה של החלק הראשון, המניח את היסוד המתודולוגי לדיון, אלו מן הקוראים המתעניינים בדיון הטקסטואלי ובמשמעויותיו לגבי תפיסות האלוהים השונות יכולים בהחלט להתחיל את מסע הפרשנות המוצע בספר מחלקו השני.
קוראים העוסקים בשאלות תיאולוגיות, בספרי המקרא הנדונים (ובעיקר ירמיהו, יחזקאל, איכה ותהילים) וכאלו המתעניינים בעריכת המקרא ובנוכחותם של הקולות השונים בספרות המקראית ימצאו ב"אלוהים בעידן של חורבן וגלויות" מקור רב ערך. הספר אינו מייצג רק "אווירה של תקופה", אלא מדייק ומדקדק בטקסטים עצמם, תוך פרשנות רצינית ומעמיקה שלהם.
"אלוהים בעידן של חורבן וגלויות" מהווה חוליה בשרשרת של ספרים המעניקים לקורא חוויית לימוד של ממש, תוך שימוש מושכל במקורות השונים ובמחקרים על אודותיהם. אף חשוב מכך - הוא מותיר לקורא עצמו מקום נרחב לבחון ולגבש את עמדותיו לגבי הפרשנויות והחידושים המוצגים בו.

הספר אלוהים בעידן של חורבן וגלויות מאת דלית רום-שילוני יצא בהוצאת מאגנס.
הכותבת היא דוקטורנטית במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מרצה לתנ"ך במדרשת לינדנבאום ועמיתת מחקר במכון שלום הרטמן.
תאריך:  21/12/2010   |   עודכן:  21/12/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
אלוהים בעידן של חורבן וגלויות / דלית רום-שילוני
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
על נהרות בבל שם בכינו בזכרנו
את ציון  |  21/12/10 15:12
2
ומה עם ביניין ירושלים והשבתה  ל"ת
מיד לידי היהודים?  |  22/12/10 08:29
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עידן יוסף
ספר היסטורי חדש טוען כי פעיל השמאל הרדיקלי הידוע, שהשפיע על מדיניות ישראל יותר מרוב מקבלי ההחלטות, עבר מהפך ואימץ קו סובייטי    מדוע תמך אבנרי בכיבוש רמת הגולן בששת הימים ואף הטיף להפלת המשטר בדמשק; ומדוע בשנים שלאחר המלחמה עבר לתמיכה באש"ף
אסתר ז' ויתקון
על 'משורר של חצות' מאת בלפור חקק, תש"ע (328 עמ')    שירה האוחזת בשורשים של אהבה ועולה מעלה-מעלה    תופעה חדשה בשירת בלפור: שירים לעומתיים    מיהו קהל היעד של ספר זה - ציבור חילוני משכיל או ציבור דתי-מודרני?
יאיר דקל
כשקראתי את הספר, הרגשתי שחיים באר מספר את הסיפור אגב קריצה    אולי הוא קורץ לנו, הקוראים החילוניים    אולי הוא קורץ כשהוא מספר על החצרות המושחתות של האדמו"רים
שושנה ויג
ספר שיריה - "השתוות" - של המשוררת הוותיקה חמוטל בר-יוסף רואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד    ערכתי עימה ראיון בזק, בן עשר שאלות - לפניכם תשובותיה של אישה שהייתה שמחה להיוולד ב-1970, לחיות במקום של אנשים טובים באמת ולהיות במאית קולנוע
אורי גנני
הספר "אגדה של חסד" מאת חנן סבר הוא ספר שלא תרצו להניחו מידיכם    סבר, סופר בחסד, בונה סיפור אהבה מרתק בין מבוגר לצעירה תוך הצגת פרשיות מעניינות מראשית הקמת המדינה
רשימות נוספות
יהדות והעידן החדש  /  רחל ורצברגר
איך קוראים לאלוהים  /  הלל בן-ששון
אברהם שלונסקי  /  רני יגר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il