X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
כשהבאתי אל פי הכבד הקצוץ של אלימלך, הייתי בשוק מוחלט. פתאום עלה באוזניי הניגון הידוע של החזן המנוח, ר' אריה (לייבל'ה) גלאנץ ומתיקות שלא מן העולם הזה אחזה בי. הבאתי קצת חריין (חרוסת) אל תוך פי ומחמת חריפות יתר שהייתה בה, בלעתי נתח עצום של חלה, להפיג חריפות היתר. ואז התחלתי לבכות
▪  ▪  ▪
מסעדת אלימלך

בואו נודה על האמת. אי-אפשר להתעסק כל הזמן בסורים, ברוסים, באופן מינוי שופטים, באי קידומם וקידומים באבנים שנזרקות ואם נגדיר אותם ככלי נשק, תוך שנקצוב עונשי מינימום, אם לאו. ומה עם הנפש? מה עם לאכול משהו טוב ומשובב בטן - בימים אלה כשרוחות הסתיו מתחילות לנשב, אט אט ובהיסוס ודוחקות החמסינים אל כיוון הקיץ הגווע - איזה סוג של מאכלי עולים על השולחן בימים שבין כסה לעשור? ולמי שלא מבין, איני מתכוון למפרום דווקא וגם/או לאושפלאו גרוזיני אסלי, עם בצל, שומן בשר ובצל מטוגן.
כמי ששמו מעיד עליו שהוא שייך למיעוט האשכנזי דווקא - שנותר בגדר של שריד מוגן, במקומותינו ושחל עליו חוק הגנת צמחי בר ואסור לקטוף אותו, בכלל, גם לא בכדי לשמח ת'ילדים ואפילו לא רק אחד לדוגמה, כמו: כלנית אחת, לדוגמה; רקפת אחת, לדוגמה; נורית אחת לדוגמה ועוד הרבה, הרבה "דוגמאות" שכאלה - הרי מביאה בי תקופה זו געגועים למאכליה של אימא שמנו - בין היתר - תפריט שכלל: געפילטע פיש; מרק עוף צח, המכונה "פנצילין יהודי", סלט תפוחי אדמה (ששנים, שנים, כילד אהבל התעקשתי לקרוא אותו בשם: "קרפוגל זאלאט", במקום "קרטופל זאלאט"), סלט אוקראיני, חמוצים תוצרת בית, אייר זאלאט (סלט ביצים בלשון העם), ארבס, שהם גרעיני חומוס מבושלים ומתובלים היטב, גולש הנוגרי-פולני (תלוי בטועם ובמבשלת), האקטע לייבר שזה הכבוד הקצוץ הא-לוהי, חריין שהינה חזרת שמצורפת ומודבקת לגעפילטע פיש לכבד הקצוץ ואם התמזל מזלכם, גם איזה קומפוט פירות, לסיום פולני מתוק ומנומס.
אמא, עליה השלום, מצויה - כבר שנים הרבה - במקום שלא משלמים בו מס הכנסה וביטוח לאומי ומי שמבקש להיכנס לנעליה הגדולות, הגדולות מאוד מאוד של אמא - היא השף, אבהי ברמן, שהוא פולני - מה זה פולני, מ"האוי" הראשון שהוא משמיע, כשהוא מתעורר בבוקר ועד ה"אוי ויז מיר", כשמישהו מהוותיקים של מסעדת "אלימלך" מבקש ממנו כמה חתיכות בשר ברוסט, על סנדוויץ עם חרדל מהסוג הפשוט, הפשוט הזה (עיזבו אותו, מחרדל ד'זון, הוא שף פולני ולא שף צרפתי) ואז מתברר, שהוא שכח להזמין מהקצב הנתח המיוחד הזה ממנו עושים ברוסט או "פייקל פלייש", כפי שקראו לגוש הבשר הכבוש הזה, במחוזותינו הייקים והגישו אותו על לחם שיפון, עם מלפפון חמוץ אמיתי, תוצרת בית. אח. אח. איך עולה אצלי הרוק, רק לזכר הימים האלה של פעם כשנתנו כבוד לקורנביף ולא כל ליצן ועול ימים, עשה עצמו שף מבין עניין. ומה עם הרוסטביף? ומה עם הקרפלך עם מילוי בשר, במרק העוף, או הקרפלך, שהיו בני דודים שלהם והיו ממולאים במחית (עאלק מחית - בפירה!) תפוחי אדמה, בלול בבצל וכשטיגנו אותם עם בצל, פתאום קראו להם - פירוגן?
הקיצקץ ובקיצור נמרץ. השף, אבי ברמן, פתח מחדש מסעדת "אלימלך" שלו ברחוב וולפסון מחדש ולמי שיש חורים בהשכלה ואינו יודע מה זה אוכל מזרח-אירופי שפעם קראו לו, מתוך התנשאות לשמה - אוכל יהודי, מוזמן לבוא ולמלא חורים בהשכלה, בכמה כוסות בירה מתוצרת מקומית. אבי ברמן קורא לבירה הזו בלונדינית ואני חושב שהיא בכלל ג'ינג'ינית, אבל בואו לא נתווכח על שטויות. הבירה שלו נשארה בירה חזקה ואיכותית עוד בימים שהמשורר יבי, תקע כוס אחר כוס ובין כוס לכוס כתב הוא שיריו האלמותיים שפורסמו, מדי שבוע בעיתון הארץ בליווי ציורים של הציירים המנוחים: עמוס קינן, דן קידר, אורי ליפשיץ, מנשה קדישמן ויבדל"א, יגאל תומרקין וחיים טופול החביב והאהוב, שבימים אלה מלאו לי שמונים שנה, בבריאות טובה ומעולה. אז במה עסקנו? בבירה? באוכל? אה, כן.
כשהבאתי אל פי הכבד הקצוץ של אלימלך, הייתי בשוק מוחלט. פתאום עלה באוזניי הניגון הידוע של החזן המנוח, ר' אריה (לייבל'ה) גלאנץ ומתיקות שלא מן העולם הזה אחזה בי. הבאתי קצת חריין (חרוסת) אל תוך פי ומחמת חריפות יתר שהייתה בה, בלעתי נתח עצום של חלה, להפיג חריפות יתר שבאה אל פי. ואז התחלתי לבכות. עד עתה איני יודע, אם בכיתי מחמת הניגון העצוב של ר' אריה (לייבל'ה) גלאנץ שעלה בי או מחמת חריפותה היתרה של החזרת או, גם מחמת זה וגם מחמת זה, יחדיו. הקיצור מצאתי עצמי עושה מסע בזמן, בדרך שונה מזו שעשו זאת תנאים ומקובלים דוגמת רבי עקיבא, אלישע בן אבויה, רבי יוסף קארו וטובים ורבים אחרים. לא הרחבתי דברים על הגעפילטע פיש, אבל דיי שאציין, כי יש בה מתיקות, היאה ויפה למאכלים פולניים, אבל זו היא מתיקות של דק מן הדק. אין מדובר בדובשנית, המרובבת בסוכר, בדמות דג השולה לו בצירו. לא. ולא! מדובר בקציצת דג קלילה, נעימה וטובה למאכל שאינה מכבידה על הקיבה.
אבל מה, השף, אבי ברמן, לכלך קשות, בכך שלא הכין קומפוט לקינוח ובשביל זה נוריד לו שתי נקודות. במקום ציון עשר שהיינו נותנים לו - מלכתחילה - ניתן לו ציון שמונה בלבד, שילמד לא לשחק בתאוות ובהנאות שלנו! הקומפקוט הביתי שהכרנו אצל סבתא היה מורכב מחתיכות פרי מיובשות שהיא הרתיחה במים והוסיפה להם סוכר, להשבחת הטעם. היו בקומפוט זה משמשים מיובשים, שזיפים מיובשים וכמובן - תפוחים מיובשים. בשנים האחרונות נתקלתי בחנויות, בדרומה של עיר, גם בדובדבנים מיובשים, אפרסקים מיובשים, אגסים מיובשים ועוד ועוד מיני פירות שלא עלו על שולחננו, בימים שקומפוט היה מורכב משלושה סוגי פירות - תפוחי עץ מיובשים, שזיפים מיובשים ומשמשים מיובשים או ממשמשים מיובשים, שזיפים מיובשים ותפוחי עץ מיובשים או מהרכב של שזיפים מיובשים, תפוחים מיובשים ומשמשים מיובשים, בלבד.
מסעדת "אלימלך" נפתחה בימים אלה, אבל השף, אבי ברמן, שעדיין עסוק בלהשיב תפארתה של המסעדה לימיה המפוארים מתרוצץ, כל הזמן, ברחבי העיר. אז עשו לעצמכם טובה וטלפנו למסעדה לפני שאתם מגיעים, כך שבמקום לאכול אוכל מזרח-אירופי תאכלו זכוכית ממש, באחת מחנויות המנורות והנברשות הפזורות ברחוב וולפסון וסביבותיו.
מסעדת "אלימלך", רחוב וולפסון 35, תל אביב. שעות עבודה מוצהרות (לא באחריותנו): 08:00- 24:00; טלפון נייד: 052-8144477; דוא"ל: elimelec36@gimel.com
גילוי נאות: בשנת 1995 ייצג כותב שורות אלה מסעדת "אלימלך" בגלגולה הקודם, בשל סירוב רבנות תל אביב, לאפשר פתיחת המסעדה בשבת ולהעניק לה גם תעודת כשרות. בעקבות הגשת עתירה לבג"ץ ובקשה למתן צו ביניים נגד הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב, פעלה מסעדת "אלימלך", בגלגולה הקודם, חודשים מספר, כשהיא פתוחה בשבת, נהגת משירותי כשרות צמודים של רבנות ראשית תל אביב, שהוענקו לה, בעקבות צו ביניים שהוציא שופטת בג"ץ, דליה דורנר וממשגיח כשרות שפיקח על כשרות המסעדה שפעלה בשבת ומכרה מאכלים שחוממו על פלטת שבת. בעקבות טענת רבנות ראשית תל אביב, כי המאכלים חוממו במיקרוגל, נדחתה העתירה והוסרה כשרות רבנות תל אביב ממסעדה זו.


הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין. ד"ר חיים שטנגר, יצא לחופשת שבתון ובמקומו פועלים - בתקופת השבתון שלו - עורכי-הדין אורי פנטילט וארנון שצמן.
תאריך:  20/09/2015   |   עודכן:  29/09/2015
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות חיים שטנגר לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לייבל'ה גלאנץ ומסעדת "אלימלך"
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
אלימלך
אביגיל  |  15/04/16 12:06
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
חיים שטנגר
יש לשקול היטב מתן היתר למשטרת ישראל להפעיל ירי צלפים, בירושלים, כדי למנוע הרג אזרחים חפים מפשע, בהשלכת וידוי אבנים, בידי פורעים פלשתינים וזאת לנוכח המציאות הפוליטית העכשווית בארה"ב ובאירופה
חיים שטנגר
תמוה מדוע "הקפיצו" דבריו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, את נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, עד שראתה לפרסם הודעה פומבית מטעמה ועל דבריו הגזעניים של ח"כ רוברט אילטוב עוברת היא באדישות-מה
פיני (פנחס) פישלר
על התצהיר שהגיש, כלאחר יד, ניצב ירון בארי, ראש את"ן, לבית המשפט העליון, המנוסח, כולו, בלשון נקבה    "זו לא גברת זה אדון"
חיים שטנגר
כל עוד יהיו לרוסים אינטרסים צבאיים בסוריה ובכללם אינטרסים צבאיים-ימיים, המצריכים תקיעת יתד של קבע בצורת הקמת בסיסי חיל-הים הרוסי, בסוריה ימשיכו ואף יגברו מעורבות והתערבותה של רוסיה, במלחמת האזרחים בסוריה
אריה אבנרי
כמי שעוסק לאורך שנים בחשיפת מעשי שחיתות שלטוניים במישור הממלכתי והמוניציפלי, בסיועה הפעיל של תנועת אומ"ץ, אני מבקש לערוך במסגרת זו חשבון עם כמה מ"לקוחותיי" הוותיקים והחדשים
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il