קריאה לשחרור אהוד אולמרט מהכלא

בעוד חודשים אחדים, אם לא יידחה, כמשוער, מועד תחילת ריצוי עונש המאסר שהושת עליו, ייכלא אהוד אולמרט, לשעבר ראש ממשלת ישראל, מאחורי סורג ובריח. חרותו תישלל. רגע כניסתו לכלא יהיה הביטוי המוחשי החריף ביותר למושג "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא". האם העונש מוצדק? האם הוא סביר? האם הוא מידתי? אהוד אולמרט כשל. בניגוד לטענתו - היו מעטפות. לא יכולה לעמוד לזכותו טענה "הוא לא ידע". הוא ידע. הוא לקח, על-פי ההרשעה, לכיסו. הוא עשה לביתו בכספים שקיבל שלא כדין. האם הוא פושע? אני מבקש להשיב כאן בשלילה. הוא חטא והחטיא. הוא עשה מעשה שלא ייעשה. הוא צריך להיענש. הוא נענש. האם חומרת העונש הולמת את שיעור החטא? לדעתי, קטנה וצנועה, היא מופרזת. היא בלתי מידתית. יותר מזה - היא שגויה במהותה. כאן אני מגיע אל לב הטיעון שאותו אטען, ברשותכם. אין סיבה ואין הצדקה לכלוא עברייני צווארון לבן מאחורי סורג ובריח. הם אינם מסוכנים לציבור. שלילת חרותם אינה עונש הנותן מענה, גם לא מהיבט "למען יראו וייראו, להכרח להענישם. אין סיבה לשלול את הבסיסית שבחירויות האדם, שצריכה ומותרת להישלל ממי שגזל אותה מזולתו או פגע בה פגיעה אנושה (כגון במקרה של אונס, שבו קיימת הצדקה לשלילת חרותו של האנס גם בשל היותו מסוכן לציבור בכלל ולנשים בפרט). ההתנגדות להשתת עונש מאסר על ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, לא נסמכת, כפי שיש מי שנסמכים עליה, על זכויותיו הרבות הן כראש עיר, הן כשר בממשלות ישראל והן כמי שעמד בראשה. לא זה העניין. לא זה הטיעון להקלה בעונש. עונש ראוי, מוצדק ומידתי, על האיש שלקח שלא כדין מאות אלפי שקלים (יותר?) הוא, בהתאמה, השתת קנס בגובה המרבי הקבוע והמותר בחוק, כמוצע כאן, חיובו במסע (מחייב! מפרך!) בכל רחבי הארץ שבו לא רק יתנצל על מעשיו וינסה, לשווא, לטהר את שמו ולשקם את תדמיתו שנהרסו לעד באופן חסר תקנה, אלא ישוחח עם ציבורים שונים ומגוונים על אודות אי-השתלמות ההליכה שלא בדרך הישר. הוא לא צריך לחגור שק ולהימשח בזפת ובנוצות, להיות מגולגל מכל המדרגות, כדי לעטות בושה וכלימה ולהיות משופד על כידוני החרפה. אין סיבה לרמוס את כבודו כאדם, קל וחומר לשלול ממנו צלם אנוש, בגלל חטא שבניגוד לאונס ולרצח, אלוהים ישמור, צריכה להיות לו כפרה. הציפייה לכפרה כזאת היא מוצדקת. היא ודאי אנושית. יובהר: אהוד אולמרט צריך לרצות עונש קשה וחמור, מתמשך, אבל, כאמור, לא מאחורי סורג ובריח. יש דרכים ואמצעים רבים נוספים כדי להחמיר באמצעותם את עונשו על לקיחת כספים שלא כדין. אין סיבה להוציא את אהוד אולמרט מחיינו מבעד לשער הזהב לתקופה בת שנים אחדות אבל לא מגיע לו להיות מגורש דרך שער הביבים והאשפתות. חרותו של אדם היא קדושה. שלילתה מוצדקת בהינתן סיבה מספיקה לכך. לא זה המקרה של אהוד אולמרט. האם נדע למחול? האם אנחנו מסוגלים לחמול?