התועלת המרכזית שבעסקת שליט, מעבר לתועלת של המשפחה, ותועלת האנושית שלנו כחברה הרוצה להיות מלוכדת, ושואפת לערבות הדדית (בלי הצלחה מרובה), היא ביכולת שלנו להשקיף רטרוספקטיבית על התהליך ולהסיק ממנו מסקנות, כי הרי הסכם השלום עם הפלשתינים בין אם כתוב ובין אם לאו, לא ייחתם מול אבו-מאזן. ההסכם האמיתי ייחתם מול גורמים קיצוניים, החמאס ודומיו ונכון היה לנתח את מהלכי עסקת שליט, על-מנת ללמוד מהם לעתיד.
אני, שאין לי נתוני מודיעין, אנסה את כוחי ואני מקווה שגורמים עם מידע מודיעיני בידיים ייטיבו לעשות טוב ממני.
בשלות
ללא בשלות, סכסוכים לא נפתרים, ודאי לא סכסוכי דמים. אנחנו חושבים שהיינו בשלים לקבל את גלעד כבר 5 לפני שנים והחמאס בטוח שהוא בשל לקבל אלפי אסירים עם דם על כל הגוף 5 שנים ומעלה. אך הבשלות לא נמדדת בהסכמתנו לטוב שבעסקה, הבשלות נמדדת במוכנות לאכול את הדרעק של העסקה / הסכם.
וגם כאשר אין בשלות פועלים, כי המשפחה פה לוחצת והמשפחות שם לוחצות, אך הכל על ריק, הכל פול גאז בניוטראל, הכל בעיקר מס שפתייים מחד, ומאידך שמירה על גחלת של פעילות, על-מנת שלא יחזור מקרהו של רון ארד, ועוד כמה מנעדרי קרב סולטן יעקב.
עמדת ה-UNDER DOG שמורה לצד שכנגד
תמיד תישמר לפלשתינים זכות ה-UNDER DOG. בעיניהם ובעיני העולם אנו מעצמה, והם פלאנגות, פלאנגות מסוכנות אבל פלאנגות, ועם UNDER DOG לא מקפידים על פרוטוקולים, ועל נהלים, ועל מסגרות. מסגרות קשוחות ומתוקשרות לא יובילו לפתרונות אתם, אלא רק מסגרות בלתי פורמליות, אשר לא בהכרח תתמקדנה בליבה, ומתוך שלא לשמה, בהתמדה ובסבלנות, יבוא לשמה.
לשלוח את נציגי הקוורטט לשמוע קונצרטים בוינה
נציגי הקוורטט הם חברהל'ך מאוד נחמדים לקוקטיילים. הם יכולים להביא שלום בין פראנץ יוסף לד"ר ליכטנשטיין, וגם זה לא בטוח. כאשר אנו מגיעים לסכסוך בין ערב לישראל, אירופה לא תעזור וגם אמריקה לא תעזור. זה רק כאן אנחנו בני המדבר נוציא את הערמונים מן האש, ובכבוד – שיתכבד כל העולם.
הגורם המרכזי בהסכמה אינו ראש הממשלה, אלא גופי הביטחון
ראש ממשלה יכול לאמר "לא" בניגוד לחוות דעת שהוא מקבל ממערכת הביטחון, אך סביר מאוד שלא יאמר "כן" אלא אם הוא מגובה לפחות באי התנגדות של גופי הביטחון. ככל שיש רצון להשפיע על קיומו של הסכם, חובה להבין לעומק את עמדתם של גורמי הביטחון, לחלוב מהם את הספים שלהם, וכאשר נראה שיש בשלות או שבשלות נראית באופק, יש להתמקד באותם ספים או לחלופין להמתין בסבלנות להתחלפותם של אנשי ביטחון אלה. שכנוע עצמי של ראשי מערכת הביטחון הוא גם חלק מאותה בשלות שדיברנו עליה בהתחלה, ואיש ביטחון שאמר "לא", יכול גם לשנות את דעתו, בייחוד אם השתנו התנאים.
אנשי אמון בשני הצדדים
שני הצדדים למו"מ חייבים להיות משוכעים בכנותו וביושרתו של הצד שכנגד שדן אתם באותה עת, גם אם מכוח אילוצים הצדדים מתזתזים ואינם עקביים. הצדדים חייבים להמציא, כל אחד בצדו, אדם המומחה לצד שכנגד, תומך מאד בפשרה עם הצד שכנגד, אך נאמן ב 100% לשולחיו ומייצג את עמדותיהם נאמנה גם אם לא מסכים להן, בדבר אחד בלבד הוא יהיה נאמן באופן מוחלט לצד שכנגד וזה בשמירת סודות שגילה לו.
אם נחזור להסכם השלום עם מצרים הרי שחלק ניכר מהמהמורות של המו"מ מוזערו הודות לקשר החברי שנוצר בין אנואר סאדאת ועזר ויצמן, תוך שסאדאת ידע שעזר הוא חייל אגדי, שהפך להיות פריק של השלום, שעזר ("עזרא") יהפוך את כל העולם בשביל השלום, אך לעולם לא יבגוד בעמו ובמולדתו, ומנגד ישמור על סודות גם אם יעקרו לו את הציפורנים. וגם קצת סחבקיות, לא מזיקה.
מתווכים המבינים את המנטליות של הצדדים
בואו נהיה קצת גזעניים, מתווכים מגרמניה טובים לשלב של אי בשלות, לשלב של פול גאז בניוטרל. הם קיימים, הם דואגים שהבעיה לא תיקבר - אך הסיכוי שיוציאו התבן מן הקש – נמוך.
מתווך בין ישראל לקשים שבאויביה חייב להכיר אותנו על בוריינו להכיר את הצד השני על בוריו, ומאחר שמתווך יהודי לא יתקבל (ראה סעיף ה-UNDER DOG לעיל) – חייבים מתווך ערבי. כלומר ברגע שנרצה שלום, אנו חייבים מתווך ערבי. וכעת כל עוד איננו רוצים באמת שלום, אם משום שאיננו בשלים או משום שאנו מעריכים שהצד השני אינו בשל, אז יהיה קוורטט ואפילו שמרטט, אבל שלום לא יהיה לנו.
נושאים ונותנים המעריכים מקצועית אלה את אלה;
ומהצד שלנו אנשים שערבית היא שפת אמם
ראיתם פעם איזה תייר אירופאי מתווכח על מחיר עם סוחר ערבי מוכר בייגלעך, בלב השוק של שכם? מחזה סוראליסטי, כי את מוכר הבייגלעך לא עשו באצבע, וכאשר הוא מזהה מראש את ה"תייר המתמקח" הוא מעלה מראש את המחיר ב-30% על-מנת לתת הנחה של 15%. התייר מבסוט, והזקן עוד יותר מבסוט. הוא לעולם לא יעשה זאת לערבי.
למו"מ בשוק הערבי יש כללים, הם לא כתובים בשומקום, הערבי יונק אותם משדי אמו, הוא נולד עמם ונולד לתוכם, והוא ודאי לא מסוגל לשבור את הכללים האלה דווקא כאשר הוא נדרש לוותר את הוויתור הגדול ביותר בחייו. הם ה-UNDER DOG, ואין להם דוברי עברית מהבית על-מנת שינהלו עמנו את המו"מ על-פי מסורת התלמוד, על כן אנו חייבים להביא מצדנו מומחים לצד שכנגד, ולא רק מומחים, אלא כאלה שגדלו בשכנות ובתוך קהילות ערביות.
המו"מ עם הפלשתינים הקיצוניים, לא יהיה בעברית, וגם לא יהיה באנגלית, הוא יהיה בערבית, רק כך הוא יתחיל עם סיכוי, וייגמר מאוזן.
סיכום
איך נסכם את שבע הנקודות לעיל? - הסיכום הוא שצעקות "
שלום עכשיו" טובות למצפון אך לא יביאו שלום. הסיכום הוא שמרבית אלה שגרונם ניחר מיללות השלום, ודאי שאינם מקרבים את השלום, וכל מה שלא מקרבו, מרחיקו.
שאלות המפתח שעלינו, כאזרחים וכמנהיגים לעסוק בהן, הן איך מזרזים באופן שאינו מזיק את בשלות הפלשתינים ובשלותנו לשלום, איך מתגברים ואיך עוזרים לאחרים להתגבר על החשש מכאביו ומסיכוניו של השלום, מה גובה ספי האיום של המחליטים, איך ומתי ניתן לשנות את הספים בהתאם לשינוי המצב בשטח, מיהם הנושאים והנותנים מצדנו.
ובפן המעשי והמיידי, על מדינת ישראל להקים צוות מו"מ קבוע אשר יהיה שם במשרה מלאה כל הזמן, גם אם לא עושה כלום. הצד השני אמור לדעת שהצוות הזה מוחזק רק עבורו 24 שעות ביממה, על-מנת לנצל כל רגע של הזדמנות, על-מנת להבטיח שאף דג לא יברח מהרשת. הצד שכנגד חייב גם לדעת שהצוות שמולו דובר בשפתו, מכיר את אורח חייו, ומו"מ עמו, מעבר להיותו מטלה לאומית כבדה ואחראית יהיה עבורו וגם עבורנו חוויה אנושית וחברתית.
ואני מבקש להציע מועמד לתפקיד הנ"ל ל-5 שנים הבאות,
אריה דרעי. מתאים אחלה בחלה, וגם אלה שלא חושבים כמוני ודאי מעדיפים אותו מתמודד עם מטלות בעלות סיכוי הצלחה השואף לאפס, מאשר התמודדות על כסא של ח"כ – וחזרה משם הישר לשולחן הממשלה, מהלך אשר רק מינויו פורץ גדרות ואתגרי, יכול למנוע אותו.
