בחודש יולי שנה זו, הגיש ניצב ירון בארי, ראש אגף התנועה, במשטרת ישראל, את התצהיר הזה, שכל כולו מנוסח בלשון נקבה. מדובר בתצהיר שהוגש בהינף קולמוס, כל כולו כלאחר יד, מעשה של רשלנות, פזיזות, חלמאות, שטחיות, חובבנות וזלזול - הכל יחד. התצהיר הוגש לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק. מקריאת התצהיר אתה יוצא למד, עד כמה שיטת ה"חאפ-לאפ" אופיינית בדרגות הכל כך בכירות. עד כמה שולט חוסר תשומת הלב. חוסר האכפתיות. מדיניות של "סמוך". הניצב הרי סמך על הקצינה, עורכת הדין, שתנסח בעבורו את התצהיר. הוא חתם מבלי שטרח לקרוא. הוא, הניצב, היה עד לא מכבר ראש אמ"ש במשטרה [אגף משאבי אנוש]. האם כך גם חתם על מינויים ועל דרגות? האם ידע בכלל על מה ועל מי הוא חותם? האם קרא תיקים אישיים? בענייננו: האם הקצין הבכיר הזה, בכלל קרא את תגובת המדינה, תגובה שעליה מסר תצהיר? האם עיין בה? האם הבין אותה? את תוכנה? את הכתוב בה? האם על קצין בכיר שכזה אפשר בכלל לסמוך, על כי ינהל במקצועיות וביד רמה את אגף התנועה של המשטרה? האם בצורה כזו הוא גם כותב דוחות תנועה? דיווחים למפקדו? מסקרן ומעניין מה יגיד על כך הרכב שופטי בית המשפט העליון הנכבד, כשיראה גבר מגיש תצהיר בלשון נקבה. מניסיוני אני אומר לכם כי אם היה זה כבוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, שפרש לפני שנים, היה יושב בהרכב, הוא לא היה עובר לסדר היום. השופט חשין המלומד והשנון, בלשונו החדה כתער, אותו כה אהבתי, היה כבר משרבב את: "זו לא גברת זה אדון"... הוא הרי לא היה מתאפק למראה המביש הזה. זה הרי היה, מתבקש - אצלו - אם תצהיר כזה היה "נופל" לידיים שלו. מה אני למד מכך? זו בדיוק המשטרה החובבנית אותה הותיר המפכ"ל דנינו אחרי לכתו. משטרה חובבנית ושטחית. משטרה שרלטנית. משטרה של "שלוף". משטרה שבה הכל כלאחר יד. משטרה שאינה יודעת להקפיד על קוצו של יוד. משטרה אשר בה איש אינו בודק את רעהו. כמה ידיים עבר התצהיר הזה - ואיך זה שאיש או אישה לא נתן או לא נתנה את הדעת על מה ואיך הוא כתוב. איך זה שה"מדינה" מגישה תצהיר של ניצב - גבר - המחופש לאישה? איך מתרחשת תקלה כזו - ועין משטרתית כחולה אינה נותנת את הדעת? ודוק: חשפנו את התצהיר המביש, השרלטני והחובבני הזה, בדיוק באותו השבוע שבו העלה אותו קצין המשטרה הבכיר הזה, ניצב ירון בארי, פוסט לכרטיס ה"פייסבוק" שלו, שם צירף סרטון מפוקפק (בלשון המעטה) במהלך שעות עבודתו (משעמם לו???) שרק בגינו היה הכרח להעמידו לדין משמעתי ולהדיחו מהמשטרה. את הסרטון המביש הזה, כולו קונוטציה מינית, חשף העיתונאי יניב קובוביץ מעיתון הארץ. זה אותו קצין משטרה בכיר, ניצב ירון בארי, ש"עלה לרגל" למשרדו של הוד רוממותו, עו"ד רונאל פישר, ל"פגישה" שאת מהותה וסודה איננו יודעים עד היום. איש במח"ש לא ירד לחקר אותה פגישה - במשרדו של עורך הדין הפרטי. מעניין, אלי למשרד, לא עולים לרגל ניצבי משטרה במדים, אלא אם כן מדובר ב...לקוחות. ניצב בארי לא היה לקוח של עו"ד רונאל פישר, אלא חבר שלו. "קולגה". זה אותו קצין המשטרה הבכיר, ניצב ירון בארי, שבעניינו פניתי למח"ש, גם במספר תזכורות, בדרישה לבחון את כל תיקי המשמעת בהם דן, כראש אמ"ש, כשאת השוטרים מייצג לא אחר מאשר עו"ד רונאל פישר. לו תישמע דעתי, בכל הכבוד, יש לבחון היטב, הכיצד זה גויס הקצין הבכיר הזה, מצה"ל למשטרה, קיבל מיד, מרגע גיוסו, דרגות ניצב, כיהן כראש אמ"ש וקודם, ללא רקע וללא כל ניסיון לתפקיד ראש אגף התנועה. לימים, יגיע זה אשר גייס אותו למשטרה, זה אשר ענד לו דרגות ניצב על כתפיו, אחד בשם יוחנן דנינו, לוועדת טירקל, ויסביר, בלהט, מדוע חובה לקדם ולבחור, רק אנשים מתוך המערכת פנימה, לפיקוד הבכיר של המשטרה. אחד בפה - אחד בלב. מן השפה - ולחוץ. מי זה המגיש תצהיר שכזה לבית המשפט העליון, מעיד, כאלף מונים, על רמת הארגון שאותו הוא מייצג, על רמתו המקצועית, על האכפתיות ותשומת הלב הבאה מקרבו פנימה - ומקומו - בבית. ויפה שעה אחת קודם.