שכחו מה זה להיות יהודים

האמירה של בנימין נתניהו על "המצביעים הערבים" העלתה אצל "אוהביו" אמירה ישנה המיוחסת לו: "השמאל שכחו מה זה להיות יהודים" או בגרסת "הארץ-לא-שלנו": "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים". רזי ברקאי ואחרים בקרב חוגו הפוליטי נוהגים להזכיר זאת. לאחרונה הפתיע אברי גלעד כשאף הוא ציטט זאת. האמירה כמות שהיא אכן מעליבה, כביכול פקפק ראש הממשלה בזהותם היהודית של אחינו ואחיותינו בשמאל הישראלי. אבל הנה האמת. לפניכם הציטוט המלא מתאריך 21.10.1997 מדברי נתניהו לרב כדורי: "השמאל שכחו מה זה להיות יהודים; הם חושבים הביטחון שלנו ישימו בידי ערבים. ערבים ידאגו - תן להם חלק מהארץ והם ידאגו לנו". קראו שוב והחליטו בעצמכם, האם נתניהו מתייחס פה לזהות היהודית של השמאל, ואחר כך שאלו מדוע חוזרים על השקר שוב ושוב. כזכור, הימים ימי אוסלו העליזים, כנופיות ערפאת הובאו מתוניס וצוידו על ידינו (!) במיטב הנשק מתוך הנחה (טיפשית או תמימה) שתשמורנה על ביטחון הישראלים מפני מחבלי הפת'ח והחמאס "בלי בג"ץ ובלי בצלם". לא עזרו אזהרות הימין מפני האיוולת שבדבר. גם אז התקשורת הגחיכה את האזהרות והביאה מומחי ביטחון חד-כיווניים שהבטיחו מזרח תיכון חדש. לימים השתומם יואל מרקוס בעצם האינתיפאדה השנייה: "מעטים קראו אצלנו נכון את ערפאת, אופיו, יכולתו וכוונותיו. איש לא חזה שהנשק שמסרנו לו יופנה נגדנו ביחד עם טרור קטלני וירי מרגמות" (הארץ, 28.9.2001). שימו לב למינוח הבועתי "איש לא חזה" - בהנחה שחצי מהעם לפחות אינו בגדר "איש"... כנופיות ערפאת קיבלו נתחים מארצנו הטובה, שבהם ביצרו בסיסי טרור, בואכה אוטובוסי התופת ומתאבדי מלון פארק והדולפינריום. הנרצחים היהודים כונו אז בשפה האורווליאנית: "קרבנות השלום". קשה להאמין, אבל היו פה אנשים רציניים שהפקירו את ביטחוננו בידי חבורת מרצחים מתוניס. אותם מומחים נמצאים אתנו גם כיום ומבקשים שנמשיך לסמוך על דעתם ונפקיר את לב הארץ בידיהם של אותם תכשיטים. מכל מקום, נתניהו בפירוש לא התייחס לזהות היהודית, הדתית או הלאומית. הוא דיבר על לקח היסטורי שכל יהודי יודע ונמצא בבסיס הציונות שדיברה על נטילת הגורל היהודי בידינו - ואשר נוסח גם בידי מנהיגי השמאל ודובריו לדורותיו: אסור לנו לשים מבטחנו - ובעצם את ביטחוננו - בידי אחרים, על אחת כמה וכמה בידי אלה שנשבעו להורגנו ולסלקנו מהארץ הטובה הזאת. לא בזהותם היהודית של חברינו בשמאל פקפק אפוא נתניהו, אלא בתבונתם הביטחונית והמדינית. ממרחק השנים, הפקפוק רק הולך וגדל.