הטרויקה המפורסמת, נתניהו-ליברמן-דרעי, שוב מכה. הפעם, ניצחון שלה באיוש הוועדה למינוי שופטים. הדיל, קרי הקומבינה הפוליטית הבזויה וההזויה בין שלושת המוסקטרים הללו, הצליח מעל למשוער. "ליברמן עמד במילתו", "ליברמן סיפק את הסחורה", זועקות הכותרות לאחר ליל השימורים בכנסת. מילה של ליברמן זו מילה, תלוי כמובן באיזה הקשר בודקים את תקפות הביטוי האלמותי זה. על כך עוד נפרט בהמשך.
הפוליטיקה אינה נקייה מקומבינות או קואליציות אד-הוק. זו המציאות, גם אם ריח חריף של ביבים עולה ממנה. אלא שהטרויקה הזו מוכרת היטב במעשיה מרחיקי הלכת. די להזכיר לקוראים הנכבדים שהטרויקה הזו, בעזרתו של יו"ר הקואליציה הנוכחית ויו"ר ועדת החוץ והביטחון,
צחי הנגבי, הייתה מעורבת באחת הפרשיות היותר מוכרות בישראל המכונה פרשת "בר און-חברון" הידועה לשמצה.
מתברר שבפוליטיקה הישראלית אין התיישנות, ומה שהיה הוא שיהיה. גם בנושא בחירת החברים בוועדה למינוי שופטים, אותן דמויות ממש היו במרכז: ראש הממשלה שסגר דיל עם ליברמן, דרעי שננזף בבוטות על-ידי נתניהו, וכמו-כן צחי הנגבי שדאג לסגירת כל הקצוות לקראת סיום מוצלח של המהלך.
כאמור, פוליטיקה היא זירת התגוששות, תככים, קומבינות, ומה לא? אלא שיש רגעים שבהם גם מי שמכיר את נבכי הפוליטיקה והתנהלות הפוליטיקאים, עלול להרים גבה נוכח הביזיון ועזות המצח של השחקנים הפוליטיים. התנהגותו של ליברמן מוכרת היטב. לאנשים הגונים מהלכו האחרון אמור לצרום, לגרום לבחילה. למצדדים ודאי יש נחת רוח. היות שאיני נמנה עם האחרונים, אני פטור מלהסביר את ביקורתי.
"נתניהו רימה את הבוחרים"
מאז הבחירות האחרונות, ליברמן אינו מפסיק לתקוף את נתניהו ואת ממשלתו. הנה לדוגמה ציטוט מדבריו: "ראיתי טענות כאילו ליברמן הטעה את הבוחרים שלו. קודם כל, מבחינה עובדתית - לאורך כל מערכת הבחירות סירבתי להתחייב מראש שאתמוך בנתניהו. אמרתי שההתחייבות שלנו לעולם לא תהיה פרסונלית, אלא לקווי יסוד ומצע. חזרתי על כך עשרות פעמים, אשמח אם מישהו ימצא ציטוט אחר. גם במהלך הכנסת ה-19 הוצעו אינספור הצעות ופיתויים כדי שאתמוך בשינוי הרכב הקואליציה, לזרוק את יש עתיד ולהכניס את החרדים, ואמרתי עשרות פעמים -
בלי טריקים ובלי שטיקים: רוצים שינוי של הרכב הקואליציה, אז נלך לבחירות" (וואלה, 11 במאי 2015). ברור כשמש.
ממשיך ליברמן וטוען: "מי שבאמת רימה את הבוחרים זה
בנימין נתניהו - אין ספק שהבן אדם רימה ושיקר, קודם כל לציבור העולים מחבר העמים. יש לי עשרות הקלטות של נתניהו מופיע בפני כלי תקשורת ברוסית. מה הוא לא הבטיח? הרים וגבעות... עברתי על ההסכמים שהוא חתם עם כל ארבע המפלגות - כל נושא העלייה והקליטה לא קיים, לא מופיע בכלל. אין זכר לכל מה שהבטיח על שכר דירה, עזרה לעולים... זה נקרא לרמות את הציבור".
אחרי כל המילים הבוטות הללו, יסביר כל אדם סביר איך ליברמן מוכן לעשות דילים עם האיש שרימה אותו, את הציבור, את העולים שליברמן מתיימר לייצג? זה הרי בלתי נתפס. הגדיל ליברמן באומרו בהמשך לאחר שנפוצו שמועות על ניסיונותיו של נתניהו "לגנוב" ח"כ מ
ישראל ביתנו; על הניסיון "לקנות" חברי כנסת מישראל ביתנו אמר: "ההתנהלות של לשכת ראש הממשלה מבזה. שמעתי את הפרסומים כאילו
הליכוד ינסה 'לגנוב' לנו חברי כנסת. שינסו לגנוב חברי כנסת מהרשימה המשותפת, שם יש להם יותר סיכוי". ליברמן היה חד וברור: "אנחנו נציג אלטרנטיבה לאומית אחראית לנתניהו. אין לנו שום כוונה לשתף פעולה עם האופוזיציה של השמאל, אנחנו נציג אלטרנטיבה מימין". אז איך, לעזאזל, האיש שלפני חודשיים אמר דברים אלה סוגר עסקה עם שנוא-נפשו הפוליטי? אך מילה זו מילה!
ליברמן משנה את עורו
בימים אלה מלאו 10 שנים מאז הפינוי. בכנס פוליטי מלפני מספר חודשים, בהתייחס לליכוד והעומד בראשו, אמר ליברמן: "שישה שרים וסגני שרים של הליכוד היום, שהיו גם אז שרים וחברי כנסת, הצביעו בעד ההינתקות", הזכיר ליברמן. "לעומת זאת, אף אחד מישראל ביתנו לא העלה על דעתו לתמוך ברעיון הכושל הזה. גם מי שמסר את חברון ופינה את הישובים מגוש-קטיף, זו לא הייתה ישראל ביתנו אלא הליכוד". זו הטחת אשמה כבדה מאוד על הליכוד, אם כי היא נכונה מאוד. אז איך ליברמן מלפני חודשיים-שלושה, משנה את עורו וסוגר דילים עם המפלגה שאשמה בחטאים שהזכיר?
האינטרסים האישיים, הצרים, גוברים על כל אידיאולוגיה. נתניהו סולד ממערכת המשפט, ודאי בג"ץ, וכך הקואליציה שלו, החל מ
ש"ס ועד
הבית היהודי. שרת המשפטים היא השלוחה של הקואליציה בעניין זה. ליברמן לא שכח את חקירותיו. הוא גם אינו שוכח שעדיין מתנהלת חקירה נגד חברים בכירים במפלגתו. הוא מקווה שבאמצעות קומבינות יחסה של מערכת המשפט אליו ואל חבריו ישתנה. ימים יגידו.
נסיים בבדיחה עצובה מאוד הקשורה בשלוחו של ליברמן לוועדה לבחירת שופטים, הח"כ
רוברט אילטוב, שהצהיר שאחד המבחנים לבחירת שופטים יהיה לדעת לשיר או לשיר את "התקווה". אני מציע לח"כ אילטוב להחיל זאת גם על אחרים. למשל, שחקני נבחרת ישראל בכדורגל, משלחות לחו"ל וכדומה. יש לי חשש סביר שרבים לא יוכלו לעמוד במשימה זו. יערוך הח"כ הנכבד מבחן בקרב רבים מבין אלה שהוא מתיימר לייצג אותם וייווכח עד כמה הם לא יודעים את מילות "התקווה", ובכל זאת הם אזרחים ראויים מאוד. זה נלעג, זה מבזה, אך זה מה יש.
