X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
תעלת סואץ מפעילה סלקציה ראייתית [צילום: AP/Hassan Ammar]
נקודת מבט של מהגר
למה לדגים שמהגרים לים התיכון יש עיניים קטנות יותר מבני משפחתם המקומיים? מחקר ישראלי שנערך בימים אלה מגלה שלעיניים קטנות יש לפעמים חשיבות גדולה

דייגים וצוללים בים התיכון נתקלים בשנים האחרונות בדגים חדשים שלא הכירו בעבר. מדובר בדגים מהגרים מים סוף שחצו את תעלת סואץ במה שמכונה "הגירה לספסית" (הקרויה על שם האחראי לכריית תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס). מחקרים רבים נעשים על דגים מהגרים אלה, ותהליך ההגירה מעניין מאוד את המדע כתופעה כלל-עולמית שמשפיעה על תפוצת בעלי החיים. מינים מהגרים שמצליחים לשרוד, להתקיים ולהתרבות באזור המחיה החדש עשויים להפוך למינים פולשים, שמתחרים עם המינים המקומיים. ואכן, מינים רבים שעברו דרך תעלת סואץ התרבו בים התיכון, וחלקם אפילו הגיעו עד לצרפת ולספרד. חלק מהמינים שהתחילו כמהגרים כבר נחשבים מינים פולשים בים התיכון, והם מסכנים את האיזון האקולוגי העדין שנוצר במהלך מיליוני שנות אבולוציה.
מחקר חדש שנערך לאחרונה בישראל גילה תופעה ייחודית: לדגים המהגרים שעברו מים סוף דרך תעלת סואץ יש עיניים קטנות יותר מאשר לבני משפחתם הים-תיכוניים. מה הסוד שגרם דווקא לדגים עם עיניים קטנות להגר למי הים התיכון, ואיך הם ניצלו זאת כדי להתבסס בסביבת המחיה החדשה שלהם?

עיניים גדולות

אצל דגים, כמו אצל בעלי חיים אחרים (אך לא כמו אצל האדם), העין גדלה במשך כל תקופת הגדילה. לכן, ככל שגוף הדג גדול יותר, כך גדולה גם העין. בנוסף לכך, קיים הבדל בגודל העין בין מיני דגים שפעילים ביום לדגים שפעילים בלילה: עין גדולה מאפשרת חדירה של אור רב ומאפשרת חדות ראייה גבוהה, ולכן לדגים פעילי לילה יש עין גדולה יותר, שמאפשרת להם לראות טוב בתנאים שהתאורה בהם חלשה. העיניים הגדולות גם רגישות יותר לאור, ולכן דגים בעלי עיניים גדולות רגישים לסנוור בעוצמות התאורה של אור היום. בעלי החיים היומיים, לעומת זאת, מאופיינים בעיניים קטנות יותר ורגישות פחות.
ד"ר עמית לרנר, ראש המעבדה לביו-אופטיקה ימית וראייה במכון לחקר ימים ואגמים לישראל בחיפה, בחן יחד עם ד"ר דני גולני מהאוניברסיטה העברית את שלל דיג המכמורת בים התיכון והשווה בין גודל העין של הדגים המהגרים לדגים המקומיים. ההשוואה בוצעה בין מינים שונים מאותה משפחה, בטווח רחב של גדלי גוף. "מטרת המחקר הייתה למצוא קשר בין הראייה להתבססות המהגרים, ולהאיר פן חדש של השפעת הראייה על ההגירה שלא נחקר עד כה", מסביר לרנר.

המחסום המסנוור

ההשוואה בין הדגים המהגרים לדגים המקומיים העלתה ממצאים מפתיעים: בשתי משפחות, הקוליסיים (Scombridae) והצניניתיים (Carangidae), שכוללות מינים שטורפים בים הפתוח ושנשענים בעיקר על ראייה לצורך מציאת טרפם, לדגים המהגרים היו עיניים קטנות יותר מאשר למינים המקומיים. לעומת זאת, במשפחת המוליתיים (Mullidae), שכוללת מינים שאינם נשענים על ראייתם, לא נמצא הבדל בגודל העין בין המהגרים למינים המקומיים.
כיצד ניתן להסביר את ההבדל בגודל העין? לדברי לרנר, המפתח לפתרון התעלומה נעוץ ככל הנראה דווקא בתעלת סואץ עצמה. התעלה רדודה יחסית ועומקה 25 מטרים בלבד. בשל כך היא מוארת היטב, ולכן ייתכן שדגים בעלי עיניים גדולות נמנעו מלעבור בה מחשש לסנוור, בעוד שדגים בעלי עיניים קטנות עברו בה בלי היסוס. משמעות הדבר היא שהתעלה יצרה סלקציה ראייתית על ההגירה הלספסית לים התיכון.

דברים שרואים משם

ממצאי המחקר מסייעים להסביר תופעה מוכרת: המינים המהגרים מאכלסים את האזורים הרדודים והמוארים יותר בים התיכון, ודוחקים את המינים המקומיים לעומק. תופעה זו תועדה במחקרו של גולני ובמחקרם של ד"ר דור אדליסט ואחרים בעבר: תצפיות על שלל הדיג העידו על דפוסים של החלפת ציר העומק אצל דגים קרובי משפחה, שבהם המין הים תיכוני העמיק את מיקומו בעמודת המים והמין המהגר התמקם במים הרדודים יחסית. לרנר, במחקרו החדש, מראה שסביר שתחרות זו מבוססת בין היתר על ראייה: המינים המקומיים, שהיו נפוצים בעומק הים גם בעבר, נדחקים לעומק וממשיכים להתקיים שם, בעוד שלדגים המהגרים, בעלי הרגישות הנמוכה יותר לאור, נדרשת תאורה חזקה יותר כדי לצוד ולהתקיים ועל כן הם מאכלסים את האזורים הרדודים. הממצאים החדשים משלימים את המחקר הקיים ותורמים להבנת התחרותיות בין מינים מאותה משפחה, שמשפיעה על אזור המחיה.
תוצאות המחקר חושפות תופעה מעניינת נוספת: ההבדל בגודל העין מציע שההגירה לא קרתה בשלב הלרוולי, שבו הדג עדיין דגיג קטן וצעיר, אלא בשלב הבוגר. לרוות הדגים נסחפת בזרם בתעלת סואץ מדרום לצפון במשך רוב ימות השנה. יש לה יכולת תנועה מוגבלת, ובכל מקרה עיניהם של הדגיגים קטנות מדי מכדי להסתנוור מעוצמת האור בתעלה. אם מעבר הלרווה היה מכתיב את תפוצת המינים המהגרים בתעלה, לא היה אמור להימצא הבדל בגודל העין והימצאות המהגרים בים התיכון לא הייתה מוגבלת למים הרדודים. העובדה שלדגים המהגרים יש עיניים קטנות באופן מובהק מציעה שהדגים שעברו את תעלת סואץ עשו זאת כדגים בוגרים, שבשל היותם בעלי עין קטנה יחסית צלחו את המחסום המסנוור. עובדה זו מעניינת בפני עצמה, ומהווה מסקנה חשובה ובלתי צפויה של המחקר הראייתי.
לרנר וגולני ממשיכים לחקור את הסוגיה, ובכוונתם להרחיב את המחקר למשפחות דגים נוספות מתוך 92 המינים שהיגרו לים התיכון דרך תעלת סואץ, ולהשוות את גדלי העין של אוכלוסיות המהגרים מאותו מין הנמצאים בים התיכון עם אוכלוסיות מבני מינם שנמצאו בים סוף.

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
הסיפור פורסם ברשת ב'
תאריך:  05/07/2015   |   עודכן:  05/07/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רועי כהנוביץ
אירן ותוכנית הגרעין שלה היו בשנים האחרונות יעד למתקפות סייבר שפגעו במקרים מסוימים פגיעה קשה ברפובליקה האיסלאמית. אך במקביל, אירן משקיעה משאבים רבים בפיתוח יכולות סייבר מתקדמות ורואה בזירה זו חזית חשובה במאבקה במדינות המערב
יואב יצחק
תנ"צ אפרים ברכה לא עמד בלחץ, ולא נתן לעצמו את הזכות השמורה לאלפי חשודים שהוא עצמו חקר: למסור במח"ש את גרסתו ולנהל מאבק להוכחת חפותו - אם אכן לא ביצע מעשים בלתי כשרים    הח"מ התריע מספר פעמים מפני דבריו של ברכה, שהזהיר כי הוא "עלול להתאבד אם יחקרו אותו בחשד שקיבל שוחד" (16.06.15)    למרות זאת, אקדחו לא נלקח ממנו והוא נותר ללא השגחה
צילה שיר-אל
בכל פעם אני נשאלת מחדש מיהם המזלות המתאימים זה לזה ומיהם המזלות שפחות יאהבו להיות זה במחיצת זה, ולכן, קיבצתי בפניכם את כל התשובות
רעות לוי
מדובר בהיקף של פי 30 ומעלה מנכסי הקרנות הכספיות. לכאורה הפחתת הריבית הפכה את הפיקדונות לפחות אטרקטיביים, אבל בהתאמה היא הפכה את האלטרנטיבות האחרות לממש לא אטרקטיביות
יואב יצחק
אלי עזור, בעל השליטה בעיתון מעריב ובקבוצה של כלי תקשורת, בהם עסקי טלוויזיה, נתן ידו להסגרת מקור ולהפרת חסיון (אפרים ברכה)    אחד הנהנים המרכזיים הוא: ראש הממשלה בנימין נתניהו    השאלה היא: מה מצפה אלי עזור, הפועל כסופר מאכער ידוע ומוכר, לקבל בתמורה משר התקשורת בנימין נתניהו    וגם: מה מידת מעורבותו של העיתונאי בן כספית בהתנהלות מעריב בעניינו של אפרים ברכה
רשימות נוספות
צריך לדבר על המדבור  /  ליאור ונטורה
ים מדוגם  /  מאיה פלח
מבטיחים, אבל לא תמיד מקיימים  /  טל גולדרט
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il