אחרי שש שנים של דיונים, מסר פרופ' דן שניט את הדוח של הוועדה בראשותו לשר המשפטים. הדוח עוסק בהסדר הקשר בין הורים לבין ילדיהם במקרה של גירושין. עיקרי הדוח מדברים על אחריות הורית משותפת לשני ההורים, הפניית מרבית המחלוקות בעניין ילדי גירושין לדרכים לא משפטיות ("הסכם הורות"), וביטול "חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים יועברו באופן אוטומטי לאם.
גורמים אינטרסנטים, אשר פעלו בניגוד לטובת כל הנוגעים בדבר, אימהות, אבות ובעיקר הילדים, ניסו בכל אמצעי ודרך להכשיל את יציאת הדוח. עם הדלפת העובדה כי הדוח הועבר לבית המחוקקים, פעלו אותם ארגונים, באצטלה אקדמית, כדי להעביר מסרים שקריים לציבור העוסקים בטובת הילד - שופטים ועובדי רווחה. הם אימצו לחיקם מאמר אוסטרלי, המנסה לסתור, ללא הצלחה, מחקרים ארוכי שנים, של הרוב המכריע של חוקרי התפתחות הילד בעולם, ועשו בו שימוש לטובת אג'נדה רוויה בשנאת גברים. עם העברת ההצעות לחקיקה, אין ספק כי אותם גורמים, יעשו כל שביכולתם כדי לטרפד אותה. קיימת סכנה מוחשית, כי החקיקה תוכשל על-ידי הגורמים הללו. ברי לכל, כי בשבועות הקרובים הנושא ייצר המון תקשורת, להט ואמוציות, ומעט אור ותבונה.
הטיעונים וטיעוני הנגד הצפויים:
מצד אחד יטענו הגורמים המבקשים להנציח את קורבנות האישה, כי בגלל בעיית סרבנות הגט, אי-אפשר לתת לגבר עוד כוח, ומצד שני יטענו ארגונים אחרים, כי המספר (הקטן) של מסורבי הגט, גדול מהמספר (הקטן) של מסורבות הגט. מצד אחד יהיו מי שיטענו בצדקנות, שהאבות אינם בשלים להורות, ומן הצד האחר יזכירו בלעג, שיש ארצות שבהן סבורים שנשים אינן מספיק בשלות, כדי לאחוז בהגה של מכונית.
יבואו מי שחוששים לפרנסתם, ויאמרו שבהיעדר ברירת מחדל חוקית, על פיה הילדים יעברו לעת גירושין אל האם בלבד, ירבו התדיינויות בישראל (כאשר ההפך הוא הנכון), יבואו שופטים בדימוס וידברו, ופרופסורית גרושה שתנמק, וד"ר שאינה מאמינה בזוגיות ובנישואין שתסביר, וגבר שיטען שלא נותנים לו כבר שנתיים לראות את הילדים, והד"ר ההוא, ויועצת הנישואין הזו, והבלוגרית, וראש הארגון הזה, ועוד. זו תגיד שהגברים אלימים, וזה יספר סיפורים על קליניקות לרקיחת תלונות שווא...
די!!!
בסופו של דבר, לא יהיה הרבה חדש בטיעונים הללו וכולם יאמרו אותו הדבר. מי שבאמת רוצה לקרוא את העיתון של מחר, ולחסוך לעצמו מלל רב, שיחפש באינטרנט מדריכים בנושא קלישאות של חזקת הגיל הרך. הכל כבר כתוב, והכל כבר נאמר.
"לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה"
אבל, בכל השיח הזה יש שני דברים חשובים, מהותיים, שקולם חייב להדהד ולהכריע. ושני הדברים הללו לא ייאמרו, כל עוד נלחמים זה בזה הארגונים המודרכים על-ידי אינטרסנטים שונים. וכשאלו בוחשים בקלחת ומוסיפים קטשופ, סחוג וחזרת, התבשיל הנרקח עלול לא רק לבלבל את החיך, אלא גם להטעות את השכל.
ראשית עלינו לזכור את הצו המוסרי התנ"כי עתיק היומין: לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק. "חזקת הגיל הרך", היא אפליה מגדרית, ואפליה היא אפליה היא אפליה. יש אפליות אחרות בחוק נגד נשים, אבל אי-אפשר לצפות מגברים שישתפו איתנו פעולה במלחמה נגדן, אם ארגונים הטוענים שהם מייצגים נשים נלחמים בדבקות למען קיום האפליה נגד גברים. כולנו מצפים מכל מי שמדבר בשם המוסר, בשם השוויון ובשם הצדק להרים את קולו. אסור לשום איש מוסר לשתוק, כאשר יש מי שבתירוצים שונים מנסה לקיים אפליה. תירוצים יש למכביר: האיפה צריכה להיות אחת, ושווה לכולם.
שנית, וחשוב אף יותר, הוא עניין הילדים. מחקרים רבים שבדקו ילדי גירושין לאחר שגדלו, קובעים כי הטענה המושמעת ביותר מפיהם היא זו של היעדר קשר עם אחד מן ההורים, בדרך-כלל האב. הילדים רוצים גם אימא וגם אבא - מגיע להם.
ועדת שניט היא ועדה מומחית מקצועית, אשר קבעה קביעותיה, לאחר ששמעה את קולם של שניים מבכירי המומחים בארץ בתחום התפתחות הילד, אשר ישבו בוועדה. את בתי לקחתי בכל פעם שהייתה לה בעיה, לרופא הטוב ביותר ושמעתי בעצתו. אני מציעה לכולנו לעשות זאת עם הילדים של כולנו. להקשיב ולא רק לדבר. להאזין ולא רק לטעון בלהט. להאזין למה שאומרים הפסיכולוגים ולשמוע את קולם של הילדים.
ראוי לזכור ובעיקר להפנים, כי טובת הילדים שלנו קודמת לכל!