לאורך מערכת הבחירות חזר ונשמע קולם של הערבים מבלד ומהחזית האיסלאמית נגד היהודים ונגד הכיבוש, אבל לא נשמע אפילו קול אחד שקרא להזדהות עם המדינה ולהשתלב בה.
איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת בעל הופעה מכובדת ושפה נעימה גם הוא בעברו התנגד לגיוס ערבים לשרות לאומי אפילו במגזר הערבי שלא לדבר על המגזר היהודי. הערבים זה שנים רבות אינם רוצים להצטרף לשום קולאיציה בראשות מפלגה ציונית כלשהי, הם מדירים עצמם מכל שיח שיכול להועיל לשני הצדדים ורואים עצמם כפלשתינים שנאלצים לדור בכפיפה אחת עם היהודים. חלקם תומכים בפעילות הטרור של החמאס למרות ההינתקות ולמעשה מבחינת החמס אין שטח כבוש ברצועת עזה.
במקום לדאוג לרמת החיים בכפרים ובערי הערבים הם נוטים יותר לעסוק בכיבוש הגדה, חלקם מיעצים לערפאת ולאבו-מאזן והכל כדי להביס את היהודים. כאשר יש פיגוע רצחני הם נמנעים מלגנות אותו כל זמן שזה נוגע ליהודים אם זה נוגע לערבים כי אז עולה שוועתם השמימה.
ברשימה המשותפת יש יהודי מחמד אחד בעוד שראשי הרשימות היהודיות שואפים ורוצים לשבץ ערבים הם מדירים אותם. בעוד שהאזרחים הלא פוליטיים הערביים טוענים כי אינם רואים עין בעין את דברי ההתלהמות והקו הנינקט על-ידי המנהיגים והם רוצים שיפור באיכות חייהם הם ממשיכים להצביע פעם אחר פעם לאותם מנהיגים. ומכאן מה הפלא שרואים בהם גזעניים מתבדלים שכל מה שהם רוצים זה לשתות מהנהר שנקרא ישראל את כל הזכויות מבלי למלא את ההתחיבויות.
