מהם גבולות המזרח התיכון?

המהפכה האירנית בשנת 1979

אירן שהייתה מדינה פרו-מערבית אך אוטוקרטית, תחת שלטונו של השאה מוחמד רזה פהלווי, הפכה לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בעלת משטר איסלאמי שיעי, תחת שלטון האייתוללה ח'ומייני. המהפכה לוותה בעויינות קשה כלפי מדינות המערב ובראשן ארצות הברית. הלבטים האם אירן, אשר נתפשה כמדינה פרו-מערבית, הינה חלק מאזור המזרח התיכון, הסתיימו עקב המהפכה.

מלחמת בריה"מ באפגניסטן 1989-1979, ועליית ארגון הטליבאן

בשנת 1978 התרחשה הפיכה באפגניסטן והודחו נציגי השלטון הפרו-סובייטי. משמעות ההפיכה הייתה לא רק איבוד מאחז קומוניסטי חשוב, אלא גם עליית כוחה של התנועה האיסלאמית. באותה תקופה כללה ברית המועצות רפובליקות איסלאמיות שבהן חיו מיליוני מוסלמים ונוצרה סכנת זליגה של התסיסה האיסלאמית לרפובליקות אלו שבקרבת אפגניסטן. כתגובה, בדצמבר 1979 פלשו כוחות גדולים של הצבא הסובייטי לאפגניסטן והחלו בניהול מלחמה במורדים. הממשל האמריקני ראה במעשה זה חלק מתוכנית סובייטית רחבה שמטרתה ליצור טריטוריה רצופה מרוסיה ועד המפרץ הפרסי. לכן, החליטה ארצות הברית לעזור לאפגנים "המותקפים" בעזרת סיוע צבאי ששלחה לכוחות המוג'אהדין. ב-1988 חתמו ארצות הברית וברית המועצות על הסכם להפסקת ההתערבות הבינלאומית באפגניסטן ושנה לאחר מכן הוציאו הסובייטים את כוחותיהם מהמדינה, אך מלחמת האזרחים במדינה נמשכה. בתוך התוהו ובוהו צמח ארגון הטליבאן בעל פרשנות איסלאמית רדיקלית, ושונה ממה שאפגניסטן הכירה קודם לכן. בשנת 1996 תפס הטליבאן את השלטון והטיל משטר של טרור וקיצוניות דתית, כאשר ב-1998 הוא איפשר לארגון אל-קאעידה, שעל השפעתו נדון בהמשך, להתמקם באפגניסטן. כתוצאה מתהליכים אלו, יותר ויותר חוקרים התחילו לכלול את אפגניסטן באזור המזרח התיכון.

סיום המלחמה הקרה ופירוקה של בריה"מ בשנת 1991

סיום המלחמה הקרה הביא לשינוי דרמטי בסביבה הגאופוליטית של מרכז אסיה והקווקז. לאזור זה מיוחסת חשיבות אסטרטגית רבה בשל מיקומו הגאוגרפי, אוצרות הטבע שמצויים בו, ובשל עובדת היותו בעל אוכלוסייה מוסלמית גדולה. פירוקה של ברית המועצות הביא להקמתן של שמונה מדינות עצמאיות מדרום לרוסיה, ובכך נפתחו הזדמנויות חדשות לקידום אינטרסים פוליטיים וכלכליים בפוליטיקה העולמית. גם תיחומו של המזרח התיכון הושפע מכך ובמקורות שונים ניתן לראות הגדרות הממקמות את המדינות העצמאיות בתוך תחומי האזור שמכונה "מזרח תיכון", זאת בטענה שמאפייניהן החברתיים והפוליטיים מתאימים יותר למזרח התיכון מאשר למרכז אסיה.

הטראומה בארה"ב בעקבות אירועי 11/9

אירועי ה-11/9 הביאו להתייחסות חדשה של השלטון האמריקני למזרח התיכון, ונוצר הצורך לשרטוט מחודש של גבולות האזור. ארגוני טרור כמו אל-קאעידה נתפשו כאיום ממשי על אינטרסים אמריקנים, כאשר הממשל האמריקני בראשות הנשיא בוש הכריז על "המלחמה בטרור" ועל מחויבותו לפעילות יזומה שמטרתה הגנה על תושבי ארצות הברית. "דוקטרינת בוש" הדגישה את הצורך להילחם מלחמת חורמה בטרור ובכל מי שתומך בו עקב האיום שהוא מהווה על שלום העולם. גישה זו מתבססת על שתי דרכי פעולה: פעולה אגרסיבית כלפי טרור ומשטרים התומכים בטרור כמו למשל הטליבאן באפגניסטן, והן פעולה מדינית החותרת להקמת משטרים דמוקרטיים במזרח התיכון במקום המדינות שנתנו חסות לטרור. ל-11/9 קשר ישיר גם למעורבות ארגון נאטו במתרחש במזרח התיכון ובעיקר באפגניסטן. מדיניות זו הובילה להגדרה מחדש של אזור המזרח התיכון, המתעלמת מההגדרות הגאוגרפיות המסורתיות. לצורך כך הוקם בדצמבר 2002 גוף אדמיניסטרטיבי חדש The Middle East Partnership Initiative - MEPI, כאשר המזרח התיכון הרחב הוגדר ביוני 2004: Grater Middle East Initiative - GMEI. גבולות המזרח התיכון הורחבו וכללו מלבד 22 מדינות ערב גם את טורקיה, ישראל, פקיסטן ואפגניסטן. נראה כי המכנה המשותף העיקרי להגדרתו החדשה של האזור מושפע מהספר "התנגשות הציוויליזציות" של הנטינגטון, שפורסם בשנת 1996. הספר מנבא מלחמה בין המערב לאיסלאם כחלק מהתנגשות ציוויליזציות כללית, והפך מאז לאורים ותומים של חוגי הימין בארה"ב, מהתחזקות האיסלאם הפונדמנטליסטי ומהעוינות הגוברת למערב. הרחבת הגבולות חייבה היערכות שונה של מחלקת המדינה של ארצות הברית, שינוי של הגדרות החלוקה האזוריות והכללת מדינות חדשות במשרדי האזור השונים. גם המפה של תחום האחריות הצבאי של CENTCOM האמריקני שונתה וכללה את פקיסטן, אפגניסטן והרפובליקות של דרום ברית המועצות לשעבר. בשנת 2004 הגדירו מנהיגי שמונה המדינות המתועשות (G8) את אזור "שותפות בקדמה ובעתיד משותף", במטרה לקדם את החרות, הדמוקרטיה והשגשוג במזרח התיכון הרחב: BMENA. מדובר באזור גאוגרפי פוליטי הכולל את המדינות השוכנות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. השם החדש נותן ביטוי לשינוי התפיסה המערבית לגבי תיחומו הגאוגרפי של המזרח התיכון, אזור אשר כולל בגבולותיו מדינות ערביות ומוסלמיות המשתרעות בכל השטח מפקיסטן במזרח ועד מרוקו, סהרה המערבית ומאוריטניה במערב. בדרום האזור כלל את סומליה וסודן, כאשר הרפובליקות של דרום ברית המועצות אינן נכללות באזור. ההגדרות הגאוגרפיות החדשות של אזור המזרח התיכון על-ידי ממשל בוש, נאטו ומדינות ה-G8 עוררו ביקורת רבה בעולם הערבי. לדעת המבקרים אין כל סיבה גאוגרפית, תרבותית או כלכלית לקביעת תיחומו החדש של האזור. לטענתם, הפונדמנטליזם האיסלאמי הוא המכנה המשותף היחיד בין המדינות שנכללו באזור והוא שהשפיע על ממשל בוש להרחבת התיחום הגאוגרפי של המזרח התיכון. כמו-כן נטען שהשאיפה המערבית האמיתית המסתתרת מאחורי ההגדרה האזורית החדשה, היא הרצון להרחיב את האחיזה המערבית באוצרות הנפט של המזרח התיכון והגדלת תפרוסת הבסיסים הצבאיים באזור לשם ביצוע מטרה זו. דוגמה לביקורת זו ניתן למצוא בכתבה מ-2004 "הפנטזיה על אזור שאיננו קיים" בעיתון הצרפתי Le Monde.

עליית ארגון "המדינה האיסלאמית" והקמת הח'ליפות האיסלאמית ביוני 2014

עצם השם "המדינה האיסלאמית" מלמד על שאיפות טריטוריאליות שאינן מוגבלות עוד מבחינה גאוגרפית ועל תפיסה חדשה ושונה של התיחום הגאוגרפי של המזרח התיכון. הארגון אינו מכיר בגבולות הפוליטיים שנקבעו באזור על-ידי מעצמות המערב ("הצלבנים"), ומטרתו המוצהרת היא להשמיד את מדינות הלאום, ועל שטח זה להקים ח'ליפות איסלאמית עתידית שתהיה מקור לגאווה ועוצמה לכל המוסלמים בעולם. ההתפשטות המהירה של ארגון המדינה האיסלאמית תוך ניצול יעיל של ואקום שלטוני בסוריה ובעירק, והתגבשות שלוחותיו במצרים, באלג'יר, בלוב ובתימן, היא זו שדחקה קואליציה של מדינות לפעול נגדו, באופן דומה למאבק של קואליציית מדינות המערב נגד אל-קאעידה בעשור הקודם. עד היום, אין פרסום רשמי לגבי תוכניותיו הטריטוריאליות של הארגון, אולם ברשת האינטרנט הופצו מספר מפות שמציגות בצבע שחור את השטח שמנהיגי המדינה האיסלאמית מייעדים לכיבוש. היות שהמפות אינן מסומנות באמצעות ההבחנות הגאוגרפיות/פוליטיות המוכרות לנו, לא תמיד ברורים הגבולות המדויקים. אולם מדובר בטריטוריה המשתרעת מספרד במערב ועד לקצה הדרומי ומזרחי של הודו, וממדבר הסהרה ועד דרום אירופה. המפות משלבות טריטוריות מתקופות שונות של כיבושי האיסלאם והאימפריה העות'מאנית. המפות של המדינה האיסלאמית העתידית הופקו בצורה חובבנית וייתכן שאין צורך להתייחס אליהן ברצינות. עם זאת, יש לזכור כי הן מהוות חלק ממאמץ תעמולתי שנועד הן למשיכת מוסלמים מערביים למטרה של ג'יהאד, והן לזריעת פחד בקרב מדינות וצבאות הנלחמים נגדם. השימוש במפות על-ידי ארגון המדינה האיסלאמית מצביע על כמה רעיונות מוזרים ומעניינים, אשר מהם ניתן ללמוד עד כמה תפיסתנו את אזור המזרח התיכון מבוססת על חשיבה מערבית, אך כזו שאיננה משותפת לכל.