בֵּינִי לְבֵינִי זֹאת לֹא חֲלִיפָתִי.
כַּפָּרָה הָיִיתִי גַּם קָרְבָּן הָיִיתִי לַגֶּבֶר הַצָּם
וְחָזַר לְהַכּוֹת כָּל הַשָׁנָה. וְאֵלֶּה הָיוּ חַיַּי וּמוֹתִי.
זאת הַתַּרְנְגֹלֶת לֹא תֵּלֵךְ לְמִיתָה, תְּמוּרָתִי.
לֹא בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְלֹא בְּיֶתֶר יְמוֹת הַשָׁנָה.
אוֹדֶה לה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי הָאָדָם
אִם יְמַלֵּט נַפְשָׁם וְנֶפֶשׁ כָּל אִישׁ מַכֶּה אִשָּׁה מִשְּׁחִיתוּתָם
בַּיּוֹם הָאֶחָד לְאַחַר יוֹם כִּפּוּר, וְעוֹד יוֹם רוֹדֵף יוֹם
צְדָקָה רַבָּה לֹא רַק בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה צְדָקָה
כִּי כָּל יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא
וְאֵין יוֹם פָּטוּר מִיְמוֹת הַשָּׁנָה
בּוֹ יְנַקּוּ נָפְשׁוֹתָם, אֲנַקֶּה גַּם נַפְשִׁי וָאֶהְיֶה אָדָם
וַנִּהְיֶה אָדָם וַנִזְעַק אֶל ה' בַּצַּר לָנוּ מִמְּצוּקוֹתֵינו יוֹשִׁיעֵנוּ
כָּל יוֹם מִיְמוֹת הַשָּׁנָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם
נֹעַם מַעֲשֶׂה וּסְלִיחָה. וָאֹמַר אָמֵן.