מינויים פוליטיים לממשל תקין

המסקנה: כדי לאפשר ממשל תקין המסוגל לבצע את מדיניות השר כלשונה ודקדוקה, יש לחוקק חוק ממשל תקין, לפיו מותר יהיה גם לחברי מרכז מפלגה, שוועדת הכנסת מצאה כי הם מתאימים לתפקיד - להתמנות לתפקידים בכירים בשירות הציבורי ולבטל את האיסור הקיים היום. אין שום סיבה בעולם שפעילי מפלגה המתאימים לתפקיד בכיר מסוים, לא יוכלו להתמנות לתפקיד, ומלבד הקיפוח האישי הנגרם למועמדים כאלה, יש כאן גם מגבלה המונעת משר לבצע כהלכה מדיניות שהוא האחראי לביצועה בפני הציבור. חוק זה חייב ליישם גם בישראל שיטת ממשל דומה לזו הנהוגה בארה"ב ובאירופה, לפיה מחליפים את כל הפקידות הבכירה בהתחלף הממשל. לכן יש להרחיב בחוק את מספר משרות האמון של שר (שכיום כוללים רק עוזרים, יועצים, מזכירה ונהג), כך שיכללו גם את חשב המשרד ואת כל הסמנכ"לים המופקדים על ביצוע המדיניות וראשם - משאבי אנוש, תקציבים וכספים. ועדת הכנסת, שתקבל לצורך זה סמכויות ועדת חקירה, היא זו שתאשר גם את כל בעלי התפקידים הבכירים כמו הרמטכ"ל ומפכ"ל המשטרה. ועדת טירקל תתבטל.

ארה"ב היא דוגמה קלאסית לשיטת ממשל בה כמעט כל השירות הציבורי יכול להתמנות פוליטית, אם כי יש פיקוח של הסינאט על כך שכל מינוי יהיה גם מתאים מבחינה מקצועית. אבל ההשתייכות המפלגתית היא יתרון (לא חסרון כמו בישראל), שכן אז יובטח שהמדיניות שקבע הנשיא אכן תיושם במלואה על-ידי הביורוקרטיה. השיטה הנוהגת בארה"ב שונה מן השיטות הנוהגות במדינות האחרות הנסקרות במסמך. בממשל הפדרלי, הסגל המינהלי הבכיר שותף לדרכו הפוליטית של כל נשיא נבחר, ולכן השיטה הנוהגת היא שיטה של מינויים נשיאותיים. המינויים הפוליטיים הם, כאמור, חלק משיטת הממשל. הנשיא מביא עימו לבית הלבן רבים מנושאי המשרות המקצועיות, והם עוזבים עמו בעת חילופי נשיאים. גם מנהלי ועדות הקונגרס מזוהים פוליטית עם יושבי-ראש הוועדות. משרות רבות בממשלה מאוישות בשיטת המינויים הפוליטיים, חלקן בידי הנשיא עצמו. הבולטים הם ראשי משרדים ובכירים במשרדים ושופטים בבתי-המשפט הפדרליים. המינויים מתפרסמים מדי שנה בספר "Plum Book". בשנת 2003 למשל היו 6,722 משרות "במינוי שאינו תחרותי", היינו - מינוי פוליטי. אבל גם בכל המדינות הדמוקרטיות הקלאסיות במערב אירופה, נהוגים מינויים פוליטיים בהרבה או במעט, בראשם - בריטניה, צרפת ואפילו שבדיה הצדקנית.

יש לחשוף את השקר המקובל הזה בישראל לפיו מינויים פוליטיים (גם של אנשים מתאימים) נחשבים לעבירה פלילית, למרמה והפרת אמונים. אפשר במסגרת חקיקה מתאימה לנהוג כמו בארה"ב, למנות פעילים פוליטיים שוועדת כנסת תוודא שהם מתאימים לדרישות המקצועיות או כמו במערב אירופה, שם הפקידים הבכירים (המתאימים!) מתמנים על-ידי הנבחרים הפוליטיים. אם העם העניק אמון לקו פוליטי מסוים, הוא היה רוצה גם שהמדיניות שבחר תבוצע בפועל ולא תהיה רק על הנייר, ויש לאפשר זאת בחוק.