X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
איך מתיישבת "הזכות להורות" עם עקרונות "טובת הילד" בעת השימוש בתרומת זרע?
▪  ▪  ▪
לילד נתונות זכויות [צילום: AP]

מדי שנה עולה שיעורן של נשים רווקות המבקשות לקבל תרומת זרע מבנק הזרע. גילן הממוצע של הנשים המבקשות לממש את הורותן כחד-הוריות יורד בהדרגה. אלה הן נשים בגילאי ה-30. חלקן נואשו ממציאת בן-זוג ואצה להן הדרך לממש את אימהותן, וחלקן מבקשות לקיים עצמן באמצעות העולל הרך שיוולד להן - נוכח זכויות היתר שמעניקה המדינה לנשים חד-הוריות.
הזכות להורות אינה מתיישבת בהכרח, לדידי, עם טובת הילד.
אין עוררין כי הזכות להיות הורה היא, על-פי טיבה, מהותה ומאפייניה, זכות טבעית מולדת, הטבועה באדם מעצם בריאתו. זוהי זכות אנושית יסודית הנגזרת מהזכות להגשמה עצמית לחירות ולכבוד. ההחלטה להיות הורה מסורה לאדם מכוח היותו סוברני לשאת בתוצאות מעשיו. משכך, קובעת פסיקת בית המשפט העליון, כי הזכות להחליט אם להיות הורה צריכה, בעיקרון, להיות בידיו של כל אדם ללא התערבות המדינה.
על עקרונות אלה חזר בית המשפט העליון במספר פסקי דין (באחד מפסקי הדין המובילים בנושא, הידוע כ"פרשת נחמני" [ע"א 5587/93 + דנ"א 2401/95 - הייתה לי הזכות לפעול כמייצגת]). זה הטבע האנושי באשר הוא להבטיח את קיומו באמצעות צאצאיו. מטבע בריאתן רוצות נשים לממש את אימהותן. רובנו גדלנו על סיפורי התנ"ך והכרנו משחר ילדותנו, את שוועתן של שרה אמנו, שהייתה עקרה עד בלותה של רחל אמנו ושל חנה "הבה לי בנים ואם לא מתה אנוכי". המהות הנשית באה על סיפוקה, על-פי רוב בהולדה ובמימוש עצמי כאם. מי כמוני כאישה וכאם מודעת לכך.
נפלאות הטכנולוגיה בעת הזו מאפשרות לנשים לממש את אותו יצר כמהי, טבעי ובראשיתי, בעצמן מבלי שיהא עליהן לכונן תא משפחתי מסורתי. במילא התא המשפחתי הגרעיני המסורתי הולך ומתערער בימינו. אנחנו עדים מחד להתעצמות תופעת הגירושין וכן, למספר הולך וגדל של זוגות חד-מיניים המקיימים תאים משפחתיים.
האפשרות ליהנות מתרומת זרע או מתרומת ביצית, נועדה לכתחילה במטרה לאפשר לזוגות הסובלים מבעיות פוריות לממש את זכותם להורות. אפשרות זו הפכה לחזון נפוץ עד כדי קלות מסחררת להרות שלא במסגרת התא המשפחתי המסורתי. החל משנת 1988 הותר השימוש בתרומת זרע לרווקות [בעקבות בג"ץ 998/96]. תופעה זו מעלה בהכרח שאלות לא פשוטות באשר לטובת הילד המתהווה כתוצאה מעיבור מלאכותי זה.
אל מול הזכות להורות מכיר הדין בעידן שלנו בזכויות הילד. המושג "זכויות הילד" מורה, כי לילד נתונות זכויות אשר הדין פורס עליהן סוכת ההגנה החוקתית. בימים אלה שוקדת הכנסת על חקיקת חוק "הורים וילדיהם" אשר נועד להבטיח את טובתם של ילדים במימוש זכויותיהם היסודיות בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. [אמנה אותה אשררה מדינת ישראל בשנת 1991 (ביחד עם עוד כ-200 מדינות אחרות)].
כתשתית להצעת החוק הזו, הונחו בפני הכנסת מספר חוות דעת של וועדות [בראשות השופטת סביונה רוט לוי, בראשות פרופ' דן שניט, ואף קודם-לכן בראשות הד"ר תמר מורג] המלצות הוועדות עסקו כולן בזכויות ילדים ובטובתם בראי האמנה. הצעת החוק הנדונה כיום באה להחליף סעיפים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - התשכ"ב - 1962.
חוק מיושן זה דן, בין היתר, בזכויות ילדים והוריהם. הפריזמה בו היא אחריותם של הורים כלפי ילדיהם, במובחן מהדגש המושם כיום על זכויותיהם של ילדים כלפי הוריהם שטובתם היא שיקול ראשון במעלה. טובת הילדים היא בלשון הצעת החוק: "שקלול מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים שלהן ובחינת משמעותם לאורך חייהם".
בהצעת החוק, באמנה, ובהמלצות הוועדות שהזכרתי לעיל, מושם דגש על הכרה בילדים כבני אדם עצמאיים. זכותם הבסיסית של ילדים היא להכיר את הוריהם, להיות מטופלים על-ידי שני ההורים, לפתח יחס של כבוד כלפי כל אחד מההורים, לקיים קשר ישיר וסדיר עם כל הורה ועם בני המשפחה המורחבת.
בצד זכויות בסיסיות אלה, יש לילדים זכות להתפתחות לא רק גופנית, אלא גם נפשית, רוחנית ומוסרית, לפתח את יכולותיהם וכישורים ברמה אישית מיטבית, תוך מתן הזדמנות לכל ילד להביע רגשות, דעות ורצונות, בעניין הנוגע לו ולשתף ילד במידע הנוגע לו ועוד כהנה.
אי-אפשר שלא לשאול כיצד מתיישבות מילים גבוהות אלה ועקרונות יסוד כה בסיסיים עם מימוש הזכות להורות על-ידי נשים חד-הוריות באמצעות תרומת זרע?
תרומת זרע בישראל היא, כידוע, אנונימית. [באישור משרד הבריאות פועלים לפחות 14 בנקי זרע המסונפים לבתי-חולים]. ככל הידוע לי, טרם נערכו מחקרים מקיפים המלמדים השלכות של הולדת ילד מתרומת זרע על חייו. עם זאת, ידועה היטב בפסיקה ובספרות המשפטית התופעה של ילדים שאומצו המבקשים להתחקות אחר הוריהם הביולוגים. ואכן לילדים מאומצים ניתנת האפשרות לבדוק את מוצאם בהגיעם לבגרות.
לתפיסתי, הזכות האנושית הבסיסית של כל אדם היא לדעת מהם שורשיו הגנטיים. למעשה, עמדת המוצא של הדין בישראל היא כיבוד ההורות הגנטית. מטעם זה, כאשר עולה שאלת האבהות של ילדים שנולדו מחוץ לנישואין, נדרשים אבות, הנתבעים בתביעות אבהות, להכיר בילדים שנולדו להם, לעיתים בעל כורחם, ולשאת באחריות כלפיהם, לרבות אחריות לפרנסתם עד בגרות. בהליך בו ייצגתי אב בכורח שסרב לבדיקת רקמות מהטעם שאינו מעוניין לדעת אם הוולד הוא יוצא חלציו, קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, כבוד השופט שמגר, כי זכות הילד לדעת מי הוא אביו עולה על זכות האב שלא לדעת האם הוולד הוא בנו [ע"א 5942/92].
ישנן כמובן תיאוריות משפטיות המעצימות את ההורות הפסיכולוגית או החברתית, בפועל ילדים מאומצים, נהנים מאהבת הורה שאיננו בהכרח ההורה הביולוגי. ישנן גם שאלות למכביר הנובעות מהיזקקות של הורים להולדה באמצעות הפריה חוץ גופית, כאשר הזרע או הביצית או שניהם אינם של ההורים המיועדים ואולם, על קשיים ודילמות אלה גוברת כמובן אהבתם של ההורים דה-פאקטו, למרות השאלה המתחייבת מי היא למשל האם, האם אין זו האם הנושאת - הפונדקאית או בעל הביצית? אך הדילמות הללו, מורכבות ככל שיהיו, אינן זהות עם הקושי שמציבה התופעה של תרומת זרע אנונימית לרווקות - חד-הוריות.
המציאות מלמדת, שילד אשר אינו יודע מיהו אביו הגנטי, סובל מחסך הנובע מהעדרה של דמות אב בחייו ומהרצון הבסיסי לדעת מיהו אביו מולידו ומה הם שורשיו הגנטיים, אחיו, אחיותיו ויתר בני משפחתו הלא נודעים. זהו חור שחור בחייו של ילד, חוסר בלתי אפשרי ובלתי נסבל, אשר במובהק אינו מתיישב עם התפיסה של זכויות הילד וטובתו כפי שהיא נרקמת לנגד עינינו בהצעת החוק המתגבשת וכפי שהן מתחייבות מהוראות האמנה לזכויות הילד - המכירה בזכות הילד לדעת מי הם הוריו ולקיים עמם קשר, ככל הניתן.
הלכתית מכונה ילד שנולד מאב שזהותו איננה ידועה בתואר "שתוקי". בהיבט ההלכתי ישנה מחלוקת בין פוסקים, חלקם חוששים בבירור מגילוי עריות, מן האפשרות שבבוא היום יינשא ילד שכזה, שנולד מתרומת זרע אנונימית, לאחותו אפילו לאמו, שהרי מדובר בזרע מוקפא ונטול תפוגה. פוסקים אלה ממליצים לנשים להיעזר בתרומת זרע מגוי - שאז בהגה ההלכתית אין לוולד ייחוס, ואין על כן חשש לממזרת ולשאר בישין מרעין, כאילו שאותו הגוי אינו יכול לתרום את זרעו למספר בלתי מוגבל של נשים יהודיות [אם כי בהסתברות נמוכה בהרבה].
ההתנגשות בין שתי זכויות יסוד אלה הזכות להורות מחד וטובת הילד מאידך היא בלתי נמנעת. המחוקק חייב על כן, בבואו לקבע את זכויות הילד לעשות צעד אמיץ נוסף ולחוקק חוק הקובע, כי תרומת זרע איננה יכולה עוד להיות תרומת זרע אנונימית. כזה הוא המצב החוקי במדינות אחרות ובכללן שבדיה, נורבגיה, אוסטריה, הולנד, אוסטרליה ואולי גם מדינות אחרות, אף כי לא בכל חלקיו של העולם הנאור. לגישה זו משנה תוקף אצלנו לנוכח מגבלות הדין הדתי.
תם ולא נישלם מסע קצר זה בנבכי הסבך המשפטי, אך המסקנה שלדידי מתחייבת היא, כי טובת הילד גוברת על הכמיהה להורות.

תאריך:  30/03/2014   |   עודכן:  30/03/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יואב יצחק
יגאל זילכה ניצל לרעה את מקורביו והקליטם בסתר בעורמה ובתחבולה    אחד מהם, שירי ויצמן, על-אף שויצמן התגייס וסייע לו אישית גם באמצעות יו"ר רשות ניירות ערך דאז, פרופ' זוהר גושן    שיחות נפיצות אחרות מלמדות על מידע שהוסתר מרשות ניירות ערך ולא נמסר בתשקיף גיוס הון
יואב יצחק
כלי התקשורת שתמכו באולמרט הציגו את הח"מ כאדם הזוי הטעון טיפול    עתה הם מצטרפים למאבק    אולמרט בדרכו לכלא לזמן לא מועט    פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן קיבל החלטה אמיצה, מתחייבת: פתיחת חקירה נגד אהוד אולמרט על-בסיס מידע מפיה של שולה זקן    עכשיו צריך שי ניצן לקבל מענה גם לשאלות הקשות שנותרו בפרשות כרמיה, בנק לאומי ואחרות; ולהוציא משולה זקן: מי האישים מאנשי הפרקליטות והמשטרה שסייעו לאולמרט בשיבוש החקירות
ספיר פרץ-זילברמן
לא רק רשתות המזון או האופנה - גם איסתא, אשת טורס, קשרי תעופה וסוכנויות נסיעות אחרות מתחזקות מועדוני לקוחות    "גלובס" בדק אילו הטבות והנחות מקבלים חברי המועדון    וגם: תמשיכו להתמקח על מחיר החופשה
אלעזר לוין
ראש העיר הנמרץ, שזכה ב-92% מהקולות בבחירות האחרונות, עשה מהפך בנדל"ן: 7,000 קוטג'ים חדשים, "לא" למשקיעים בדירות, 200 אלף ועוד 200 אלף מ"ר נכסים מניבים, קניונים    "אני רוצה אוכלוסייה צעירה ואיכותית"
אריה אבנרי
הולכים ומתרבים הסימנים שהפעם לא יעלה בידו של הטפלון אהוד אולמרט לצאת יבש מהבוץ הפלילי המצחין שהוא שקוע בו עד צוואר    שוב: התנהלות בעייתית של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין    וכיצד נכשל פרקליט המדינה שי ניצן במבחן המשפטי המשמעותי שלו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il