X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
איך מתנהגים אנשים בעלי מודעות סביבתית גבוהה ברגע האמת מול המדף במרכול? מחקר של ארגון ה-OECD בדק את ההשלכות המעשיות של טרנד הצרכנות המקיימת וחזר עם תוצאות מפתיעות
▪  ▪  ▪
לכאורה, ניתן היה לצפות שאנשים בעלי מודעות חברתית וסביבתית גבוהה יעדיפו לרכוש מוצרים בני קיימא על פני מוצרים שפוגעים בסביבה [צילום אילוסטרציה: AP/Bill Sikes]

בעולם שבו הצרכנות הפכה מצורך קיומי לתחביב ואף להתמכרות, נדמה שאי-אפשר להתעלם יותר מהעובדה שתהליך ייצור מוצרי צריכה כה רבים מחייב ניצול קיצוני של משאבי טבע, ומביא עמו השפעות על הסביבה בכל שלבי מחזור חייו של המוצר - ייצור, שינוע, צריכה, שימוש ולבסוף גריטה ומיחזור.
ב-5 ביוני צוין יום איכות הסביבה הבינלאומי, השנה בדגש צרכנות מקיימת. למעשה, מדובר בשלב המתבקש הבא באבולוציה של הצריכה, שמתייחס הן להפחתת הצריכה והפחתת השימוש במשאבים באופן ישיר (כלומר, לקנות פחות) והן להעדפת מוצרים בני קיימא (כלומר, לצרוך תחליפים סביבתיים או חברתיים יותר). מחקר חדש שנערך עבור ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, בו חברה גם ישראל, בדק כיצד מתנהג הצרכן בעל המודעות הסביבתית כשהוא נדרש להכריע בין מוצר בר קיימא למוצר "רגיל" - והתוצאות מפתיעות.

סביבתי זה יקר

תוצאות המחקר הראו שכסף הוא לא השיקול היחיד בעת הקנייה - או אי-הקנייה - של מוצרים בני קיימא. הנבדקים במחקר ציינו, למשל, שהיו רוצים לראות יותר הכוונה ממשלתית ואף תמיכה בשוק המוצרים האורגניים, ובצרכנות המקיימת באופן כללי. כלומר, על-פי המחקר, כדי לעודד צריכה של מוצרים אלה, ראשית יש לעודד את התחושה הטובה שמקבל הצרכן בעת שהוא בוחר לרכוש דווקא את המוצר בר הקיימא (כלומר, עושה את ה"בחירה הנכונה" בעיניו)

צרכנים בעלי מודעות סביבתית וחברתית גבוהה ניצבים בפני דילמה בכל ביקור במרכול: באיזה מוצר לבחור? או במילים אחרות, מה המחיר הכלכלי שאותו אני מוכן לשלם על-מנת לשמור על ערכיי? לכאורה, ניתן היה לצפות שאנשים בעלי מודעות חברתית וסביבתית גבוהה יעדיפו לרכוש מוצרים בני קיימא על פני מוצרים שפוגעים בסביבה. עם זאת, במחקר שנערך לאחרונה על-ידי מכון מחקר הולנדי בעבור ארגון ה-OECD, נמצא שגם אנשים שרואים עצמם כ"סביבתיים" או לפחות כבעלי מודעות סביבתית גבוהה, עדיין נוטים לרכוש את המוצרים ה"רגילים", ולא ימהרו לבחור במוצרים בני קיימא.
במחקר, שנערך בקרב 1,100 נבדקים בהולנד, התבקשו הנבדקים למלא שאלונים לגבי עמדותיהם הסביבתיות, ובהמשך הוענק להם תקציב, שבאמצעותו יכלו לקנות את המוצר האורגני, היקר יותר, או את המוצר המקביל לו, הזול יותר. הנבדקים חולקו לקבוצות והתבקשו לקבל החלטות לגבי הרכישה כקבוצה. באמצעות הניסוי ביקשו החוקרים לענות על שאלת המחקר, שבודקת ממה נובעים ההבדלים בין תמיכתם של הנבדקים במדיניות סביבתית, לבין העדפות הרכישה שלהם בפועל.
המחיר של מוצרים בני קיימא לעומת מוצרים אחרים בוודאי משפיע על הבחירה ביניהם. בגלל תהליכי ייצור שונים מהנורמה התעשייתית, שימוש בחומרים מיוחדים או השקעה רבה במחקר ופיתוח, במרבית המקרים המוצרים בני הקיימא יהיו יקרים יותר ממוצרים רגילים. זה נכון כמעט לאורך כל קשת המוצרים: חומרי ניקוי (אקולוגיים מול רגילים), כלים חד-פעמיים (מתפרקים ביולוגית מול פלסטיק או קלקר), מזון המגודל בשיטות אורגניות (ירקות, פירות, ביצי חופש, בשר וכו') ואפילו מוצרי צריכה כמו צעצועים (עץ מול פלסטיק זול). לפעמים אפילו הבחירה במוצר חשמלי חסכוני באנרגיה דורשת מהצרכן חישובים סבוכים לגבי זמן החזר ההשקעה ומידת החיסכון הצפויה.
עם זאת, ובאופן מעניין, תוצאות המחקר הראו שכסף הוא לא השיקול היחיד בעת הקנייה - או אי-הקנייה - של מוצרים בני קיימא. הנבדקים במחקר ציינו, למשל, שהיו רוצים לראות יותר הכוונה ממשלתית ואף תמיכה בשוק המוצרים האורגניים, ובצרכנות המקיימת באופן כללי. כלומר, על-פי המחקר, כדי לעודד צריכה של מוצרים אלה, ראשית יש לעודד את התחושה הטובה שמקבל הצרכן בעת שהוא בוחר לרכוש דווקא את המוצר בר הקיימא (כלומר, עושה את ה"בחירה הנכונה" בעיניו). המחקר הראה גם שבתוך מערכת השיקולים וקבלת ההחלטות של הצרכן הבודד, משפיעה בצורה משמעותית מאוד תחושת השייכות לקבוצה והלחץ החברתי: הצרכנים חולקו לקבוצות שקיבלו החלטות משותפות לגבי הרכישה, וכאשר הצרכנים חשו כי מרבית האנשים סביבם רוכשים גם הם מוצר בר קיימא - החליטו לבחור דווקא בו.
תוצאות המחקר סיפקו לחוקרים גם תשובה לשאלה מדוע העניין הציבורי במוצרים האורגניים לא בא לידי ביטוי בהיקף המכירות בשוק: החוקרים הסיקו שהמבחר הקטן יחסית של מוצרים בני קיימא בשוק אינו משקף נכונה את רמת העניין שיש לציבור במוצרים אלה - משום שהצרכנים אינם מתנהגים תמיד בהתאם לאמונות המוצהרות שלהם.

מבחן השוקולד והבשר

התנהגות הצרכנים במחקר נבחנה בדגש על שני מוצרי צריכה מייצגים: בשר ושוקולד. בשנים האחרונות גוברת המודעות להשלכות הסביבתיות, הבריאותיות והחברתיות של שני המוצרים הבסיסיים האלה.
תעשיית הבשר ידועה כבעייתית במיוחד בהיבט הסביבתי. הגידול האינטנסיבי של בקר למאכל מטיל עומס רב על הקרקע, על המזון ועל מערכות טיהור השפכים. בנוסף, לתעשיה זו מתלווה היבט מצפוני כבד משקל, שמביא אנשים רבים לבחור בתחליפים ברמות שונות של הימנעות. צמחונים וטבעונים יימנעו כליל מאכילת בשר ומוצרים מן החי, בעוד שאחרים יבחרו להמשיך לאכול בשר הממותג כ"אורגני". הערך המוסף של הבשר האורגני הוא באיכות החיים המשופרת של בעל החיים לפני שחיטתו. במרבית המקרים, יהיה הבשר האורגני יקר יותר מאשר הבשר ה"רגיל", ולגבי איכותיות הבריאות והטעם שלו - הדעות חלוקות. יש הטוענים שבשר אורגני בריא וטעים יותר, אולם יש גם דעות הפוכות.
השוקולד מיוצר מפרי הקקאו, שגדל על עצים באזורי אקלים טרופי. הפרי מכיל 40-30 זרעים, שנקטפים ומיובשים בשמש והופכים לפולי הקקאו המוכרים לנו. מדינות אפריקה מייצרות 73 אחוז מהקקאו בעולם, יותר ממחציתו בחוף השנהב. ללא התערבות חיצונית, תאגידי הענק העולמיים השתלטו על השוק ושילמו ליצרנים סכומים זעומים עבור הגידול והייבוש. הארגון Fair Trade חרת על דגלו התערבות במשק החקלאי במדינות העולם השלישי, ודאגה לתמורה הוגנת ותנאי העסקה נאותים למגדלים. מוצרי שוקולד הממותגים כאורגניים הם בעלי תווית סחר הוגן, המבטיחה שהחוואים שמגדלים את השוקולד מקבלים שכר הוגן עבור עבודתם. גם במקרה של השוקולד, לבחור אורגני משמעו לשלם יותר - פערי המחירים בין המוצרים הם כ-30 אחוז.

עניין של גאוגרפיה

על-מנת לעודד ולפתח את שוק המוצרים בני הקיימא, ממליצים החוקרים לעודד צרכנות מקיימת באמצעות תמריצים חיוביים, ולא באמצעות תקינה או חקיקה שתאסור על ייבוא או שיווק של מוצרים שאינם סביבתיים או חברתיים. שימוש בתמריצים כלכליים כמו סבסוד או הפחתת מיסוי על מוצרים מסוימים מאפשר שמירה על תחושת חופש הבחירה של הצרכן – במקום לכפות עליו צריכה כזאת או להקשות עליו את העניין. עם זאת, במקרים מסוימים בחרו ממשלות לנקוט דווקא בגישה המתערבת. הולנד, למשל, שהיא המובילה העולמית בייבוא קקאו, התחייבה לייבא קקאו בר קיימא בלבד לכל מוצרי השוקולד והשימוש הביתי עד שנת 2025.
"בצמד המילים 'חקלאות מקיימת' יש אוקסימורון מובנה", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי מהפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. "מובן שיש מוצרים שנחוצים לנו לשם קיומנו, אבל כל מה שמעבר לכך הוא למעשה מותרות, וברגע שקנינו – פגענו בסביבה".
אולנובסקי מדגישה כי חשוב לזכור שקיימות תלויה בגאוגרפיה. לא כל מה שנתפס בעינינו כאורגני או מקיים הוא בהכרח כזה, ולא כל מה שסביבתי בחלקים אחרים של העולם – בהכרח יהיה סביבתי גם במדינת ישראל. "בישראל, למשל, ההשלכות הסביבתיות של משק גידול הבשר למאכל הן משמעותיות במיוחד, בגלל השטח המצומצם והמחסור במים. עם זאת, גם המעבר לתזונה צמחונית הוא לא בהכרח סביבתי יותר – תשומות קרקע, מים, הדברה ודישון בחקלאות משפיעות גם הן על הסביבה, ובמיוחד בישראל, שבה המים הם משאב במחסור".
אז עד שתימצא נוסחת הקסם לצמצום הפגיעה בסביבה ובחברה, יחד עם שמירה על רמת החיים והנוחות, אפשר פשוט לזכור שלא כל מה שרואים בחנויות – חייבים לקנות. לעתים דווקא המוצר שבחרנו לא לקנות הוא הידידותי ביותר לסביבה, לחברה, וגם לחשבון הבנק שלנו.

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
תאריך:  19/06/2015   |   עודכן:  19/06/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 OECD
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מבטיחים, אבל לא תמיד מקיימים
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
עוד סיפורים הזויים של שמאלנים
מקס פאואר  |  19/06/15 15:02
2
המדינה חייבת לעודד
אהרון שחר  |  20/06/15 19:04
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
טובה ספרא
ליקוי החמה עומד להשפיע על ארועים ברחבי העולם; מחזק את הילרי קלינטון להתחיל את קמפיין הבחירות שלה    יוון שומרת על כבודה מול הלחץ    ימים שכדאי לחשוב על ההוצאות, לפני ולא אחרי    הזדמנויות להתחדשות, אבל מומלץ להיזהר עוד שבוע מהבטחות שניתנות לכם
גיל נוילנדר
הקיץ בפתח ואיתו נפתחת עונת הפסטיבלים, ההופעות ואירועי ספורט למיניהם – בארץ ובחו"ל    אך כמו בכל תחום שמושך קהל גדול, גם החיפוש אחר הכרטיס המיוחל עלול להוביל אתכם להונאות
עליס בליטנטל
מחזהו של רולנד שימלפנינג הגרמני אינו נטוע בזמן או במקום מפורשים    "האישה שלפני" היא דרמה המתעתעת בצופה, עד שהוא נכנס לרוח הדברים: הצגה שונה מהקונבנציה הרגילה, בנויה על סצינות העוברות מהעבר להווה ולעתיד בהן אתה מטולטל ברצף האירועים, המובילים אותך הלוך ושוב ומעלים תהיות רבות
בנדטה ברטי, ענת קורץ
יוזמה מדינית מפורטת, מדורגת וארוכת טווח בלבד, תסייע לשכנע את הרש"פ, כי תוכנית 'עזה תחילה (שוב)' אינה מיועדת לעקוף אותה כנציג המוכר של העם הפלשתיני בתהליך מדיני, וכך לרכך את עמדתה לגבי תיאום עם חמאס    אשר לחמאס, יוזמה מדינית תוכיח לארגון שפרויקט השיקום אינו מיועד, בשום אופן, להקל על נוכחותו הצבאית ברצועה
חובב לויטס
"כלכלת שוק חופשי חייבת להיות קשובה לצרכיהם של כל שכבות האוכלוסייה"    ח"כ לשעבר דורון אביטל, ד"ר בפילוסופיה, איש הייטק וכמובן מפקדה של ה"יחידה", מגשש צעדיו בחזרה לזירה הפוליטית. הצגנו לו עשר שאלות לא-פשוטות, במטרה לשמוע מהן עמדותיו בנושאים הכלכליים שעל סדר היום
רשימות נוספות
סוגרים את הים  /  ד"ר דניאל מדר
גנטיקה פראית  /  ליאור ונטורה
קיץ מפלסטיק  /  גליה פסטרנק
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il