בגינת הקסמים של שובך יונים
ניחוחות של צמחים - ריחות משכרים.
קמומיל סקרים, גרבוזים רעילים ותערובת דגנים,
וזוג סוחרים על מרכולתם הצואה -
בגרון ניחר מכריזים - מעל במת הגינה:
אצלנו שיתלו פתקי הצבעה
ומחר כבר יקטפו יבולים של תשואה.
אך - שמע ישראל!
הקשב הבוחר!
גם פינוקיו שתל מטבעות של זהב -
בחלקת הפלאים של זוג מפוקפק -
השקה וציפה - והנה אשליה.
ואל תאמרו - ניתנה ראש - ונלכה
אחרי לא יועיל - עגלי מסכה
כי לא סיר בשר - רוב בצלים ושומים
רק סרפד ודרדר - וכד מרורים.
וביום הבוחר יקוו הקולות - למקום יחידי
ויהי ערב ויהי בוקר - יום שלישי.
הקולות יספרו - ויובהר לכל-
נתניהו - הוא - הנבחר הגדול,
ויהי ערב - ויהי בוקר יום רביעי
מעולם, מעולם לא זכורה לי מערכת בחירות שהביאה עמה רוח רעה ושפלה כל כך. התקשורת כדרכה איננה עויינת היא פשוט אויבת, בהתייחסותה לארץ ישראל, להתנחלויות, ומאידך היא חלק בלתי נפרד מהאויב הערבי ומהשמאל, כך שלא ייפלא באיזה צד היא ניצבת במערכות בחירות.
היא בפרוש עושה הכול ברמייה ובשקר, ברשעות ובזדון, כדי להטות את לב הבוחרים. אבל הפעם היא התעלתה על עצמה, פשוט איבדה את כל הבלמים (אם היו לה אי-פעם כאלה ).
ולמרות תחושת הקבס ואי החשק להשתתף במערכה כה מכוערת, בסופו של דבר בעוד יום, הכול יהיה מאחורינו ונצטרך לעמוד מול מציאות הרת גורל. שאלות כבדות עומדות על סדר היום, ויחסי הכוחות בכנסת הקרובה יהיו רבי-השפעה. לכן חייבים להצביע לאחת מהמפלגות: ליכוד,
הבית היהודי, יחד של
אלי ישי.
יש מי שאינם שבעי רצון מה
ממשלה היוצאת, אולם הצבעה שגויה עלולה לגרום להקמתה של ממשלה גרועה עשרות מונים. בתשנ"ב 1992 הפיל הימין את ממשלת שמיר, בטענה שאיננה תקיפה למול הטרור, והתוצאה ההרסנית הייתה הקמת ממשלת שמאל, שהביאה עלינו את פשע אוסלו, שגבה 1,800 "קורבנות שלום", גל טרור נורא ואוטובוסים מתפוצצים בלב הערים.
כעבור שבע שנים חזר הציבור על אותה טעות. בשנת תשנ"ט 1999 הופלה ממשלת נתניהו הראשונה. בוחריו לא יכלו לסלוח לו על הסכם חברון ועל הסכם וואי, שמימש למעשה את
הסכם אוסלו. כולם ביקשו שייסוג מכך, שאיננו מחויב לאוסלו, ביקורת וכעס מוצדקים בהחלט, הרי לא לשם כך נתנו לו את קולם, אלא שהמסקנה הייתה שגויה. אכן נתניהו חתם על הסכם להעברת שלושה עשר אחוזים משטחי יהודה ושומרון לידי הפלשתינים, אך למעשה נמסרו שני אחוזים בלבד ואת ההמשך סייג בהצהרה "ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו".
ואז משנפלה ממשלת נתניהו, קמה ממשלת ברק והוא מיהר למסור לרשות הפלשתינית את אחד עשר האחוזים הנותרים, ואז אץ לוועידת מחנה דוד 2 ושם הסכים לוותר על הכול, כולל ירושלים. בעקבות כך פרצה האינתיפאדה השנייה שעלתה בדם יהודי רב, גלי טרור שטפו את הארץ ורק מבצע חומת מגן שם לכך קץ, אלה היו ניסיונות וניסויים שהוכיחו עד כמה בחירות עשיות להיות גורליות. אבל אנחנו איננו חפצים בעוד ניסיונות.
ועם כל הביקורת שיש על הממשלה (ויש: אי-הכרעת חמס במלחמות האחרונות עמוד ענן וצוק איתן עצירת הבנייה בהתנחלויות, שחרור רוצחים, אי-סיפוח יהודה ושומרון כמו רמת הגולן שסופחה למדינת ישראל, אי-הובלת התרבות, הספרות והשיח הציבורי, לא הייתה מספיק השתדלות למען שחרורו של ג'ונתן
פולארד, לא סגר את מדמנות הרוע של
גלי צה"ל,
ערוץ 10, באיזה זכות הם קיימים? מינויים גרועים של ראש מוסד, רמט"כל כמו
בני גנץ) ועוד.
כגודל הציפייה הייתה אכזבה, ובכל זאת אל לנו לשכוח שהחלופה עשויה להיות גרועה ומסוכנת עשרת מונים. על כן חייבים לעשות הכול כדי שתקום ממשלה שלא תעשה וויתורים, שתעמוד בלחצים בינלאומיים, שתהיה קשובה יותר לעולם הערכים היהודי, לתורת ישראל. את הכוח הזה צריך לחזק, ולכן הכרחי להצביע בעד הרשימות שמייצגות ערכים אלה.
